פחות כוונות חיוב לעסקים שפוגעים בצרכנים: הרשות להגנת הצרכן מסכמת את פעילותה לשנת 2021, ומציגה בדוח את שלל העסקים שפגעו לכאורה בצרכן ב-2021, מרשתות ענק ועד עסקים קטנים. הרשות הציגה גם ירידה בהודעות על כוונות חיוב (קנסות) לבתי עסק שפגעו לכאורה בצרכנים - בין 2020 ל-2021 חלה ירידה של 40% מ-68.4 מיליון שקלים ל-39.5 מיליון שקלים - ירידה של 28.9 מיליון שקלים. זאת אמנם עלייה בכוונות הקנס מ-2019, אבל ירידה לעומת 2018 אז הן עמדו העל 50.7 מיליון שקלים. לטענת הרשות, הירידה נובעת מפעילות מוגברת ב-2020 נגד בתי עסק בתחום הפיננסי.
בנוסף, הרשות, אשר עו"ד מיכאל אטלן הוא הממונה עליה, מתפארת בקנסות גבוהים לעסקים שעקצו או פגעו בצרכנים, בין היתר חברות תקשורת ומזון גדולות, אך לא מפרסמת בדוח שרוב הסכומים הופחתו בשל נקיטת פעולות למניעת הנזק או עבירה ראשונה, או על ידי ביהמ"ש, ולרוב מפרסמת סכום לפני הפחתה באופן שמנפח את סכומי כוונות הקנס. הרשות גם לא מפרסמת כמה מהסכומים הללו הפכו מכוונות לקנסות בפועל, כמה בוטלו לחלוטין בעקבות טיעונים משכנעים של העסקים וכמה הופחתו. כמו כן, היא לא מפרטת כמה מבתי העסק אכן שילמו בסופו של דבר את הקנסות שהוטלו עליהם.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
באמתלה שמדובר בהליכים מתמשכים, הרשות מפנה לאתר שלה לבדיקה אלו קנסות אושרו. אז בדקנו. באתר אכן ניתן לברר היכן עומד ההליך, האם הסכום הופחת (ברוב המקרים מופחת ב-20%), האם הוגש ערעור ומהו סכום העיצום לאחר ערעור. יש לציין שבחלק ניכר מהמקרים שאירעו בשנתיים האחרונות אין פירוט לגבי סכום זה. לדוגמה, בזק נקנסה ב-2018 ב-243 אלף שקל, העיצום הופחת ב-10% ולא נכתב אם החברה שילמה אותו בסופו של דבר. כמו כן, אין סטטיסטיקות על סכומי העיצום הכוללים שהוטלו ושולמו.
עוקץ ההלוואות ואיתור כספים אבודים
אלו עסקים הרשות טוענת שפגעו בציבור ב-2021? גם בשנה זו הענף הפיננסי היה בין הבולטים בהם פועלים עסקים שפגעו בצרכנים. מדובר בעסקים לתיווך הלוואות, איתור כספים אבודים, שיפור נתוני אשראי, החזרי מס, מימוש זכויות וייעוץ משכנתאות. הם גובים לעיתים מאות ואלפי שקלים על פתיחת תיק, והשירות המובטח לא ניתן או לא ניתן במלואו.
בתחום ההלוואות, בתי העסק המפוקפקים גובים סכומי כסף נוספים מבלי שהצרכן הבין שהוא צריך לשלם אותם. בעסקים לאיתור כספים אבודים, הצרכן משלם לעיתים 20% מהכספים המאותרים, במידה שאותרו, אחוז גבוה, מה גם שלעיתים מדובר בכספים ידועים ולא אבודים, כמו כספי פנסיה. יש בתחום הזה התחזות לגופים ממשלתיים ולחברות נורמטיביות במשק, הטעיה במחיר ובמהות השירות והטעיה ביחס לאפשרות לשיפור נתוני אשראי. הרשות החלה בטיפול בתופעה מאז 2018 ומנהלת עשרת חקירות בתחום. חלק מהנפגעים: קשישים.
