החיסכון למשק בישראל מהפעלת שעון הקיץ, שהסתיים הלילה, בין שבת לראשון בשעה שתיים לפנות בוקר, מוערך ביותר מ-400 מיליון שקל.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
גידול במכירות, בצריכה ובפריון העבודה
מניתוח שביצעה התאחדות התעשיינים עולה כי רק החיסכון מצריכת החשמל בתקופת שעון הקיץ לכלל המשק חוצה את רף ה-85 מיליון שקלים. כמו כן, קיים שיפור של ממש, בשל שעת אור הנוספת, בפריון העבודה ובכושר התחרות של המשק וגידול משמעותי במכירות ענפי הבילוי, הפנאי והתיירות. סכומים אלה מסתכמים לפי ההערכות בכ-240 מיליון שקל, דהיינו יחדיו בכ-325 מיליון שקל.
באיגוד לשכות המסחר אמרו דברים דומים ולפי הערכתם, העלייה בפדיון היומי של החנויות ובתי העסק בארץ בתקופת שעון הקיץ הגיעה ל-15% לעומת ימי שעון החורף, בעיקר בשל הגידול בצריכה הפרטית בשעת האור הנוספת. כמו כן, כל שעת אור נוספת העלתה לפי הההערכות את הפדיון בעסקים מהצריכה הפרטית בכ-350 אלף שקל בשעה. נתון זה בא לידי ביטוי בגידול בפריון המגזר העסקי בחודשי הקיץ בכ-50 מיליון שקלים.
"השימוש בשעון קיץ תרם לעליית הפריון בעבודה ולחיסכון חלקי בעלויות החשמל במסחר בעלות כוללת של כ-70 מיליון שקל. זאת,למרות השימוש המרובה במזגנים בחודשי הקיץ", ציינו באיגוד.
במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות החיסכון באנרגיה נאמד בכ-50 מיליון שקל בתקופת שעון הקיץ, בעיקר בשל חיסכון רב באנרגיה, בין השאר בתאורת הרחובות והמשרדים לפנות ערב, וכן מעלייה בתפוקה של העובדים בשעת האור הנוספת. כמו כן, ציינו בשנים האחרונות במשרד התחבורה כי שעון הקיץ מפחית את מספר תאונות הדרכים בשל שעת האור הנוספת בשעת שיא של תנועה, מאחר שהנסיעה בחושך בטוחה פחות.
אולי נהיה כמו אירופה?
במדינות אירופה התקבלה כבר החלטה על ביטול שעון החורף, וברוב מדינות אסיה, אפריקה ודרום אמריקה אין עוברים עוד משעון קיץ לשעון חורף מזה שנים אחדות. באחדות ממדינות ארה"ב, כמו בהוואי ובאריזונה, כבר ביטלו את המעבר משעון קיץ לשעון חורף.
הזזת השעון בעולם החלה בתחילת המאה ה-20, אולם בשנים הבאות צפוי שרוב מדינות העולם יחדלו מביצוע המעבר, שבין השאר גורם גם לבלבול בימי המעבר בשעות טיסות ובמנגנונים אוטומטים רבים בעולם.
בהמשך לכך, התעשיינים וראשי המגזר העסקי בישראל ממליצים כבר שנים לבטל כליל את שעון החורף ולהותיר בישראל למשך כל השנה את שעון הקיץ. השנה שעון הקיץ החל ב-26 במרץ והסתיים אתמול, ב-30 באוקטובר, ונמשך בסך הכל שבעה חודשים וארבעה ימים.
חוק קביעת הזמן מ-2013
ד"ר נדיה גולדובסקי, האחראית על הזמן הלאומי במשרד הכלכלה והתעשייה, הסבירה כי מעבר הזמן לשעון חורף ולשעון קיץ, מתבצע בישראל לפי הגרסה האחרונה של חוק קביעת הזמן משנת 2013, שמאז לא השתנה. לפיו, מדי שנה ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובר, מזיזים את השעון בישראל שעה אחת אחורה, מהשעה 2 אחר חצות לשעה אחת אחר חצות, וכך "מרוויחים" שעת שינה בלילה הבא.
ד"ר גולדובסקי הסבירה כי שינוי השעות בין הקיץ לחורף מאפשר להתאים את פעילות בני האדם לשעות האור והחושך. בקיץ, למשל, אנו מרוויחים שעת אור מאוחרת, ובחורף אנו מתעוררים בדרך כלל בשעות בהן השמש מתחילה לזרוח. כך לא מוחמצות שעות חיוניות לניצול על ידי האדם או המשק".
4 צפייה בגלריה
ד"ר נדיה גולדובסקי. "שינוי השעון מאפשר להתאים את פעילות בני האדם לשעות האור והחושך"
(צילום: עמית שאבי)
גם לדברי גולדובסקי, מעבר לשעון הקיץ מאפשר חיסכון ניכר בחשמל בשנה אחת בעלות של מאות מיליוני שקלים.
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, אמר ל-ynet כי "החלת שעון הקיץ על כל השנה תביא לתועלת אדירה למשק, גם כלכלית וגם חברתית. בהחלטה אחת אפשר יהיה להביא לשיפור פריון העבודה, הגדלת כושר התחרות של המשק וצמיחת ענפי הבילוי, הפנאי והתיירות במאות מיליוני שקלים. זאת, לצד תועלות נוספות, כגון התאמה טובה יותר לשעות הפעילות ביבשת אירופה, הרחבת שעות פעילות הפנאי לתושבים באור יום וההשפעה החיובית על בריאות האדם - גופנית ונפשית".
בנשיאות המגזר העסקי, בראשות דובי אמיתי, ציינו כי המלצות המגזר העסקי להאצה וצמיחה הן לביטול של שעון החורף בישראל, שיביא לתרומה משקית נוספת של 350 מיליון שקל בשנה, מעבר להפעלת שעון הקיץ במתכונת הנוכחית.
פורסם לראשונה: 18:15, 29.10.21
