בעוד חברות התעופה, ובראשן אל על, רשמו רווחי שיא ב-2024 עם הפסקת הפעילות של מקבילותיהן הזרות בעקבות המלחמה - רשות שדות התעופה רשמה הפסד תפעולי (לפני מימון ומיסים) של 105 מיליון שקלים בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2024, וכ-29 מיליון שקל לאחר הניכוי. הסיבות: צמצום הפעילות של חברות התעופה הזרות, וקיטון במספר העוברים בנתב"ג, שהסתכם ב-13.8 מיליון נוסעים בכ-84 אלף טיסות בינ"ל, ירידה של 34% ביחס לכל שנת 2023, שהסתיימה ברווח נקי בסך 654 מיליון שקל.
הכנסות הרשות ירדו ב-35% בתשעת החודשים הראשונים של 2024 והסתכמו בכ-2.2 מיליארד שקל לעומת 3.44 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מגמה זו נמשכת גם ברבעון הרביעי של שנת 2024. ההוצאות לתקופה (לפני מימון ומיסים) הסתכמו בכ-2.32 מיליארד שקל לעומת כ-2.76 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
כתוצאה מהתוצאות המאכזבות, גם קופת המדינה הפסידה: התמלוגים שמעבירה רשות שדות התעופה (חברה ממשלתית) למדינה הסתכמו בכ-16 מיליון שקל לעומת כ-298 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2023. קיטון במספר הנוסעים פירושו אובדן הכנסות לרשתות ששוכרות חנויות בנתב"ג, מאחר שפחות קנו במסעדות ובבתי הקפה, ו/או רכשו בחנויות הדיוטי פרי השונות. בעקבות כך נאלצה רשות שדות התעופה לבצע התאמות, כלומר הנחות בשכר הדירה לבעלי העסקים.
הרשות כנראה אינה אופטימית לגבי השנה הקרובה והחליטה להשאיר בשנת 2025 את תעריפי השכירות לפי 2024, ולא תעדכן אותם בגובה עליית המדד הצפויה לעמוד על כ-3.5%.
הפסד הכנסות נוסף נגרם לרשות שדות התעופה בגין ירידה בגביית אגרות מחברות התעופה, פר נוסע. הרשות ביצעה התאמה של הוצאותיה השוטפות כדוגמת סגירת טרמינל 1 ומעבר של טיסות לאילת וצ'ארטרים לחו"ל לטרמינל 3, קיצוץ בכוח אדם וכו'. בשנת 2025 תבצע הרשות קיצוץ רוחבי נוסף בגובה של 10% (כ-9 מיליון שקל).
היעדים הפופולריים על הישראלים
בשנה החולפת ולאורך כל המלחמה, כ-20 חברות תעופה בינ"ל המשיכו לטוס לישראל. חמשת היעדים הפופולריים מישראל היו יוון עם למעלה מ-1.8 מיליון נוסעים, ארה"ב עם כ-1.4 מיליון, קפריסין עם כמיליון, איחוד האמירויות עם כ-890 אלף וצרפת עם כ-850 אלף.
חברות התעופה שהובילו את מרבית תנועת הנוסעים בנתב"ג בשנת 2024 היו אל על עם כ-6.5 מיליון נוסעים, ישראייר עם כ-1.4 מיליון, ארקיע עם כמיליון, וכן פליי דובאי ובלו בירד עם כחצי מיליון כל אחת. בנמל התעופה רמון שליד אילת, עברו השנה כ-640 אלף נוסעים, מרביתם בטיסות פנים ארציות מנתב"ג והחל מחודש דצמבר 2024 גם בטיסות פנים ארציות מחיפה. נמל התעופה רמון משמש גם כשדה תעופה אלטרנטיבי לנתב"ג ובמהלך השנה נחתו בו מספר טיסות בינ"ל של חברות תעופה ישראליות וחברות זרות. נמל התעופה חיפה חזר לאחרונה לשמש כנמל תעופה בינלאומי ממנו ייצאו טיסות לקפריסין ויוון כמו גם טיסות לאילת. ברשות שדות התעופה צופים כי שדה התעופה בראש פינה ייפתח.
למרות המצב, רשות שדות התעופה נערכת ליום שאחרי המלחמה, ולגידול בתנועת הנוסעים על ידי הרחבת תשתיות ושיפור חווית הלקוח. תקציב הפיתוח לפעילות תעופתית של הרשות לשנת 2025 ואילך אושר ע"י הממשלה ויעמוד על כ-7.2 מיליארד שקל ממקורות עצמיים. התקציב ינוצל כדי להקים זרוע חמישית ואחרונה לחניות מטוסים בנתב"ג, מה שיאפשר גידול קיבולת המטוסים והרחבת הטרמינל; שדרוג והרחבת אזור ההסעדה בדיוטי פרי; הוספת שטחים לבדיקת כבודת הנוסעים; הקמת יחידת בקרה ראשית; שדרוג נמלי התעופה רמון וחיפה ועוד. במקביל, רשות שדות התעופה נמצאת בעיצומו של הליך הרחבת טרמינל 3 במסגרתו יחנך אגף חדש הכולל 22 דלפקי צ'ק-אין ומערכות בידוק בטחוני חדשות.
מ"מ יו"ר מועצת המנהלים, רשות שדות התעופה, אבנר פלור: "רשות שדות התעופה מתמקדת כעת בתכנון ובמימוש של הצעדים המרכיבים את תוכניות ה'יום שאחרי'. משמע, דעיכת הלחימה תאפשר את חזרת נמלי התעופה ומעברי הגבול לתפקוד מלא אשר אמור לשרת מיליונים רבים של נוסעים כבר בחודשים הקרובים. בד בבד בכוונתנו להשקיע משאבים ניכרים ליצירת חווית נוסע המבוססת על מצוינות, חדשנות טכנולוגית ומחויבות לבטיחות ולביטחון".
