אגף הממונה על השכר והסכמי עבודה מבקש להטיל פיקוח שכר בשתי "אקס-טריטוריות" במערכת הבריאות שאינן מפוקחות - תאגידי הבריאות והרופאים העצמאיים בקופות החולים. גורמים באגף, שפרסמו אמש את דו"ח השכר של עובדי ומנהלי תאגידי הבריאות וקופות החולים, מסרו לכלכליסט כי דווקא שתי מובלעות אלו צמחו בשנים האחרונות בקצב לא פרופורציונלי על רקע היעדר הפיקוח, מה שיצר כלשונם תופעת של "מרוץ חימוש" שהגיעו לרמות ש"לאורך זמן המערכת לא תצליח להחזיק אותן".
אז על מה מדובר? התאגידים הם גופים הפועלים ליד ביה"ח ובבעלותם כדי לנצל את משאביו גם בשעות אחרי הצהריים, ונהנים מעצמאות ניהולית מוחלטת. מדובר בעוד "המצאה" של מערכת הבריאות שנוצרה כדי לטפל בתת-התקצוב המתמשך בביה"ח הממשלתיים כשגופים אלה מאפשרים לבצע מספר רב של פעולות שבביה"ח עצמם בלתי אפשרי לבצע, לרבות גיוס תרומות, קיצור תורים לניתוחים ואשפוזים, גיוס רופאים וכוח אדם, רכישת ציוד, ביצוע מחקרים וכמובן תגמול נוסף לרופאים.
פעילותם של תאגידי הבריאות זינקו ומהווים כשליש מפעילות ביה"ח ומנהלים יחד כ-2.5–3 מיליארד שקל, ומועסקים בהם כעשרת אלף עובדים מתוך 40 אלף. כ-40% מהכסף שנכנס לתאגיד עובר לביה"ח ומכאן שמדובר במנוע הכנסות חיוני מאוד.
רוצים לפקח על 7 מיליארד שקל
ואילו הרופאים העצמאיים הם רופאים לא שכירים של קופת חולים ושכרם אינו מפוקח על ידי האוצר, וכך יכולות הקופות להתחרות על שירותיהם ולהציע להם שכר גבוה יותר. מדובר על מילארדים רבים של שקלים שאין עליהם פיקוח. ב-2018 שילמו ארבע קופות החולים לרופאים העצמאיים כ-4.9 מיליארד שקל. במכבי משקל השכר של אותם רופאים מגיע ל-60% מהוצאות השכר. עליהם יש להוסיף כ-2.1 מיליארד שקל ששילמו תאגידי הבריאות לעובדיהם. בסך הכל מדובר בשבעה מיליארד שקל, מעל שליש מהשכר המשולם למערכת הבריאות שאיננו בפיקוח.
כפועל יוצא לאי-הפיקוח, התאגידים לא מקבלים סיוע ממשלתי ובתקופת הקורונה ספגו הפסדים, מה שמעלה את מפלס הלחץ בביה"ח שמזהירים כי אם לא יוזרם אליהם כסף, הם יאלצו תוך כחודשיים לפטר מאות עובדים.
פערי השכר בין הרופאים גדלים
באגף השכר באוצר מנסים לקדם את הפיקוח ושם סבורים כי גם משרד הבריאות, הרגלטור של מערכת הבריאות, יצטרף למהלך. אלא שאחד המתנגדים הנחרצים להטלת פיקוח שכר הוא פרופ' חזי לוי, לשעבר מנכ"ל ביה"ח ברזילי באשקלון ומי שמונה לאחרונה למנכ"ל משרד הבריאות.
"התאגידים הם סדין אדום עבור האוצר אבל הם המנגנון היחיד שמאפשר גמישות במערכת בתי החולים הממשלתיים בהיעדר כל מנגנון אחר", אמר לוי ל"כלכליסט" כבר לפני חצי שנה. "אין היום מנגנון שיודע לבצע פעולות לקיצור טורים אחרי שעות הפעילות הרגילות של בתי החולים, לרכוש ציוד, לגייס תרומות או להעסיק כוח אדם מצטיין שאין לו בסיס בתקינת המדינה".
באוצר מדגישים כי הכוונה היא להטיל פיקוח על השכר תוך מתן גמישות תגמול לרופאים מצטיינים ופיתוח מסלול קריירה. למרות שקיים פיקוח על רופאים לא עצמאיים בתוך הקופות, גורמים באוצר טוענים כי הפיקוח אינו אפקטיבי שכן אפילו רופאים שכירים מתפטרים מקופת חולים ומועסקים שוב כרופאים עצמאיים באותה קופה. באוצר מוטרדים מהתופעה כי בסופו של יום לדבריהם, העלאות שכר אלו אינן מתורגמות ליותר שירותים לאזרח וגם לא בשירותים איכותיים יותר.
במבט ראשון, המספרים עלולים להטעות: למרות שהשכר הממוצע בקופה"ח עומד על כ-21.5 אלף שקל, הרופאים מרוויחים כ-47,268 שקל. בדוח הממונה על השכר המצב מתואר כ"סחרור שכר רופאים" והממונה על השכר מסביר כי חייבים פיקוח "לצורך פיקוח אפקטיבי על השכר במערכת הבריאות הציבורית וכפועל יוצא על ההוצאה הציבורית על בריאות, וכן עבור שמירה על מערך האיזונים במערכת, שיבטיח הקצאת משאבים יעילה, שמירה על טובת הציבור וקידום מערכת הבריאות הציבורית.
בתקופת קורונה - להיאבק על השכר של גיבורי העם
דו"ח השכר לשנת 2020 מגיע בעיתוי הרגיש ביותר עבור הממונה על השכר בכל הקשור למערכת הבריאות: ערב חתימת הסכם שכר חדש עם הרופאים בעיצומו של משבר הקורונה כשהרופאים הפכו לגיבורי העם. שכר הרופאים גדל בכ-77% מתחילת העשור ושכרם הריאלי ב-56%. באוצר מזכירים כי ב-2011 נחתם הסכם עם ההסתדרות הרפואית (הר"י) שהביא לעלייה של 59% בשכר הרופאים בעשור האחרון במערכת הבריאות הציבורית ולעלייה של 82% בשכר הרופאים המומחים בעלי יותר מחמש שנות ותק במומחיות.
