סכסוך על דמי תיווך: מתווך האלפיון העליון, רפי קלינה, הגיש אתמול (א') לבית משפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך כשלושה מיליון שקל נגד איש העסקים גיל שויד, מייסד ומנכ"ל חברת צ'ק פוינט. זאת, בטענה כי שויד חמק כביכול מתשלום דמי תיווך על בית פרטי בתל אביב שלטענת קלינה, הוא סייע לשויד לרכוש בשנת 2014 ממייסד מיראבליס, אריק ורדי, בסך 130 מיליון שקל.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"מדובר בכפיות טובה לשמה, בבחינת אני ואפסי עוד. תחת להודות לקלינה על השירות שהביא לכריתת עסקה ייחודית ומוצלחת זו, מתחמקים הנתבעים (גיל שויד ואחיו - ל.ד) עד היום מתשלום דמי התיווך שהתחייבו לשלם", טען קלינה.
קלינה הוסיף כי מדובר בנכס ייחודי בנוף הבתים בכלל וכאלו שעמדו למכירה בשכונת אפקה בתל אביב יפו בפרט. יש לציין, כי קלינה הגיש בשנת 2015 תביעה בסך שלושה מיליון שקל נגד המוכר אריק ורדי לתשלום עמלה וההליך המשפטי הסתיים בשנת 2019 בפשרה.
את תביעתו הגיש אתמול קלינה באמצעות עו"ד טל שפירא ורועי שפירא ממשרד תל- צור ושות', נגד שויד עצמו; חברה זרה בשם Afeka Properties LTD, אשר נטען בתביעה כי קשורה לשויד; וכן נגד אחיו של שויד, רן, שנטען כי שימש כשלוח מטעמו של שויד במסגרת עסקת המקרקעין שבגינה הוגשה התביעה.
קלינה טען בתביעה כי הוא מתווך נדל"ן ותיק ועתיר מוניטין, בעל התמחות ייחודית בשיווק בתי יוקרה, הפועל בתחום מזה כ-35 שנה. על שויד הוא כותב בתביעה כי הוא איש עסקים בעל שם עולמי בתחום ההייטק, אשר הונו האישי נאמד, לפי פרסומים בתקשורת, בכשני מיליארד דולר. במסגרת התביעה, נטען כי שויד עשה "שימוש פסול ומרמתי בחברה הזרה על מנת להסתיר את זיקתו האמיתית לנכס, בין היתר בניסיון לחמוק מתשלום דמי תיווך אותם היה מחויב לשלם במסגרת עסקת המקרקעין".
קלינה טען בתביעה כי "בשלהי שנת 2013 התקשר קלינה עם המוכר אריק ורדי לצורך שיווק דיסקרטי של בית מגוריו בתל אביב. קלינה, באמצעות קשריו ומומחיותו הייחודית, איתר את גיל שויד כקונה פוטנציאלי לנכס, אשר נראה כי הנכס עשוי להתאים לצרכיו. כך קלינה הכיר לראשונה לשויד את הנכס, ואף ערך סיור בנכס לרן, אחיו ושלוחו של שויד. יובהר, כי סיור זה בנכס נעשה רק לאחר שרן נתן הסכמה מלאה ומפורשת להתקשרות עם התובעים, ובכלל זה הסכים לשלם להם דמי תיווך בשיעור של 2% בתוספת מע"מ מסכום העסקה, כנהוג בעסקאות מסוג זה".
עוד טען קלינה בתביעה, כי "חרף בקשתו של קלינה להחתים את רן על הסכם תיווך בנוסף להסכם בעל פה, נמנע האחרון מחתימה על ההסכם באמתלה (מתחכמת) כי אין הוא קונה הנכס אלא אחיו, גיל שויד, וכי האחרון מבקש לשמור בשלב זה על דיסקרטיות אל מול המוכר ולכן אף לא הגיע לפגישה בעצמו אלא שלח את רן כנציג מטעמו".
אלא, שקלינה טען כי "לימים התברר כי מדובר היה במצג שווא העולה כדי מעשה מרמה של ממש מצדם של הנתבעים, וכי האמתלה שמסר רן במועד הביקור לסירובו (הטכני כביכול) לחתום על ההסכם, לא נועדה אלא להרדים את קלינה על מנת שיציג בפניו את הנכס, תוך ידיעה ברורה שבכוונתו בעתיד להתנער מההסכם, תוך ניצול העובדה שלא נחתם הסכם בכתב. קלינה, שהאמין למצג השווא שהוצג בפניו, הציג בפני רן את הנכס בתום לב מלא, וכבר באותו ביקור רן התלהב מאוד מהנכס והביע נכונות להתקדם במשא ומתן לרכישתו".
