לאביבית מנה קליל, מנכ"לית בית ההשקעות אופנהיימר ואחת הנשים הבכירות בשוק ההון הישראלי, יש דרכים משלה לפרוק מתחים. כל בוקר, לאחר קריאת העיתון, היא מתרגלת מדיטציה, בסופי שבוע היא מתבודדת במדבר או משתתפת בטיולי ופעילויות שטח, ושוקדת על אימוני כוח. בנוסף, במהלך היומיום, היא משרבטת איורים מיוחדים, מהם עולים מסרים, אותם היא מפרסמת בעמודי הפייסבוק והאינסטגרם שלה. כך למשל, באמצעות איור, היא בישרה לעולם ולחבריה לפני כשישה שבועות על הפיכתה לסבתא. "איור הוא דרך טובה בשבילי להתרכז", היא מסבירה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
היא גדלה בפתח תקווה לאם סוכנת ביטוח ליהלומים ולאב תעשיין. בצעירותה ניגנה בקלרינט, וכשהיתה בת 17 אף השתתפה בהרכב ביג בנד עם אבנר חודורוב, לימים חבר להקת משינה, ואבי אלבחר מפורטרט. היום, יש להדגיש, היא כבר לא מנגנת, ואת עולמה הפנימי היא ממלאה בתחביבים אחרים.
"הנפילות בבורסות? אני לא מודאגת"
באופנהיימר ישראל, חברה שנמצאת בבעלות מלאה של חברת הברוקרים Oppenheimer & Co מארה"ב, ושהחלה את פעילותה בישראל ב-1968, החלה לעבוד לפני כ-25 שנה. היא שימשה אנליסטית, לאחר מכן מנהלת מחקר ולפני כ-15 שנה מונתה למנכ"לית משותפת עם הראל גילאון, במקביל להיותה מנהלת מחלקת המחקר בחברה. החברה מעניקה שירותי מסחר, מחקר וחיתום בניירות ערך זרים ללקוחות מוסדיים, ארגונים ולקוחות פרטיים אמידים.
אופנהיימר היא שחקנית משמעותית במסחר ביותר מ-80 חברות ישראליות שנסחרות בארה"ב ששוויין המצרפי עולה על כ-157 מיליארד דולר. אופנהיימר העולמית מנהלת תיקי השקעות בהיקף של כ-43 מיליארד דולר.
מה ההגדרה העברית למילים ברוקר וברוקראז'?
"כשאומרים ברוקר, הכוונה למי שמורשה לסחור בניירות ערך עבור הלקוחות שלו, כשבמקרה שלנו הלקוחות הם בעיקר גופים מוסדיים, קופות גמל ופנסיה וכד'. כשרוצים למכור או לקנות נכסים סחירים באחת הבורסות בעולם, חייבים שברוקר מורשה יעשה זאת".
למה נכנסת לעולם ההשקעות? מה קסם לך בו?
"לאחר שסיימתי תואר שני, עבדתי במחלקה הכלכלית של חברת מגדל. הייתי אז צעירה ולא ידעתי הרבה, רק הבנתי שלא מתאים לי לשבת ימים שלמים מאחורי מחשב ולעשות אקסלים, רציתי אנשים. חברים הציעו לי להתראיין באופנהיימר, הגעתי, 'נגנבתי', והתחלתי".
יש בישראל תחרות לא קטנה בין בתי השקעות, שמספקים שירותי ברוקראז', כדוגמת אי.בי.אי או לידר שוקי הון. אתם חברה לא גדולה, שמתחרה בענקים על מחקר איכותי ורלוונטי, ועל סוחרים מקצועיים.
"התחרות אכן חזקה מאוד. באופנהיימר ישראל יש כ-40 עובדים, שמספקים שירותים שונים לתאגידים וחברות, ומתחרים בברוקרים מכל העולם, שחלקם ב'טופ טן'. לרובם יש נציגות בישראל, כך שהתחרות לא פשוטה. עם זאת, יש אצלנו אנשי מקצוע מובילים, מערכות מידע מתקדמות ומחלקת מחקר מעולה. אנחנו קיימים כבר עשרות שנים ומספקים ללקוחות את הסיבות הטובות להמשיך לעבוד איתנו".
