מלחמת רוסיה-אוקראינה - הפן הכלכלי | גד ליאור
(צילום: אבי חי)
הפלישה הרוסית לאוקראינה, שסיומה לא נראה כרגע באופק, עולה בחייהם של אלפי חיילים משני הצבאות ולמרבה הצער גם של לא מעט אזרחים אוקראינים שנהרגו בהפצצות ובהפגזות. מעבר למחיר הנורא בחיי אדם, בהרס ובחורבן של תשתיות ושל מרחבים עירוניים, גם רוסיה עצמה משלמת מחיר כלכלי כבד על החלטתה לפתוח במלחמה.
בשורת מהלכים כלכליים מגובשים ומאוחדים, הצליחו ארה"ב ומדינות אירופה יחד עם אוסטרליה, קנדה ויפן, לפגוע קשה מאוד בכלכלה הרוסית, ולהביאה לעברי פי פחת. המהלכים הללו כללו שורה ארוכה של סנקציות כלכליות מכבידות, שגרמו לבהלה בשווקים ברוסיה והפילו את ערך הרובל ביותר מ-30% לשפל חסר תקדים ולמצב שערכו שווה פחות מסנט אמריקני. המוני אזרחים איבדו חלק ניכר מחסכונותיהם בשל קריסת הרובל והבנק המרכזי ברוסיה הזדרז להעלות את הריבית ב-10.5% ללא פחות מ-20% ריבית, מה שבפועל חוסם בפני האזרח הרוסי הממוצע את האפשרות לקחת הלוואות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מספר בנקים חשובים, אם כי לא כולם עדיין, נותקו ממערכת הסליקה הבינלאומית, הסוויפט, ואין עוד ביכולתם לבצע העברות דולריות בינלאומיות. מדינות רבות, כולל כל מדינות האיחוד האירופי, הודיעו על סגירת המרחב האווירי שלהן למטוסים רוסיים, מה שנענה במהלך דומה מצידה של רוסיה, ולמעשה ניתק את הקשר התחבורתי שלה עם מדינות האיחוד והגביר את בידודה, כולל מבחינת שינוע סחורות באמצעות מטוסי מטען מאותן מדינות.
אבל לסנקציות של ארה"ב ושאר המדינות יש אפקט נוסף וחשוב מאוד - הן גרמו לשורה ארוכה מאוד של תאגידים בינלאומיים וחברות מכל רחבי העולם להודיע על החלטתן להפסיק את פעילותן העסקית ברוסיה ולצאת מהמדינה, או לכל הפחות להקפיאה לחלוטין.
זה קרה ממש כאש בשדה קוצים לאחר פתיחת המלחמה, כשכמעט לא חלף יום ללא הודעה על עוד חברה שהחליטה לעצור את הפעילות העסקית שלה ברוסיה או לכל הפחות להקפיאה. מדובר בהתפתחות דרמטית, שעוצרת כמעט לחלוטין תהליך שהחל עם התפרקות ברה"מ ב-1991, שבמסגרתו החלו תאגידים וחברות להשקיע ברוסיה ולבסס בה פעילות עסקית משגשגת שהיקפיה הלכו וגדלו עם השנים, לרווחת כל הצדדים.
הפוטנציאל העסקי אז ברוסיה היה עצום, לצד צמיחת מעמד ביניים עם הכנסה חודשית פנויה גדולה יותר וכוח קנייה שהלך וגדל. התהליך הזה התעצם בעשור הראשון לשלטונו של הנשיא פוטין, בין השנים 2000 ל-2010. אלא שכאמור, הפלישה הרוסית לאוקראינה גרמה לשינוי דרמטי, אפילו טקטוני, בהקשר הזה.
החברות הראשונות שעזבו
זה החל עם הודעת ענקיות האנרגיה הבריטיות "של" ו"בי.פי" על מכירת השקעותיהן והתנתקות מהשותפות העסקית שלהן עם תאגידי האנרגיה הממלכתיים של רוסיה, שעבורה מדובר בהפסדי עתק. ענקית האנרגיה "בי.פי" הייתה במשך שנים המשקיע הזר הגדול ברוסיה. גם תאגידי אנרגיה אחרים דוגמת "אקווינור", יצרנית הנפט הגדולה בנורווגיה, "טוטאל" הצרפתית ו"אקסון מובייל" הודיעו על הפסקת פעילותן ברוסיה.
מכאן זה הלך והחריף. יצרנית המטוסים בואינג הודיעה בתחילת מרץ שהיא מקפיאה את האספקה והתחזוקה של חלקי מטוסים לחברות התעופה הרוסיות. כמעט שני שלישים מצי המטוסים של חברות התעופה הרוסיות הם מתוצרת בואינג או איירבוס, יצרנית המטוסים האירופית, שהודיעה אף היא על סגירת פעילותה ברוסיה.
גם חברות הטכנולוגיה הצטרפו. אפל הודיעה כי היא מקפיאה את כל המכירות ברוסיה ואת מערכת התשלומים שלה "אפל פיי". החברה אף פירסמה הודעה שבה נכתב בין השאר: "אנו מודאגים עמוקות מפלישתה של רוסיה לאוקראינה ועומדים לצידם של כל האזרחים הסובלים כתוצאה מהאלימות. אנו תומכים במאמצים ההומניטריים, מספקים סיוע לטיפול במשבר הפליטים ועושים כל שביכולתנו לתמוך בעובדינו באזור".
