משרד האוצר יוזם כחלק מחוק ההסדרים רפורמה רחבת היקף בייבוא בשיתוף משרד הכלכלה. הרפורמה מבקשת להקל על ייבוא של מוצרי צריכה מהאיחוד האירופי ומארצות הברית: מוצרי חשמל, תמרוקים ועוד, כך שיוכלו להיכנס בקלות לארץ ללא בדיקות ועיכובים הקיימים כיום.
הרפורמה תכלול גם הקלות בייבוא לרוב סוגי המזון הרגיש (למשל, גבינות ויוגורטים), כדי "להוריד את יוקר המחיה", להרחיב את מגוון המוצרים המשווקים בארץ ולחסוך למשק כחמישה מיליארד שקל. מה בדיוק תכלול הרפורמה וכיצד היא עתידה להקל על הצרכנים? ynet עושה סדר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
2 צפייה בגלריה
ייבוא. אילוסטרציה
ייבוא. אילוסטרציה
ייבוא. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
מה סדר הזמנים? אם הרפורמה תיכנס לחוק ההסדרים בנובמבר היא תדרוש תיקוני חקיקה. בתחום התקינה - הרפורמה תיכנס לתוקף בתוך פחות משנה, בייבוא - כשנה וחצי. תמרוקים ומזון יהיו האחרונים שייכנסו לרפורמה. יוחרגו מזון לתינוקות, תוספי תזונה, בשר, דגים וביצים.
איך זה יקרה בפועל? לפי התוכניות, ב-1 ביוני 2022 יעברו כל המוצרים שחייבים בתקן רשמי למסלול של הצהרה על עמידה בתקן בכניסה לישראל ואכיפה בדיעבד. המהלך צפוי לחסוך לצרכנים כמיליארד שקל בשנה. במקביל, יוגברו חובות הייבואן והאחריות החלה עליו להגדלת יעילות האכיפה על ידי שיפור מערכות ניהול הסיכונים וחיזוק הפיקוח.
למה צריך רפורמה? לפי האוצר, הייצוא והייבוא בישראל גדלים, אך משקלם בתוצר פוחת וזה משפיע על הפריון ועל יוקר המחיה. לייבוא בישראל יש כמה חסמים עיקריים: רגולציה ייחודית שמפריעה לו, בדיקות מקדימות לייבוא על די מכון התקנים שיוצרות פקק ומעכבות ויש להן גם עלויות כספיות. כמו כן, יש ייבואנים רשמיים וקיים קושי בייבוא מקביל כי הרגולטור רוצה מסמכי יצרן. בנוסף, אין תמריץ לעדכון רגולציה: יש הרבה רעיונות לרפורמות עם השנים, אך הם התמוססו בגלל עיכובים של משרדי ממשלה.
זו לא הרפורמה הראשונה שמוכרזת ברעש ולא עוברת. אכן, יש סיכוי שהיא לא תתקבל, אבל באוצר נחושים להעבירה הפעם בחוק ההסדרים. התוכנית הזאת היא אכן תוכנית המשך לרעיונות ולרפורמות שהועלו במשרדי האוצר והכלכלה בעשור האחרון.
לפי האוצר, "התוכנית מתבססת על רפורמה שנערכה בשווייץ ב-2010 - רפורמת Cassis De Dijon, שנועדה להגדיל את היקפי הייבוא לשווייץ ולהביא לירידת מחירים. הקווים המנחים לתוכנית הותוו כבר ב-2014 בהמלצות ועדת לנג, שעוגנו בהחלטת ממשלה להגברת התחרות וייעול תהליכי האסדרה בתחום הייבוא".
יפוטרו עובדים במכון התקנים? כבר יש הליכי פרישה מרצון במכון.
מה עם הפחתת מכסים? התוכנית לא כוללת הפחתת מכסים אלא הקלות בכניסה לישראל: בלי בדיקות מכון התקנים או משרד הבריאות. כל מוצר שעומד ברגולציה אירופית ייכנס. באוצר לא מקדמים כעת הפחתות מכס. לפי גורם באוצר, "רוב ההפחתות לא עזרו. בחלקן נטפל בהמשך".
מה עם ייבוא מסין? הרפורמה לא כוללת ייבוא מסין. אם מוצר מסין עומד בתקינה האירופית, ומיוצר לחברה אירופית - יש להניח שייכלל ברפורמה.
המחירים לצרכן יירדו? לפי האוצר כן. אבל אין ערובה לכך שהייבואנים יגלגלו את ההטבות שקיבלו והמחירים לצרכן יירדו. העלות לייבואן תרד בזכות הרפורמה. הוא גם יוכל לייבא מוצרים זולים יותר מאלה שנמכרים פה. האם ימכור אותם בזול לצרכן? אם זה תלוי בו, ברור שלא. הסף אכן יירד בעבורו, אבל מכאן הוא מעוניין להרוויח והשמיים הם הגבול, אלא אם כן הצרכנים יעצרו אותו. או המדינה.
באוצר טוענים שהתחרות תגרום לייבואן להוריד מחירים, אבל זה לא תמיד נכון. בעולם הסופרמרקטים, למשל, יש תחרות גדולה אבל הורדות מחירים תמיד זמניות, ולרוב כל שחקן שומר על רמת המחירים שמתאימה לו.
באוצר גם טוענים שצריך ייבוא חופשי, אבל כשמדינה מעוניינת להסתמך על ייבוא פרוע היא שמה את מבטחה בידי זרים. ייתכן שהם ירצו לייצר לחצים פוליטיים באמצעות הגבלות על הייבוא לארץ, והמחירים עשויים לעלות.