הבורסה העולמית נמצאת בתקופה מורכבת בימים אלו, בהרבה ימים דולקים אורות אדומים, המסחר הוא עצבני ושלילי.
"בעיקרון, נדרש לב חזק לעיסוק בשוק ההון, שאין בו יום משעמם והוא מרתק, וצריך לדעת לנהל נכון את הפחד. התקופה האחרונה היא סופר מעניינת, אנחנו מנסים להסתדר עם חיה לא מאולפת, בלי לדעת מה ילד יום. זו תקופה סבוכה, שפועלים בה הרבה כוחות מנוגדים, והיא מאופיינת, בין היתר, בתלות גדולה בהחלטות של מנהיגים כלכליים בכל העולם, ובתגובת יתר של האזרח הקטן, המשקיע הצרכן. האם אני באופן אישי מודאגת? עם יד על הלב, אני לא פוחדת. אני נמצאת בשוק ההון למעלה מ-25 שנה, יודעת לקחת אוויר, ומפה גם המסר שלי: היו ויהיו משברים. המשבר הנוכחי מטופל. גם אם הוא החל להיות מטופל קצת מאוחר מדי, הוא יחלוף. עצתי בתקופות כאלו היא לא לעשות שטויות, לא להגדיל השקעות, אלא לנהל ולשמור את הדברים, להחזיק חזק ולא לשנות, נעבור גם את זה. משברים עוברים לאחר מספר שנים".
מה ההשלכות של הזעזועים הפוליטיים, בארץ ובעולם, כדוגמת הבחירות בישראל, משבר הנפט כתוצאה ממלחמת רוסיה – אוקראינה, או התרחקות מההסכם עם איראן ועליית הריבית בארה"ב, על הבורסה ועל המשקיעים?
"אכן, המצב לא קל, אבל לשמחתי, הכלכלה די מנותקת מהפוליטיקה. יש לה חיים משלה ויש כוחות שוק. אני לא חושבת שאם נופלת פה ממשלה, יש לזה השלכה על הבורסה. התהליכים מנוהלים על ידי נגידים, והם אלו שמחליטים ולא הפוליטיקאים. כן, הדרמה יכולה להגיע כתוצאה ממגיפה, כמו שקרה בקורונה, ממלחמה, מדברים שאינם בשליטתנו. וגם לאלו העולם מתרגל".
עד כמה המשפט המוכר: "כשהדם זורם ברחובות, זה הזמן לקנות מניות", נכון לתקופה זו? מתי מגיע הרגע בו קופצים מחדש לשוק?
"משקיעים צריכים להיזהר בזמן הזה, אבל כמו בכל משבר, מגיע רגע בו הם צריכים להגיד לעצמם, תוך כדי היוועצות עם מומחים בתחום, שזה הזמן לקפוץ. אני חושבת שבתוך כשנה עד שנתיים נראה שיפור בשוק ההון, וברגע שנראה שליטה על האינפלציה בארה"ב, כבר יורגש השיפור".
בין כסף לרוחניות
עיסוק בשוק ההון נחשב עבור רבים לסוג של של אקסטרים ואביבית מנה קליל מעידה על עצמה כי היא טיפוס אקסטרימי גם בחיים הפרטיים שלה. "אני אוהבת לפחד", היא אומרת. "כל מה שאני עושה דורש אומץ, אני בכל פעם פוחדת מחדש. אולי זה יישמע פרדוקס, אבל דווקא כשאני פוחדת ממשהו, כשאני מרוכזת בעשייה, אני נחה מהעבודה הקשה והמלחיצה. לכן, למשל, אני כ"כ נהנית בטיולי האקסטרים שלנו במדבר, או כשאני עושה סנפלינג. את השקט הנפשי שלי אני משיגה בטיולים מתישים, בדברים מאתגרים".
