הצעת החוק שמבקשת להגביל את תקופת המבצעים חוזרת לשולחן הכנסת. ההצעה הוגשה לראשונה ב-2017 ועברה תיקונים בוועדת הכלכלה, אך גוועה בשל מחלוקות בין הרגולטורים לקמעונאים ובשל פיזורי הכנסת. הרשות להגנת הצרכן הגישה אותה בימים האחרונים שוב לכנסת, כתזכיר חוק, לפי הצעת החוק המקורית, למרות שזאת כבר עברה תיקונים בוועדת הכלכלה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הצעת החוק נקראת תיקון 54 לחוק הגנת הצרכן, לפיו קמעונאים יקיימו מבצע על מוצר רק אם עברו 30 ימי מכירה בהם נמכר במחירו המלא. בנוסף, ייאסר על בתי עסק להציע מבצעים לתקופה מצטברת העולה על 45 יום בשנה. כמו כן מוצע שאם בתקופת המכירה הרגילה השתנה המחיר, אזי המחיר הרגיל שיוצג לצרכן כמחיר לפני ההנחה, יהיה המחיר הנמוך ביותר שהוצג לצרכן בתקופת המכירה הרגילה.
ברשות מדגישים שבאירופה עולם המבצעים נמצא תחת רגולציה. מטרת ההצעה היא למתן את השימוש התכוף במילים "מבצע" וסייל", שמקשה על צרכנים להבין אם מדובר במבצע אמיתי או פיקטיבי, למנוע העלאת מחיר לפני מבצע ולהביא להסדרה של ג'ונגל המבצעים הסבוך שמפתה צרכנים לרכוש רכישת יתר.
שוק של מבצעים כל הזמן
רבים מהקמעונאים, בעיקר קמעונאי מזון ופארם מתנגדים לחוק. עם זאת, לא מן הנמנע שישנם קמעונאים המותשים מריבוי המבצעים ומהתחרות המתמדת. בעולם מדברים על כך שאתרי האינטרנט שמציעים הנחות "על כל האתר" פעמיים בחודש וקופונים וקודי הנחה - שחקו את הרווחיות, והצרכנים כעת דורשים מבצעים כל הזמן.
ואכן, מאז 2017 השוק בארץ השתנה מאוד. אתרים שמוכרים "הכל" - ממוצרי חשמל ועד צעצועים - משנים את המחיר בתדירות יומית. צרכני רשתות השיווק והפארם יביעו מחאה אם מוצר לא יהיה במבצע 30 יום, ועולם הקופונים התפתח מאוד.
אתרי אופנה ישראלים יוצאים במבצעים תכופים יותר, משום שישראלים החלו לקנות אונליין מחו"ל בתדירות הולכת וגוברת, ושם ג'ונגל המבצעים פראי הרבה יותר. כך למשל באסוס יצאו לאחרונה במבצע 20% לקראת בלאק פריידי, ואז ב-30% הנחה לחנוכה וכעת האתר נמצא במבצעים שונים של עד 70% על מגוון קטגוריות, כשבכל עת ישנה הנחה קבועה של 17% לישראלים כך שמחיר הבסיס לישראלים נמוך יותר. אז איך מחשבים מבצע באסוס? והאם אתרים ישראלים יוגבלו בתחרות מולו? גם באתרים כמו אייהרב ואמזון יוצאים במבצעים מדי שבוע. לעומת זאת, רשתות אירופיות כמו זארה ו-H&M עדיין יוצאות במבצעים מספר פעמים מוגבל בשנה.
אין התייחסות לבלאק פריידי ולכלים להשוואות מחירים
תזכיר החוק באין התייחסות לעונת המבצעים הצפופה של נובמבר-דצמבר. לדוגמא, מוצר חשמלי שהמחיר "הרגיל" שלו עומד על 2,000 שקל, נמכר בבלאק פריידיי למספר ימים ב-1,000 שקל. כעבור פחות מ-30 יום, לכבוד סוף השנה האזרחית, יימכר ב-1,500 שקל. מבצע פחות טוב, אבל מבצע. לפי החוק המוצע, זאת לא הנחה כלל, כי המחיר 'הקודם' שעל העוסק להציג הוא 1,000 שקל, משום שלא עבר פרק זמן ארוך מספיק בין שני המבצעים.
