בית המשפט המחוזי בנצרת הכריע לאחרונה בתיק שעסק בשתי צוואות שונות שערכה אישה לפני שהלכה לעולמה: הראשונה נחתמה בזמן שהייתה נשואה ונכלל בה בעלה דאז, והשנייה נערכה אחרי גירושיהם – ובה הותירה את רכושה לילדים בלבד.
לבני הזוג יש בן משותף, ולאישה שני ילדים נוספים מנישואים קודמים. ב-2012 הם חתמו בפני נוטריון על צוואה הדדית שבמסגרתה ציוו שרכושם יעבור זה לזו וכי לאחר מות שניהם יחולק כל עיזבונם בחלקים שווים בין שלושת הילדים. בנספח משלים מ-2014 נכתב כי הדירה של בני הזוג תועבר לבן הזוג הנותר בחיים שיוכל לעשות בה כרצונו, וכי רק לאחר פטירתו תועבר הדירה לשלושת הילדים.
אלא שב-2016 ערכה האישה צוואה חדשה שבה הורתה לחלק את כל רכושה ישירות לשלושת הילדים. היא לא יידעה את בעלה על ביטול הצוואה ההדדית ולא עדכנה אותו באמצעות מסמך בכתב. שנתיים אחר כך היא הגישה בקשה לצו הגנה בטענה שבעלה נהג כלפיה באלימות. היא עברה לבית שכור, הגישה תביעת גירושין - וזמן קצר לאחר מכן מתה מסרטן.
בשלב זה הגיעה סוגיית הצוואות לבית המשפט למשפחה: הבעל טען שיש לאכוף את הצוואה ההדדית, בעוד הילדים ביקשו לאכוף את הצוואה המאוחרת. בפסק הדין נקבע שתביעת הגירושין, הגשת הבקשה לצווי הגנה ומעבר הדירה מחליפים את הדרישה להודעה בכתב, כך שהצוואה ההדדית בטלה.
בערעור שהגיש למחוזי טען הבעל כי דרישת הכתב בביטול צוואה הדדית נועדה להגן על אינטרס ההסתמכות של הצדדים. לדבריו, בהיעדר הודעה אחרת הוא סמך על המנוחה כי עיזבונה יהיה שלו עד סוף ימיו.
עו"ד גילה פריןרחל פריןואכן, השופטת תמר נסים שי קיבלה את הערעור והדגישה שהבסיס של צוואות הדדיות עומד עקרון ההסתמכות של בני הזוג זה על צוואתו של זה. היא הבהירה שהחוק יצר מנגנון מחייב, ברור ופשוט לצורך ביטול צוואה הדדית וזאת על דרך מתן הודעה, שנדרש כי תימסר בכתב. "אין צורך בנימוק כלשהו לשם הביטול ודי ברצונו גרידא של המבטל", כתבה והוסיפה כי לא מדובר במנגנון מורכב שקיימת הצדקה ממשית לריכוכו.
בפסק הדין נקבע שלא ניתן להסתפק בפעולות שאין בינן לבין הצוואה קשר ושננקטו בראשית שלב פרידתם של בני הזוג, כדי לספק את דרישת החוק לעניין מסירת הודעה כתובה. צוין כי הצוואה ההדדית משרתת דווקא את אינטרס המנוחה, שכן הבעל למעשה ויתר על העברת רכושו לילדיו. בנסיבות אלה, כלל לא ניתן להניח שהיא רצתה לבטל את הצוואה ההדדית.
בסופו של דבר נקבע שהצוואה ההדדית והנספח תקפים ומחייבים ואילו הצוואה המאוחרת בטלה ואין לקיימה. הילדים חויבו בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל. השופטים ערפאת טאהא ועינב גולומב הצטרפו לפסק הדין.
בצוואות הדדיות יש אלמנט חוזי והוא בא לידי ביטוי בהסתמכות הצדדים זה על צוואתו של זה. טוב עשה בית המשפט כשלא נתן פתח לפרוץ את הוראות החוק הברורות, המחייבות מתן הודעה לבן הזוג השני טרם שינוי הצוואה האישית.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד אטד שושנה
• ב"כ המשיבים: עו"ד בלה כהן, עו"ד מאיה הר ציון
• עו"ד גילה פרין עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