עוד נטען בתביעה כי "ימים ספורים לאחר מכן, התקשר רן לקלינה והודיע לו שהוא חוזר בו מההסכמה לשלם לתובעים דמי תיווך בשיעור 2% בתוספת מע"מ משווי הנכס, וכי בשים לב לשווי הנכס הוא מסכים לשלם דמי תיווך בשיעור 0.5% בתוספת מע"מ בלבד. קלינה סירב לכך בתוקף ועמד על אכיפתו של ההסכם שנכרת ביניהם במועד הביקור בנכס, ובכלל זה תשלום דמי תיווך בשיעור 2% בתוספת מע"מ כמוסכם. בנסיבות אלה ובחלוף זמן קצר, המשיכו הנתבעים בתוכנית המרמתית שרקמו, תוך שרן הודיע לקלינה (בכזב) כי גיל שויד ויתר כביכול על העסקה ומשכך קלינה אינו זכאי כביכול לדמי תיווך".
לטענת קלינה, "לימים התברר לתובעים, כי מדובר היה במצג שקרי ומרמתי נוסף, שכן בפועל המשיכו התובעים לנהל משא ומתן מאחורי גבם עם המוכר אריק ורדי לרכישת הנכס, אשר התגבש כדי הסכם מכר שחתימתו הוסתרה והועלמה מפני התובעים. אם לא די בכך, לצורך רכישת הנכס עשה שויד שימוש בחברת Offshore עלומה, וזאת על מנת לטשטש ולהסתיר את הזיקה שלו לעסקת המכר, בין היתר במטרה לחמוק במרמה מתשלום דמי התיווך לתובעים.
"הלכה למעשה, הנתבעים הערימו על קלינה כבר ממועד כריתת החוזה. קלינה עשה את המוטל עליו, והיה הגורם היעיל - בלעדיו אין - בקשירת עסקת המכר, אלא שהנתבעים רימו אותו, פשוטו כמשמעו. הנתבעים הפרו את הסכם התיווך בהפרה יסודית, ולמצער הפרו את התחייבותם לחתום על הסכם תיווך, הכל תוך הצגת מצגי שווא וביצוע מעשי מרמה, חלקם באמצעות החברה הזרה, שלא נועדו אלא לחמוק מחובת התשלום על ידיהם".
קלינה הוסיף כי בשבועות שקדמו למועד הגשת כתב התביעה, נעשו מאמצי הידברות נוספים, והכל על מנת ליישב את הסכסוך בצורה עניינית ומכובדת, אך "למרבה הצער גם ניסיונות אלה עלו בתוהו, באופן שלא הותיר לתובעים כל ברירה אלא להגיש תביעה זו".
בא כוח שויד: "מעולם לא הסכים לשלם כל עמלת תיווך"
מנגד, במכתב שנשלח בינואר האחרון על ידי עו"ד יואב רזין ממשרד נשיץ ברנדס אמיר, המייצג את גיל שויד, נכתב לבאי כוח קלינה כי הטענות נדחות מכול וכול. במכתב מצוין כי קלינה לא היה מתווך מטעם שויד וכי שויד לא ביקש שירותי תיווך מקלינה ולא התקשר עם קלינה בהתקשרות כלשהי. "כל טענה אחרת אינה אמת".
עוד נטען כי מעולם לא נחתמה על ידי שויד הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין. "יתרה מכך, גיל שויד לא הסכים מעולם (לא בעצמו ולא באמצעות נציגו) לשלם כל עמלת תיווך כלשהי לקלינה מן הטעם הפשוט ולפיו לא הוזמנו על ידם שירותי תיווך מקלינה ...פניית קלינה נעשית ללא כל זכות שבדין, בחוסר תום לב, תוך נקיטה בשיטת 'מצליח', שנים לאחר שמכתב קודם אותו שלחו באי-כוחו הקודמים נענה באופן ברור.
"נראה כי קלינה סבור שבדרך פסולה זו הוא יוכל להניע את שויד לשלם כספים שאינם מגיעים לו על פי דין. ובכן, ניסיון זה לא יצלח", נכתב.
ממשרד נשיץ ברנדס אמיר, המייצג את משפחת שויד, נמסר בתגובה: "אין ומעולם לא היו למשפחת שויד שום קשר עסקי או התקשרות כלשהי עם התובע, וברור לכל שמדובר בניסיון להוציא כספים שלא כדין על שירות שמעולם לא ניתן שבע שנים לאחר המכירה ורגע לפני התיישנות. העובדות מדברות בעד עצמן וכל מי שעיניו בראשו מבין בדיוק מה קורה כאן".