בעלים של אחת מרשתות האופנה הגדולות נותן דוגמא נוספת: "למשל אני רוצה למכור באאוטלט שבאתר מוצר ב-50% הנחה, מבצע קבוע, כי לא הצלחתי למכור אותו וזה פריט מעונה קודמת. אני לא יכול לפי החוק הזה. אלה חוקים שבאים להגן על הצרכן אבל הם מייצרים מצבים אבסורדיים".
לצרכנים אמנם קשה לעקוב אחרי המחירים הדינמיים, אבל יש להם היום גם הרבה יותר כלים להשוות מחירים: אפליקציות השוואות מחירים בין סופרמרקטים למשל. זאפ וגוגל מאפשרים השוואה בין מתחרים בשאר התחומים.
אתרים כמו זאפ ופרייסז, מציגים היסטוריית מחירים של מוצר בגרף, שמאפשרת לצרכנים ללמוד בכמה נמכר המוצר במהלך השנה, כלי שמאפשר לדעת אם המבצע "אמיתי". למשל, לפני בלאק פריידי מוצרים רבים התייקרו, כדוגמת לפטופים ומעבדי מזון, כך שהמבצעים עליהם לא היו מבצעים עמוקים. בפרייסז, היסטוריית המחירים של המוצר אף כוללת מחיר מקסימום ומינימום שלו בכל זמן נתון.
"חוק מגוחך שיגרום לנו לא לכתוב: מבצע"
"זה חוק מגוחך. מחירים למוצרים תחרותיים משתנים עשר פעמים באותו היום, הקמעונאות שלנו היא כמו בורסה", טוען אביחי שכטר מנהל פיתוח עסקי ב-ksp. "אם אני עושה מבצע, מישהו מגיב ואז אני טיפה מתמרן את המבצע. הכל זז כל הזמן. ריבוי המבצעים דווקא מעודד תחרות".
הצרכן לא יודע מה המחיר "האמיתי" של המוצר.
"היום הצרכן בודק מחירים בלי סוף. אני מוכר פליימוביל וכל המתחרים שלי כולל שופרסל מוכרים פליימוביל, והצרכן יכול בכף ידו להשוות בין מאות מוכרים. ההגבלות הארכאיות האלה יגרמו לגופים או לא להציג מבצעים, או לא לעשות מבצעים, שזה הכי גרוע. זה לא לטובת הצרכן".
אולי עדיף לחייב אתכם להציג היסטוריית מחירים של מוצרים?
"אפשר בהחלט. ההצעה הנוכחית מקשה מאוד. אני אמור לנהל מערך לכל מבצע ומבצע, כשיש לי 30 אלף פריטים? ייצא עשן ממפתחי הווב שלי. אין באמת מוצר בארסנל שהמחיר שלו נשאר יציב ל-30 יום זה לא קורה. מנהל הרכש אמר לי בשבוע שעבר: 'אז אני אוריד מחיר ולא ארשום מבצע'. הלקוח יפסיד, כי הוא לא יידע שיש כאן הטבה. במקום להתעסק בפן הלגאלי נעשה ככה, אבל זה פחות יעורר באזז, פחות מתחרים יגיבו וכפועל יוצא זה יביא לפחות הוזלות".
בגלגול הקודם – 12 חריגים
ואכן, מספר החריגים שנוספו לחוק בגלגולו הקודם, אז הוגש לוועדת הכלכלה בנוסח מתוקן, מעיד על ההתנגדות של ענף הקמעונאות להצעה ולמורכבות של השוק. השינויים האלה בוטלו כרגע, בשל ההגשה המחודשת של תזכיר החוק בצורתו המקורית, אך לא מן הנמנע שיעלו שוב לדיון.
