הצעת החוק המופיעה בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2025 לפיה יוטל מס מיוחד נוסף על רווחי הבנקים גם בשנת 2026, לאחר שהוסכם על הטלת מס של 2.5 מיליארד שקל בשנים 2024-2025, כבר מעוררת התנגדות במערכת הבנקאות. גורם בכיר באחד הבנקים הגדולים אמר היום (א') ל-ynet כי לא יעלה על הדעת שהממשלה תפר סיכום מפורש עם הבנקים, לפיו תהיה תוספת מס מיוחדת למשך שנתיים בלבד ובוודאי שלא לשנת 2026.
גורם בנקאי בכיר נוסף ציין כי "המגמה תהיה להתנגד בתקיפות להטלת מס חדש לשנה נוספת וברור שהבנקים יביעו את התנגדותם הנחרצת לקראת הדיונים על יוזמת הטלת המס החדש כאשר הנושא יובא לדיון בוועדת הכספים של הכנסת".
אתמול (ש') פרסמנו את המסמך המלא של טיוטת חוק ההסדרים שגובשה באוצר וכולל 22 הצעות חוק לרפורמות וצעדים כלכליים משמעותיים למשק. חלק ניכר מהצעות החוק והרפורמות שמתכנן משרד האוצר ייתקלו בהתנגדויות נחרצות שעלולות לגרום להוצאתן מחוק ההסדרים. כאמור, אחד החוקים שספק אם יעבור בשל התנגדות הבנקים הוא הטלת מס חדש נוסף על הבנקים גם בשנת 2026.
בבנקים טוענים כי בכך יופר הסיכום עימם: לפני אישור תקציב המדינה לשנת 2024 התנהלו דיונים קדחתניים עם הבנקים וגם עם בנק ישראל ובוועדת הכספים של הכנסת עד שהוסכם שבמקום הטלת מס אחוזי נוסף על רווחי הבנקים ייגבו מהבנקים הגדולים מיסים בהיקף שנקבע מראש של 2.5 מיליארד שקל במצטבר בשנים 2024 ו-2025 בלבד ולא מעבר לכך.
לצורך ההחלטה על אופן וסכום גביית המס מוצע בחוק ההסדרים להקים ועדה מיוחדת שתבחן את הטלת המס החדש ושיעורו. בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר ויהיו חברים בו ראש אגף התקציבים, מנהל רשות המיסים, הכלכלן הראשי באוצר ונציגי רשות התחרות והמפקח על הבנקים.
כפי שנודע הכוונה היא להמשיך את התוואי הנוכחי ולגבות מהבנקים הגדולים בשנת 2026 עוד מיליארד ורבע שקל, בהתאם לסכום הגבייה המצטבר לשנתיים שנקבע על 2.5 מיליארד שקל. המטרה המוצהרת היא לגבות את המס מהבנקים בשל רווחיהם הגבוהים במיוחד לאחרונה וכדי שישתתפו במימון ההוצאות הגבוהות של הממשלה לצורך המלחמה.
