הצעת חוק חדשה אמורה לסייע ללקוחות בנקים שלא מודעים לעיתים כי כסף בסכום משמעותי למדי "שוכב" בחשבון הבנק שלהם מבלי לקבל ריבית כלשהי. ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (ג') לקריאה ראשונה הצעת חוק פרטית שתטיל על הבנקים חובה לעדכן את לקוחותיהם אחת לרבעון על כל סכום מעל 15 אלף שקל שמצוי בחשבון העו"ש שלהם ואינו נושא שום ריבית. יצוין שלפני שנתיים קרא בנק ישראל לבנקים לשלם ריבית מסויימת על הכסף ש"נח" בחשבונות העו"ש, והבנקים אמנם נענו לקריאה - אך רובם כבר חדלו לשלם את הריבית הנמוכה מאוד שהציעו לשלם ללקוחות, ובחלק מהמקרים עדיין מקזזים סכומים במינוס מסכומים שהיו בפלוס בחשבון עד לתקרה של אלפי שקלים בודדים.
למרות חוסר שביעות רצון בבנקים מהמטלה הנוספת שעלולה להיקבע להם, הוועדה אישרה את ההצעה של ח"כ ארז מלול לתקן את חוק הבנקאות ולחייב את הבנקים למסור ללקוחות הודעה על יתרה שיש להם בחשבון העו"ש שאינה נושאת ריבית.
ח"כ ארז מלול אמר בפתח הדיון: "אנחנו נמצאים בתקופה של חוסר יציבות כלכלית והבנקים מציגים רווחיות יוצאת מהכלל של 7.4 מיליארד שקל ברבעון השלישי של השנה ומאז תחילת השנה 22.6 מיליארד שקל. מעל 80% מהכנסות הבנקים הם מריבית. כשזה בהלוואות הם מגיבים מהר ומעלים ריבית אבל כשזה נוגע לריבית שהם משלמים לציבור התגובה איטית בהרבה. הצעת החוק שלי באה לקבוע שהבנקים יחויבו לעדכן לקוחות עם יתרה גבוהה בעו"ש, ידוע שחלק מהבנקים החלו לשלוח הודעות בנושא לחלק מהלקוחות אבל עשו את זה בצורה מוגבלת ואין שינוי ממשי בשטח".
לפי ההצעה שאושרה, במקרה שבו תהייה ללקוח פרטי יתרת זכות של 15 אלף שקלים ומעלה למשך רבעון אחד לפחות בחשבון העו"ש – הבנק יחוייב להודיע לו על כך בתחילת כל רבעון, ולהבהיר כי באפשרותו לבחון חלופות השקעה שעשויות להשיא תשואה גבוהה יותר. בנוסף נקבע, כי המפקח על הבנקים יהיה רשאי לקבוע הוראות באשר לאותן הודעות ובכלל זה לנוסח ההודעות והפניה למידע על חלופות השקעה. המפקח על הבנקים יוכל להטיל על הבנקים עיצום כספי בסך 50 אלף שקלים על כל הפרה.
ממסמך שהגיש לוועדה הכלכלן נעם בוטוש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי נכון ליוני 2024 יתרת העו"ש של משקי הבית עומדת על 234 מיליארד שקל, כ-27,500 שקלים בממוצע ללקוח פרטי.
נציגת לובי 99, יעל שכטר-סיטמן, ציינה שהם מברכים על הצעת החוק אך כי יש בו בעיה. לדבריה, הציבור מחזיק רבע מיליארד שקל בחשבונות העוש והמרוויחים היחידים הם הבנקים. "אחרי שנים של ריבית אפסית ואינפלציה נמוכה הציבור לא מודע שהוא יכול להרוויח על פקדונות וזה כשל שצריך לתקן. הציבור צריך לדעת שיש לו חלופות טובות יותר. שהבנקים יחויבו לא רק לעדכן על היתרה בחשבון אלא יפרשו בפניו את כל החלופות כולל קרן כספית שמקבלים עליה ריבית שקרובה לריבית בנק ישראל".
רכז פיננסים באגף תקציבים במשרד האוצר, אוהד מרדכי, הוסיף על דבריה ואמר כי הצעת החוק היא טובה וחשובה, וכי הם מחפשים דברים להביא את הציבור להעביר את הכספים מהעו"ש לאפיקים נושאי ריבית.
מנהלת יחידת הפיתוח חדשנות פיננסית ברשות לניירות ערך, מאיה גרטי גלבוע, ציינה כי הם העבירו רפורמה שמעלה את מודעות הציבור לכך שקרן כספית היא חלופה חשובה לפיקדון. ברשות סבורים שהודעה כזו תניע לפעולה אך לא מספיק שהיא רק תאמר ללקוח לבחון חלופות השקעה. נציג לובי 99, משה קאשי, הוסיף כי מדובר על ציבור עם אוריינות פיננסית נמוכה וכשהוא מקבל הודעה שכתוב בה לבחון חלופות השקעה זה ירתיע אותו. הבנק צריך להמליץ או להכווין לאלטרנטיבות של אחזקת כסף בעו"ש, האלטרנטיבה לסכום קטן בעו"ש זה פקדון או קרן כספית והבנק יכול לפחות לפרוס בפני הלקוח את האפשרויות.
בתום הדיון עלתה שאלת מועד כניסת ההצעה לתוקף. מנהל קשרי חוץ באיגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ, ציין כי הבנקים זקוקים לחצי שנה לטובת היערכות. קאשי ציין מנגד, כי הבנקים כבר שולחים מסרונים על ריביות ועמלות ואמר כי חודש זה זמן מספיק להיערכות. המציע ח"כ מלול ביקש לקבוע כי הצעת החוק תיכנס לתוקף 4 חודשים לאחר פרסומה ברשומות והוועדה אישרה את הצעתו. בתום הדיון אושרה ההצעה פה אחד, בקולותיכם של ח"כ אליהו ברוכי, שמילא את מקומו של היו"ר, וחברי הכנסת מלול ומשה פסל.
יצוין שרק לאחרונה חוייבו הבנקים לדווח בהודעות לטלפונים הסלולריים כמה עמלות נגבו מכל חשבון בנק של לקוח בחודש האחרון. גם לעניין הזה ביקשו בשעתו הבנקים זמן כדי להיערך למטלה החדשה שהוטלה עליהם וזאת על ידי בנק ישראל.