ואם צריך המחשה לשקט הנפשי שמלווה את מנה קליל ברגעי משבר, הרי זה מגיע במהלך הראיון, בלי כוונת מכוון. "אוי. אצטרך לנתק ולחזור אליך עוד מעט. נראה שהרכב שמאחוריי נכנס ברכב שלי", היא מודיעה בשקט, לאחר שברקע נשמע 'בום' מוכר ומאיים, שמגיע מכיוונו של האוטו. כמה דקות לאחר מכן היא חוזרת באותו קול שליו. "לא נזק גדול, האוטו יתוקן", היא מכריזה בחיוך, "חבל רק על הזמן שאצטרך להיות במוסך".
את עוסקת בדבר הגשמי ביותר בחיים: הכסף. ועם זאת, מספרת בשבחי הפעילויות הרוחניות שלך. אין פה דיסוננס?
"אדם חייב להירגע, כי הלחץ שהחיים היומיומיים מספקים לנו, הוא גבוה ומצטבר. חייב שיהיה שילוב בין עשייה מקצועית לרוחנית. לכן, כבר שנים אני מתרגלת מדיטציה, לבד ובקבוצה. זה קטע ממש חיוני בחיי. גם הבוקר, לאחר קריאת העיתון, עשיתי 10 דקות מדיטציה. אני כבר ממש טובה בזה".
שזה אומר?
"שאני מצליחה להרחיק לפחות לכמה דקות את המחשבות הטורדניות, שהן החלק הקשה בחיים. לבודד את עצמי מרעשי רקע, ולהתייחס לעובדות חדשות בשטח. לאחרונה גם התחלתי לאמן את אמי, שלא נמצאת בקו הבריאות. מדיטציה היא כלי מסייע, אמצעי להרגעה. אני מאמינה גדולה ברוגע, מאמינה בנחיצות של אימון ביוגה או בכל דבר שהוא תנועה, שמשחרר מלחצים אחרים. כשעומדים על הראש, כשמתרגלים יוגה וחושבים איפה מונחת הרגל ברגע מסוים וחושבים על הנשימות, לא חושבים על לחצים אחרים. ככה צריך להתחיל את הבקרים בבתי ספר עם הילדים".
את מאיירת, ומפרסמת את האיורים ברשתות החברתיות. מה נותן לך האיור?
"אני משרבטת לשם הריכוז. הייתה לי בעיית ריכוז, ופיתחתי עם עצמי את שיטת הריכוז הזו. אני מציירת תוך כדי דיבור, שירבוט צפוף וגרפי, וכל הזמן משתפרת גם בתחום הזה".
"חוסר ביטחון זה משהו שטבוע באופי הנשי, וחייב להשתנות"
אחד הדברים שאביבית מנה קליל לא מוכנה לחשוף הוא את גילה. "כשהיו שואלים את אבא שלי בן כמה הוא, הוא נהג לענות שהוא בן 13 וחצי. למדתי את זה ממנו", היא צוחקת.
וברצינות?
"יש לי חשש מההתבגרות ואני גם מנסה להילחם בזה. אבל בלי קשר, אני זה מה שרואים, שומעים וקוראים ומכירים. אז למה אני צריכה לציין את הגיל?".
עולם השקעות בכלל ועולם הברוקרים בפרט הוא עולם גברי רובו ככולו. למה אין הרבה נשים בעולם הזה, למרות שיש, אני מניחה, מספיק נשים חכמות ומתוחכמות בתחום?
"זה אחד הדברים שהכי חשוב לי להבין ואולי גם לשנות. אני לא מצליחה להבין למה זה המצב, כי אין שום דבר בשוק ההון שמתאים רק לגבר ולא לאשה. הרי אנחנו מתמודדות עם מתחים משוגעים ביומיום, ובתחום הזה לא? בעיניי שוויון זה כשהאישה עושה יותר, והגבר עושה אותו דבר, וזו המציאות בה אנחנו חיים. נשים נמצאות כל הזמן במתח וזה הרי הכי מתאים לשוק ההון, אז נשגב מבינתי למה המצב עדיין לא משתנה. ככל הנראה הבעיה מתחילה עוד בבית".
תסבירי.