מדובר בתחומים עם מחזורי פעילות שנתיים של עד 5 מיליון שקל לעסק ועד 350 מיליון שקל לשנה לענף, כשכלל הענפים הנקנסים מגלגלים למעלה ממיליארד שקל. הרשות השיתה כוונות חיוב בגובה 17 מיליון שקל על עוסקים בתחום, אך לא דיווחה כמה מהן מומשו. בין היתר הוגשו כוונות חיוב של למעלה ממיליון שקל נגד עסקים כמו מ.ה.ל מ.ד.ד, על הצגת מידע מטעה ועוד, ונגד ספיד פיננסי - אסתר אליאס, בין היתר על אי גילוי פרטים מהותיים בעסקה.
קנסות לחברות התקשורת המובילות
14% מסך התלונות שהגיעו לרשות היו נגד חברות בתחום התקשורת. בין היתר פרסמה הרשות כוונת חיוב נגד בזק בגובה של 6.75 מיליון שקל לפני הפחתה על הצגת מהירות הגלישה ככזאת שנעה בין 40 ל-100 מגה, כשבפועל סיפקה מהירות נמוכה יותר. חברה בשם INET חטפה כוונת חיוב בסך 1.422 מיליון שקל לפני הפחתה, לכאורה על יצירת מצג על ידי נציגיה כאילו הם נציגי חברת תקשורת אחרת שמודיעה לצרכנים על תקלה. עוד כשלה החברה באי ביטול עסקאות בזמן ובהשמטת פרטים במכר מרחוק, כך נטען.
הרשות גם פרסמה כוונת חיוב של 1.051 מיליון שקל נגד סלקום על אי ביטול עסקאות במועד בו הצרכן ביקש לבטל את העסקה, וגביית תשלום גבוה מזה שסוכם עם הצרכנים בעת ביצוע העסקה. הסכום הופחת ב-24%. נגד פרטנר הוגשה כוונת חיוב של כ-300 אלף שקל (אחרי הפחתה) ונגד פלאפון: כ-539 אלף (ללא הפחתה) על הפרות דומות, בין היתר על הצגת מוצרים שונים כמו מצלמה כחלק מעסקת הסלולר, כשבפועל צרכנים חויבו עליהם במובחן ובנפרד.
כוונות עיצום נוספות הוטלו על עמית נט טלקום, חברת yes, רמי לוי תקשורת, 012 סמייל של פרטנר וכן מתנהלות חקירות נגד HOT , HOT נט ו-HOT מובייל על חשדות דומים.
עוקץ קרקע חקלאית, ורכב ליסינג שהוצע להשכרה
בנדל"ן הושתו כוונות חיוב על 19 עוסקים בסך 3,242,500 שקל, ששיווקו לציבור קרקעות שאינן זמינות לבנייה, תוך הטעיה בפרטים מהותיים ביחס לסטטוס הקרקע, להיתכנות ההפשרה שלהן לחסות שניתנה למכירת הקרקע (לכאורה של משרד ממשלתי) והוספת פרטים בפרסום שאינם נתמכים בתוכנית המתאר. בין החברות: חברת פדרמן בית השקעות נדל"ן ופיננסים, ריף נדל"ן, רמדש קפיטל, א.לוי השקעות, קרקעות ישראל שיווק נדל"ן, קרקעות ישראל אחזקות טב.אס.בי החברה למימוש קרקעות.
כן הושתו הודעות על כוונות חיוב בתחום הרכב של מיליוני שקלים על מסירת מידע מטעה על כלי רכב כאילו הם מיועדים לליסינג או למכירה, בעוד ששימשו גם רכבי השכרה. בין העסקים: דומיקאר, פרי ירוחם, אליאב סוכנויות רכב, וכן הושתו כוונות חיוב על החברות אוטו גיל ואוטו המוביל על אי הצגת מחיר על כלי רכב המוצגים למכירה.
בדיקות אלכוג'ל וחקירה נגד עזריאלי.קום
במזון הושתה כוונת חיוב של 720 אלף שקל נגד יינות ביתן, בין היתר בטענה שלא פרסמה באינטרנט את קבצי המחירים של 26 סניפים, ופרסמה חלקית את הערכים בתוך קבצי המחירים של 32 סניפים. קבוצת סיאם לפירות וירקות חטפה כוונת חיוב של 108 אלף שקל (אחרי הפחתה) בכך שפרסמה כאילו התותים הודברו בשיטה מסוימת, כשבפועל טופלו בשיטה אחרת.
