בית המשפט למשפחה בראשון לציון דחה לאחרונה תביעה שהגיש אחיינו של אדם שהלך לעולמו לקיים צוואה שהשאיר, אף שכתב עליה פעמיים בלורד שחור ובאופן בולט כי היא "מבוטלת". השופטת מירית פולוס התבססה בהחלטתה בין השאר על עדות עורך הדין שערך את הצוואה.
בהיותו כבן 70 ערך המנוח, שהיה גרוש ללא ילדים, צוואה בעדים שבה הוריש כספים ומכוניות לאחת מאחיותיו, ואת המשק שבבעלותו – לבנה. לפני כארבע שנים הוא הלך לעולמו וצוואתו אותרה כשעליה כיתוב בולט "מבוטלת" עם שני אלכסונים וחתימה הנחזית להיות שלו.
בנסיבות אלה עתרו בני משפחתו הקרובה של המנוח (אחיות ואחיינים נוספים) להוציא צו ירושה על פי דין, בעוד האחיין "הזוכה" תבע לקיים אותה. לשיטתו, היעדר תאריך לצד הכיתוב "מבוטלת" שולל את תוקפו המשפטי של הביטול. הוא הוסיף כי בשנותיו האחרונות היה דודו חלש ונתון להשפעה בלתי הוגנת מצד אחרים, ואף מטעם זה אין לראות בביטול צוואתו כתקף.
מנגד טענו קרובי המשפחה האחרים כי ביטול הצוואה נעשה כדין. לטענתם, משלא נמצאו העתקים אחרים של המסמך ללא הכיתוב האמור – יש להיעתר לבקשתם להוציא אחר המנוח צו ירושה.
בפסק הדין צוין כי מומחה להשוואת כתב יד מטעם בית המשפט הגיע למסקנה שכיתוב המילה "מבוטלת", שרטוט הקווים האלכסוניים והחתימה על גבי הצוואה – נעשו כולם על ידי המנוח. כמו כן, לא הייתה מחלוקת שהמנוח היה כשיר עד יומו האחרון וטענת האחיין להשפעה בלתי הוגנת לא הוכחה בשום שלב.
עו"ד יוסף אמרהוכחה נוספת נמצאה בעדות עורך הדין שערך את הצוואה, שסיפר כי שנה וחצי אחרי כתיבתה חזר המנוח למשרדו וביקש לקבל ממנו את העותק המקורי שלה במטרה לגנוז אותה. עורך הדין ציין שהמנוח ביקש לראות במו עיניו שהוא מוחק את הקבצים במחשב הנוגעים לצוואתו, לרבות אלה שהועברו לסל המחזור. השופטת קבעה שעדותו הותירה עליה רושם אמין.
התביעה קרסה לחלוטין כשלבית המשפט הוצגו רישומים מיומנו האישי של המנוח בתקופה שלאחר כתיבת הצוואה, שלפיהם הוא "נפגע קשות" מדברים שאמר לו אחיינו בביקור שערך המנוח אצל אחותו. התובע טען אמנם שהתנצל בפני דודו ויחסיהם שבו למסלולם התקין, אלא שרישום מאוחר יותר ביומן הוכיח שלמנוח עדיין היו משקעים שליליים כלפי אחיינו, מה שמסביר כנראה את בחירתו לבטל את הצוואה לטובתו.
השופטת סיכמה שהוכח כי רצונו החופשי של המנוח היה לבטל את הצוואה, כפי שבא לידי ביטוי בכיתוב עליה. היא נימקה שבנסיבות העניין ניתן להתגבר על הפגם שבאי-רישום תאריך הביטול, מה גם שלפי הפסיקה אין לדקדק בדרישות הפורמליות הנוגעות לכתב ביטול של צוואה – ובלבד שרצון המנוח נהיר לבית המשפט כבמקרה זה.
לפיכך השופטת דחתה את התביעה לקיום הצוואה תוך חיוב האחיין ב-60 אלף שקל הוצאות, והוציאה צו ירושה אחר המנוח.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ יורשי המנוח: עו"ד בעז קראוס ועו"ד עמית אלזם
• ב"כ האחיין: עו"ד רן רייכמן ועו"ד ימית זריהן
• עו"ד יוסף אמר עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
