בית הדין הרבני בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעה של גבר להכיר בחלקו בדירות הרשומות על שם אשתו, שמולה הוא מנהל הליכי גירושים, אף שנבנו על קרקע שקיבלה במתנה מאמה. הדיינים קבעו כי מאחר שהדירות נבנו במהלך הנישואים - יש להפריד בין שווי הקרקע, ששייכת לאישה בלבד, לבין שווי הדירות שמחייב איזון בין הצדדים.
לאמה של האישה הייתה קרקע חקלאית שהופשרה לבנייה, ולפני כ-17 שנה היא חילקה את המגרש בין ילדיה ונכדיה. האישה קיבלה מאמה במתנה זכות לבנות שלוש דירות. לצורך מימון הבנייה היא לקחה עם בעלה משכנתאות שנרשמו על שם שניהם ושולמו מהחשבון המשותף.
בניית הדירות החלה באוקטובר 2010 וכשנתיים וחצי לאחר מכן קיבלה האישה את שלוש הדירות ואלה נרשמו על שמה בלבד. דירה אחת מתוך השלוש נמכרה זמן קצר לאחר מכן, ובתמורה שהתקבלה כיסו בני הזוג את המשכנתא של הדירה שנמכרה ושל דירה נוספת.
שתי הדירות שנותרו הושכרו ודמי השכירות נכנסו לחשבון המשותף. בחלק משכר הדירה כיסו בני הזוג את המשכנתא הנותרת, ובשאר השתמשו לצרכיהם השוטפים. בני הזוג גרו בדירה משלהם שרשומה על שם שניהם.
ב-2017 הגישה האישה תביעת גירושין. במסגרת ההליך טען הבעל שהדירות משותפות שכן הייתה כוונת שיתוף ספציפית. הוא ציין כי עסק רבות בטיפול בדירות, הן מול חברת הבנייה והן מול השוכרים. הוא הוסיף כי נשא בחלק לא מבוטל מעלויות הבנייה, ששולמו מהחשבון המשותף, כשעיקר הכספים בחשבון זה הגיעו מתוך משכורתו שעמדה על 30 אלף שקל ויותר (בעוד האישה הרוויחה 5,000 שקל בחודש).
עו"ד עידן חתוכהמיטל אזולאיהאישה טענה מנגד כי הבעל לא השקיע בדירות כסף משלו והפרויקט מימן את עצמו. היא הוסיפה כי רישום הדירות על שמה מלמד על בעלותה הבלעדית. היא ציינה כי לכל אורך החיים המשותפים היה ברור שהקרקע והדירות שייכות למשפחתה ולבעל אין בהן חלק.
הדיין הרב נחמיה נשר הבהיר כי הן על פי ההלכה והן על פי החוק, פירות שנוצרו כתוצאה ממאמץ של שני בני הזוג ואף של אחד מהם – הם בני איזון. במקרה זה, ציין, אין ספק שהדירות התאפשרו הודות לתרומה ומאמץ של שני הצדדים או של האישה. בנסיבות אלה, אף אם הקרקע שניתנה במתנה אינה בת איזון, הדירות עצמו, פירות הקרקע, שייכות לשני בני הזוג.
הדיין הרב אברהם מייזלס הוסיף כי אין לקבל את תביעת הבעל לכוונת שיתוף בקרקע, הן בשל ראיות ברורות לכך שהאישה לא התכוונה לשתף אותו במתנה והן לנוכח העובדה שהקשר הזוגי בין הצדדים לא התאפיין בהרמוניה.
עם זאת, הוא הסכים כי יש לאזן את שווי הדירות שכן מדובר בנכס שהושבח על ידי מאמץ, "בפרט, שהן נבנו באמצעות משכנתא משותפת שנרשמה על שניהם ושולמה מהחשבון המשותף".
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האישה: עו"ד אהובה יששכר
• ב"כ הבעל: עו"ד סיגל הופמן ועו"ד אברהם אינדורסקי
• עו"ד עידן חתוכה עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