כמו כן, בדקה הרשות את אחוזי האלכוהול במוצרי אלכוג'ל והשיתה כוונות חיוב על מספר חברות בגובה 3.187 מיליון שקל. היא הודיעה על כוונות חיוב חברות מוצרי ים המלח שונות שהתהדרו בתועלות רפואיות למוצריהן, וכן היא בודקת חשד לפרסום סמוי של החברות אגם לידרס המתמחה בשיווק ברשתות, ונגד אבוט, שמשווקת בין היתר את סימילאק.
חקירות נפתחו גם נגד עזריאלי.קום על כך שלצרכנים סופקו לכאורה מוצרים שונים מאלו שהוזמנו, ונגד אמריקן אאוטלט לגבי הטעיה. בתחום הרהיטים נשלחו כוונות חיוב לעסקים כמו השולחן הראשון שלי, שבכוונת הרשות לקנוס ב-1,795,220 שקל על כך שמסר מועדי אספקה שגויים ולא ביטל עסקה בזמן. ובתיירות נגד בוקינג שקיבלה הודעה על כוונת חיוב של 3.21 מיליון שקל (כ-2.5 מיליון שקל אחרי הפחתה) על הצגת מחירים ללא מע"מ.
מי באמת נקנס בסוף?
חלק מההליכים התממשו לכדי קנסות אמת, בין היתר בזכות שיתוף פעולה עם משטרת ישראל. חברת ח. רכסים והפצה בע"מ נקנסה ב-529,200 שקל בזכות חקירה שהחלה ב-2017, על הטעיית צרכנים במכירת כתבי שירות ואחריות למוצרי חשמל. חברת צריכה ומיגון ישיר, שהפעילה עבור חברת קופל גרופ מוקדי טלמרקטינג למכירת שירותי תיקונים, נקנסה ב-484,800 שקל על עבירות על חוק הגנת הצרכן, בין היתר הטעיית צרכנים. לצרכנים הושבו כספים בגובה 700 אלף שקל.
רשתות שערערו על עיצומים לרוב נדחו וחויבו לשלם: רשת קינגסטור נקנסה ב-67,500 שקל על אי הצגת מחירים בצורה מספקת, וסטופ מרקט ב-72 אלף שקל. ויקטורי נקנסה ב-180 אלף שקל בנושא זה. שופרסל ערערה על עיצום בזכות דומה וההליך עדיין מתנהל וממתין להכרעת ביהמ"ש. גם עמית נט טלקום ערערה על עיצום בסך 200,700 שקל שהוטל עליה ונדחתה.
רשת מגה נקנסה כי לא הציגה מחיר על גבי המוצרים ולא הציבה מכשיר שקילה תקין בחלק מסניפיה, העיצום הצטמק בביהמ"ש מקרוב ל-700 אלף שקל לכ-453 אלף שקל. גם חברת אלבר להשכרת רכב נקנסה ב-3.321 מיליון שקל, על הטעיה בהצגה כי רכב לליסינג כאילו לא שימשו להשכרה. העיצום הופחת ל-1.8 מיליון שקל בביהמ"ש. לעומת זאת, חברת תנובה נקנסה ב-8.64 מיליון שקל בעקבות הטעיה על גבי אריזות מוצרי עוף, אך ביהמ"ש ביטל את העיצום.
תגובת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן לגבי היקף הגביה בקנסות שהוטלו: "אחוזי הגביה משנת 2019 ואילך צפויים לעלות משמעותית ולהיות בדומה להיקפים של שנים קודמות להן. כיוון שהליכים אלו עדיין נמצאים בהליך גביה. ככל שאנו מתקדמים עם השנים, היקף הגביה הולך וגדל. מה שלא משולם לרשות מועבר לטיפול המרכז לגביית קנסות, כמו קנסות רבים של המדינה שמועברים לטיפולו בשל אי תשלום".
לגבי הקפיצה בסך הקנסות שהוטלו בשנת 2020, נמסר מטעם הרשות: "בשנה זו היו מספר תיקים גדולים שהניבו קנסות גבוהים, תיקים בתחום עוקץ הפיננסים, עוקץ הקשישים ותיקי קורונה. לדוגמה: דאבל פייס, רוהקר אחזקות, אייס תקשורת חכמה, בת שבע מכלוף, אייס קפיטל - קמעונאות, קניה פלוס ובנוסף, שורה ארוכה של עוסקים שהטעו ביחס להרכב הג'ל האלכוהולי, עוסקים שהטעו בתכשירים וטיפולים לריפוי וטיפול הקורונה".