"אם יש מי שחושבת שהיא לא מתאימה לשוק ההון, הרי שהיא קלטה משהו באוויר, איזה מסר, אולי עוד בילדות ואולי אחרי, אבל משהו שהעבירו אליה. זה גם הרבה בגללנו הנשים, כי לא אחת אנחנו מוותרות לעצמנו, אנחנו חסרות ביטחון עצמי בתחומים מסוימים. אני הרי מראיינת נשים לעבודה. את יודעת כמה נשים, שאמורות להגיע לראיון מבטלות אותו לפני ההגעה, בטענה שחשבו שהן אינן מתאימות? ככה הן החליטו עם עצמן, לבדן. האם יש איזה גבר שיגיד לך דבר כזה? שיסביר שהוא חושב, שהוא לא מתאים ויבטל את הראיון? בחיים זה לא קרה לי. זה משהו שטבוע באופי הנשי, וחייב להשתנות".
וישתנה?
"אני חושבת שכן. תראי, לבן הבכור שלי הייתה מפקדת בצבא. עכשיו הוא עובד בחברת הייטק, יש בה מנכ"לית ובעלים. הוא עובד בסביבה נשית, וגם רואה את אמא שלו, הוא מכבד ומעריך ומקשיב לנשים. שלושת הילדים שלי מרגישים ונוהגים כך, כי הם רואים ומבינים את המשמעות והערך שיש לנשים. הם ספגו את זה בבית. עם הבת שלי, למשל, שהיא בת 26, אני קוראת עיתונות כלכלית עוד מגיל צעיר, וכל דבר אני אומרת לה: 'את יכולה, את יכולה'. בסוף אין תחליף לדוגמה אישית. אני מניחה שיש עוד הרבה בתים כמו שלנו, אז יש מקום לחשוב שהמצב ישתנה".
6 צפייה בגלריה
"אני לא מצליחה להבין למה אין הרבה נשים בתחום". אביבית מנה קליל עם עובדי אופנהיימר
(צילום: יח"צ)
את מנכ"לית משותפת בחברה. איך הולכת חלוקת התפקידים בינך לבין המנכ"ל הראל גילאון?
"אנחנו נמצאים הרבה שעות ביום ביחד, ולשמחתי, יש בינינו סימביוזה יפה, סוג של זוגיות נכונה וטובה, שהיא לטובת החברה. אנחנו שונים ומשלימים אחד את השנייה. אני מגיעה מעולם המחקר, עולם עמוק ויסודי, והוא מעולם המסחר, הכל כאן ועכשיו. לפעמים אנחנו מתרגזים וכועסים, אבל מקשיבים אחד לשנייה, והקשר הנכון בינינו כמנכ"לים משותפים משליך על כל החברה, כשהקשב שולט בה בכל הרמות. אנחנו ארגון של 40 עובדים, כל אחת ואחד משמעותיים. אני מטפחת עבודת צוות, דואגת שהדברים יוכרעו לפעמים מלמטה, מהאנליסטים, משירות הלקוחות. יש בחברה עובדים שעובדים בה למעלה מ-20 שנה, יש שלמעלה מעשור, זה אומר הרבה, זה מרגיש כמו משפחה. כמנכ"לית וכאישה, אני משקיעה הרבה מאמץ ואנרגיות לקידום נשים בשוק ההון בכלל ובמיוחד באופנהיימר, למעלה משליש מהעובדים אצלנו הן נשים. כשמגיעה אליי אישה לראיון, אני ישר מעבירה אותה לריאיון שני".
קוראים לזה העדפה מתקנת. איך הייתה ההתקדמות שלך בחברה?
"כל פעם שקודמתי, לא חשבתי שאני מתאימה. אם לא הייתי נהנית מתמיכה ומגב כ"כ חזק של מנהלים שהיו לפניי, לא הייתי פה. זו לא העדפה מתקנת, המנהלים שלי באמת חשבו שמגיע לי קידום, עובדה שזה הצליח".
אי אפשר בלי שאלת סיכום קטנה, ולא מאויירת. איך זה להיות סבתא?
"אני עדיין חוקרת את הנושא", היא צוחקת. "השבוע עשיתי בייביסיטר ראשון והיה לי מדהים. אני עובדת על הקשר הזה, לומדת אותו. כבר עכשיו, כשנדמה לי שהיא מחייכת, למרות שבשלב זה עדיין מדובר בחיוך לא רצוני, אני בעננים".