בין השינויים: קוצר פרק הזמן נטול המבצעים מ-30 יום ל-21 יום. מוצרי מזון טריים כגבינות, בשר, עופות, דגים ומאפים, יוכלו להימכר במשך חודש שלם במבצע.
הותר גם "מחיר היכרות" למוצר חדש אשר לא יהווה מחיר ייחוס למבצע עתידי. כמו כן הותרה עסקת חבילה: הצעה למכירה של שני מוצרים או שירותים ומעלה שאינם זהים, שכריכתם יחד כוללת הטבה למשך תקופה של חצי שנה ובתנאי שיוצג מחיר כל פריט בנפרד.
גם רכב משומש הוצע למכור כחריג לחוק, כך שהפניה למחיר מחירון מקובל במסגרת הצעת המכירה, הכוללת הטבה או הוזלה, לא תחשב כשלעצמה מכירה במבצע.
עוד הוחרגו: קופונים על בסיס הרגלי צריכה, מבצעי הנחה על סף רכישה (קנה ב-400 שלם 200 שקל), מכירת חיסול של עסק, מכירה מיוחדת של יבואן, מכירה מיוחדת של מרכז קניות ומכירה מיוחדת לרגל אירוע מיוחד, כמו יום בחירות או יום האהבה.
הרשות: "רוצים שהמחיר לא יהיה גבוה מדי בתחילת העונה"
עו"ד חנה וינשטוק טירי היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן אמרה ל-ynet: "מטרת החוק המוצע היא שלא יהיה זילות למונח 'מבצע'. אתה לא יכול להציג מבצע כל השנה. היום קמעונאים מציעים מחירים מאוד גבוהים לשבועיים ואז יוצאים במבצעים. הם בונים על המבצעים כדי למשוך צרכנים. אנחנו רוצים שהם יתמחרו בצורה ריאלית, שהמחיר לא יהיה גבוה מדי בתחילת העונה".
אבל אז יתכן שהמחירים יעלו.
"אם עוסק רוצה שצרכנים יכנסו אליו, הוא ימכור בזול כל השנה ולא רק במבצעים. האם המחיר ממנו נגזרת ההנחה הוא באמת המחיר שבו הרשת מוכרת את המוצרים שלה? קשה לרוב הצרכנים לעקוב. כמו שרוב הצרכנים לא משווים מחירים. אנחנו באים להגן על הצרכן מפני מבצעים לא הוגנים".
ואם עוסק עורך מבצע לכבוד בלאק פריידי וזמן קצר אחריו מבצע פחות טוב לסוף השנה, אבל בכל זאת מבצע?
"לא חשבנו על הבלאק פריידיי כשניסחנו את תזכיר החוק, כי הוא לא היה חזק אז. ניקח את זה בחשבון. לגבי העמקת מבצעים - את זה נתיר גם אחרי 30 יום, בתנאי שמחיר המבצע החדש ייגזר ממחיר המבצע הקודם".
יתכן שהיה קל יותר לדרוש מהקמעונאים להציג היסטוריית מחירים באתרי האינטרנט שלהם?
"לא כולם קונים אונליין או משתמשים בטלפון שלהם להשוות מחירים כשהם בחנויות".
עו"ד אוריאל לין, ראש איגוד לשכות המסר טוען מנגד שזוהי "רשת רגולטורית סבוכה מאין כמוה שהמדינה מבקשת להטיל, אחרי שהיתה אמורה להפחית רגולציה ב-25% מאז 2014, לפי החלטת ממשלה".
לטענתו, "מטילים נטל כבד על עסקים, ומזלזלים בבגרות של הצרכן. גם הוא צריך לדעת להגן על עצמו. להצעת החוק המקורית הוספנו 12 חריגים וזה הפך לתורה שלמה. אני צריך מדריך הפעלה כדי לתפעל מבצעים בבית העסק? בשביל מה כל שכבות הרגולציה האלה? בתקופה הזאת שאנחנו במאבק הישרדות קשה, זה לא הזמן לייצר עלויות חדשות, אלא אם הרגולציה באמת נחוצה לבריאות הציבור או לשם הגנה על אומללים".
