הלחם המפוקח אמנם לא התייקר בינתיים לצרכנים למרות עדכון המחירים, אבל מאפיית אנג'ל מצאה שיטה יצירתית להעלות את המחיר לפריט: העלאת משקל הלחם כך שצרכנים חייבים לשלם יותר על כיכר לחם. לפני מספר שבועות שמנו לב שהלחם האחיד הפרוס נופח ב-150 גרם מהמשקל המסורתי 750 גרם ל-900 גרם, וכעת גילינו שגם חלה לא פרוסה צמחה פתאום מ-500 גרם ל-650 גרם. היה קשה יותר לגלות זאת משום שחלה לא פרוסה זה מוצר בתפזורת ללא אריזה, אבל מדבקה קטנה שהודבקה עליה חשפה את האמת.
כלומר, ברשתות ובשאר נקודות המכירה שמוכרות חלת אנג'ל (ובדרך כלל רק ספק אחד מספק לחם מפוקח לנקודת המכירה), הצרכנים נאלצים לשלם על לחם אחיד 8.532 שקלים במקום 7.11 שקלים, ועל חלה 6.721 שקלים במקום 5.17 שקלים (במקסימום) לכיכר. הכל חוקי, כי המחיר ל-100 גרם הוא לפי צו הפיקוח, אבל ההשפעה על הצרכן ברורה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אם המחיר היה עולה ברשתות לפי עדכון המחירים האחרון שאירע בתחילת החודש (אף רשת לא העלתה עדיין את המחירים לפי בקשת המדינה), מחיר חלה היה אמור להיות 6.26 שקלים לפי צו הפיקוח ולפי אתר משרד הכלכלה, אבל את חלת אנג'ל היו מוכרים לנו ב-8.138 שקלים. מחיר לחם אחיד פרוס של אנג'ל לא היה 7.91 שקלים לכיכר אלא 9.492 שקלים.
בקרוב חלה במשקל 2 ק"ג?
באחת הרשתות אמרו לנו שאנג'ל החלה למכור את שני סוגי הלחם במשקל המוגדל כבר בסוף יוני. ברשת הצטדקו: "אבל המחיר מפוקח גם במשקל הזה, הם ואנחנו לא עוברים על החוק". כלומר לפי אותה הרשת, מאפיית לחם יכולה באופן תיאורטי למכור לצרכנים גם כיכר לחם אחיד פרוס במשקל 2.5 ק"ג והם ישלמו 23.7 שקל, כי כל עוד מוכרים במחיר מפוקח ל-100 גרם - אין בעיה. חלה אנג'ל יכולה למכור גם במשקל 2 ק"ג ב-20.88 שקל, אבל לא לכך כיוון החוק.
זו שיטה חדשה עבור צרכנים, כי אנחנו מכירים בעיקר את הטריק ההפוך: הקטנות מוצרים. חברות ב"שוק החופשי" שרוצות לייקר מוצרים אך לתעתע בצרכנים, מעלות מחיר ל-100 גרם ומקטינות את משקלו הכולל של המוצר, כך שנראה שהמחיר לא עלה או עלה בפחות מההתייקרות האמיתית או אפילו הוזל. במוצרים מפוקחים אסור להן להעלות מחיר ל-100 גרם, לכן אנג'ל מצאה דרך גאונית למכור יקר יותר: להגדיל את המוצר.
זה לא התעלול הראשון שחברות מעוללות במוצרים שמחיריהם מפוקחים על ידי המדינה, אבל עד כה החברות התרכזו בניסיונות למכור מוצרים דומים אך מספיק שונים מהמוצרים שבפיקוח, במטרה להתנער מהפיקוח ולהעלות מחירים. היו שלל ניסיונות כאלה במוצרי חלב למשל: החדרת ויטמינים ומינרלים לגבינה לבנה כדי להפוך את המצרך למצרך אחר ולא דומה לפי החוק, המצאת מיני סוגי "חלב מיוחד" אצל תנובה ובעיקר יטבתה. גם בחמאה הומצאו תעלולים: יבואני החמאה נתלו ברכיבים כמו חומצה לקטית שמשתמשים בהם בחו"ל בהליך ייצור החמאה, כדי לטעון שהחמאה שהם מייבאים לא צריכה להיכנס לפיקוח וכך הם יכלו למכור אותה ביוקר.
למאפיות עולה יותר, אך לא צריך לרחם עליהן
לזכות מאפיית אנג'ל ייאמר שניתן להניח שהיא פעלה כך מתוך מצוקה, שכן מחירי החיטה אכן עלו בדרמטיות מאז 2021 (אם כי כרגע הם שוב בצניחה של כ-40%) והמדינה לא מאפשרת לה להעלות מחירים, אם כי כעת המחירים כן הועלו בעד 36% לקמעונאים (אך לא לצרכנים).
למאפיות יש עלויות נוספות שמכבידות עליהן: עלייה בשכר העבודה, התייקרות החשמל, הדלק וארנונה והתייקרות כל שרשרת האספקה, בין היתר. המדינה מעוניינת לעצור את התייקרות הלחם המפוקח בשל היות הלחם סמל, אבל לא מוכנה לסבסד חלק מייצורו והמאפיות טוענות שהייצור שלו הפסדי.
אין צורך לרחם על המאפיות: יש שלוש מאפיות ענק ששולטות בשוק: אנג'ל, ברמן ודגנית עין בר. הן אולי מפסידות או לא מרוויחות מספיק על סוגי הלחם המפוקח, אבל אלה מאפיות שמייצרות עשרות סוגי לחמים אחרים, כולל לחמניות ופיתות מקמח לבן (חלקן בעבודת יד) שנמכרות במחיר כפול מלחם מקמח לבן מפוקח. גם חלה פרוסה שמחירה אינה מפוקח על-ידי המדינה נמכרת ב-30% עד 130% יותר מחלה לא פרוסה.
מוצרי לחם מקמח מלא וכוסמין נמכרים במחירים גבוהים פי 3 ו-4 ל-100 גרם מלחם מפוקח. כמו כן אנג'ל הודיעה לאחרונה שתייקר את מוצרי הלחם הלא מפוקח שלה ב-12%-8%.
ממאפיית אנג'ל לא נמסרה תגובה.