בנוסף לאפל הודיעו גם גוגל, אינטל, AMD, מטא (פייסבוק), טוויטר, אורקל, סאפ, נטפליקס, ספוטיפיי, בוקינג.קום ואקספדיה על הקפאת הפעילות ברוסיה או צמצום דרמטי שלה בשל המצב.
צפו: "הזמנתי Airbnb בקייב, בלבוב ובחרקוב כדי לתמוך באוקראינה"
(צילום: ירון ברנר)
יצרניות מכוניות ואופנועים, ובהן פורד, וולוו, מרצדס, ב.מ.וו, טויוטה, מזדה, מיצובישי, הונדה, פולקסווגן, יגואר, לנד רובר, רנו, הארלי דווידסון ואחרות פירסמו הודעות דומות. גם יצרניות מחשבים, בהן דל, לנובו ואחרות הודיעו על הפסקת משלוחים של מוצרים לרוסיה.
פוטין לא ציפה לזה
חברות הייעוץ המובילות בעולם, בהן מקינזי, אקסנצ'ר ואחרות החליטו אף הן להקפיא פעילות ברוסיה לזמן בלתי מוגבל. ענקית ההלבשה נייקי, שלה מעל 100 חנויות ברוסיה, נקטה צעד דומה. המתחרה אדידס לה מעל 800 חנויות הפסיקה תחילה את שיתוף הפעולה שלה עם התאחדות הכדורגל הרוסית, ובהמשך גם הפסיקה את פעילותה במדינה, כולל בחנויות האון-ליין שלה. ענקית הריהוט השוודית איקאה, שלה 17 חנויות ברחבי רוסיה ו-15 אלף עובדים, הודיעה כי היא סוגרת את החנויות לפרק זמן בלתי ידוע, וסביר שתיאלץ לפטר עובדים. מותגי יוקרה כמו שאנל, הרמס, קרטייה ואחרים, החביבים במיוחד על עשירי רוסיה, נוטשים גם הם את השוק המקומי.
והרשימה הכללית הולכת ומתארכת כמעט על בסיס יומי. כך למשל, לאחר שכבר הודיעו על חסימת גופים מסויימים ברוסיה, חברות האשראי הבינלאומיות מאסטרקארד וויזה הודיעו בלילה שבין שבת לראשון כי הן משהות את הפעילות שלהן ברוסיה: כרטיסי אשראי שהונפקו על ידי בנקים במדינה לא יכובדו ובכרטיסים שהונפקו מחוץ למדינה לא יתאפשר למשוך כסף מהכספומטים ברוסיה.
אמש (א') התווספה לרשימה גם אמריקן אקספרס. "לאור התקיפה המתמשכת וחסרת הצדק של רוסיה נגד אזרחי אוקראינה, אמריקן אקספרס משעה את כל פעילותיה ברוסיה", נמסר מטעם החברה. "כתוצאה מכך, כרטיסי האשראי של אמריקן אקספרס לא יעבדו יותר במדינה, ובנוסף לא יהיה ניתן למשוך באמצעותם כסף בכספומטים. כמו כן, לא ניתן יהיה לבצע איתם עסקאות בינלאומיות. אנחנו משעים גם את כל פעילותינו בבלארוס. ההחלטה הזאת מתקבלת בהמשך לצעד שנקטנו קודם לכן במסגרתו עצרנו את מערכות היחסים שלנו עם בנקים ברוסיה לאור מדיניות הסנקציות של ארצות הברית".
הבוקר גם ענקית הביגוד הבריטית נקסט הודיעה כי בימים הקרובים תסגור את אתר המכירות שלה ברוסיה, אשר מהווה רק אחוז קטן מסך המכירות העולמיות של החברה. בצהריים הודיעה ליווייס כי היא עוצרת זמנית את כל פעילותה העסקית ברוסיה בעקבות המצב.
לבריחה ההמונית מרוסיה יהיו השלכות מרחיקות לכת
ליציאה ההמונית הזו של עסקים מרוסיה יהיו בהכרח השלכות מרחיקות לכת על הכלכלה הרוסית, שכן רבות מהחברות שביצעו את המהלך מתכוונות גם לפטר את עובדיהן. מדובר על מספר עובדים גבוה מאוד, שימצאו עצמם ללא עבודה בזמן של משבר כלכלי קשה ברוסיה.
הרשויות מצידן מאבדות אפשרות להשקעות פוטנציאליות רבות של אותן חברות שפעלו ברוסיה וכמובן לא ייהנו עוד מתשלומי מסים עכשוויים ועתידיים.
נדמה שלמרות שהנשיא פוטין העריך ככל הנראה שרוסיה תספוג סנקציות חריפות, הוא לא ציפה להיקף כזה של תגובה, בטח לא מהירה ועוצמתית כל כך, כשהמערב מפגין אחדות ולכידות, ומפיל את הכלכלה הרוסית לקרשים, אפילו מבלי לירות ירייה אחת.
אומנם רוסיה עשויה להגיב בצעדים משלה נגד אותן חברות, ואולי אף להחרים נכסים השייכים להן בשטח רוסיה, אך גם אם תעשה כך, זה לא יפחית כהוא זה מעוצמת המכה הכלכלית שהיא ספגה בעקבות אותו "צונאמי" של נטישת חברות עסקיות בינלאומיות את השוק הרוסי.
פורסם לראשונה: 07:14, 06.03.22
