"אני לא איש ביטחוני, אני איש מקצוע, ואני מבין שחייבים ידיים עובדות לענף הבנייה בישראל, נקודה. הייתי בממשלה ונושא עובדי הבניין הזרים מעלה את הטמפרטורה לכולם. בשורה התחתונה הצגתי לממשלה שלוש אפשרויות: להכניס עובדים פלסטינים כאן ועכשיו כדי להציל את הענף, לתת לענף לקרוס, והאפשרות השלישית היא להוריד את הבירוקרטיה והחסמים לגבי עובדים זרים – גם במחיר של טעות. אני יודע שזה נשמע רע, אבל אם ננסה להגיע ל-100% הגנה, לא נצליח להביא עובדים לענף". כך אומר יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בשיחה עם ynet ו"ממון".
היום, כשבוע לאחר שהוצגה תוכנית הדיור הממשלתית המשותפת למשרדי השיכון, האוצר והפנים, צפוי לנחות בישראל המטוס הראשון עם 300 עובדי בניין מהודו שמוינו במסגרת הסכמים פרטיים, טיפה בים ביחס למחסור החמור בעובדים (כ-90 אלף), אבל מורגנשטרן מבהיר: "ברגע שנפרוץ את הסכר, יתחילו לזרום עוד ועוד מטוסים. בינואר ערכנו מיונים ל-10,000 עובדים בהודו, סרי-לנקה ואוזבקיסטן, מחצית במסגרת הסכמים בילטרליים ומחצית בהסכמים פרטיים. בפברואר נערכים למיין 20 אלף עובדים. זה מבצע לוגיסטי ואנחנו על זה 24/7".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
דרישות המשרדים
מורגנשטרן מתייחס לחששות שעולים בדבר העסקת עובדים זרים במסגרת הסכמים פרטיים מכלל משרדי הממשלה: "משרד החוץ רוצה להעסיק עובדים רק במסגרת בילטרלית; משרד הביטחון רוצה להכניס עובדים פלסטינים; ברשות האוכלוסין וההגירה מתעקשים על אישור פיזי שמוכיח שאין לעובדים עבר פלילי, על מציאת תעודת לידה מקורית שגם אני לא יודע איפה היא, ועל זה שאף עובד לא יהפוך למבקש מקלט; במשרד המשפטים דורשים שבמנגנון הפרטי לא יהיה סחר בעובדים ולא יגבו דמי תיווך אסורים; במשרד העבודה רוצים עוד פקחים שיפקחו על זכויות העובדים ושעות העבודה; וצוות התעסוקה באוצר חושש שאם העובדים הזרים יהפכו לאטרקטיביים, העובדים היהודים וערביי ישראל לא יעבדו בענף ולא יהיה פריון. גם במשרד השיכון אי-אפשר לנסוע בכל רגע לבצע מיונים".
מורגנשטרן מוסיף: "כל ה'ויה דולורוזה' הזאת הובילה אותי להגיד: אם אנחנו רוצים לוודא 100% שאין זליגות, לא יהיו פה עובדים גם עוד חצי שנה. אנחנו לא עובדים בצורה מופקרת ולא אחראית, גיבשנו קריטריונים, הבאנו החלטות ממשלה, אבל אנחנו רוצים שזה יקרה, צריך להביא עובדים גם בלי מיונים. אם נעבוד רק בציר אחד זה יהיה חסם. תאגיד שכבר הביא עובדים בדרך המלך, יוכל להביא 30% מהעובדים (כמובן בעלי ניסיון) ללא מיונים. התפקיד שלנו כמנהלים במלחמה הוא לנהל סיכונים, אם לא ניקח סיכונים - לא יהיו עובדים והמשמעות היא פגיעה של כ-2% בתוצר. אם רוצים לשמר את מגמת הירידה במחירי הדיור, אנחנו חייבים לנהל סיכונים. אני מצפה משאר המשרדים להבין שבעת הזאת צריך להסתכל על המצב אחרת ולקחת את ההחלטה האמיצה ולא את ההחלטה הקלה. זה לא אופטימלי אבל אנחנו לא בתקופה אופטימלית".
דירות מוזלות
אחת הבשורות במסגרת תוכנית הדיור הממשלתית הייתה שהמדינה תשווק כ-10,000 דירות מוזלות בפריפריה שיעלו לא יותר מ-800 אלף שקל, ביישובים שנכנסו לרשימת אזורי עדיפות לאומית.
בעקבות זאת התעוררה ביקורת לפיה מי שישלם את המחיר אלה משפרי הדיור – כלומר מי שיש ברשותו דירה, אך בכוונתו למכור אותה ולרכוש דירה אחרת (לרוב גדולה יותר כאשר המשפחה מתרחבת), ולכן אינו זכאי לדירה בהנחה ויכול לקנות דירות רק בשוק החופשי. זאת משום שמדובר במחיר נמוך ולא משתלם לקבלנים, אשר גם אם ייגשו למכרזים - יגלגלו את העלויות לדירות שימכרו בשוק החופשי.
על כך אומר מורגנשטרן כי "אם עד כה היחס בין מספר הדירות המשווקות לזכאים חסרי דיור לבין מספר הדירות המשווקות בשוק החופשי היה 20%-80% לטובת דירה בהנחה במרכז הארץ, ו-35%-65% לטובת דירה בהנחה באזורי הפריפריה – הרי שכעת היחס יהיה 50%-50% כי אנחנו רוצים לאפשר לשוק החופשי לעבוד. הדבר הראשון שתוכנית הדיור באה לייצר זה היצע, היצע, היצע. אם יהיה היצע, אז המגמה של ירידת מחירי הדיור תימשך, ואני חושב שהחשש שהרוכשים בשוק החופשי יצטרכו לשלם את המחיר יהיה בשוליים".
בנוסף, הוא חושף את היעד למספר הדירות המוזלות שישווקו השנה במסגרת דירה בהנחה: כ-25 אלף דירות, לעומת כ-20 אלף דירות ב-2023. על השאלה מדוע לא הוצגו יעדים מספריים בתוכנית, משיב מורגנשטרן: "אנחנו יושבים עם המחוזות על תוכניות העבודה, ובעוד כשבועיים נודיע על כינוס קבינט הדיור ונציג את היעדים".
