העולם הופך עם השנים לירוק יותר ויותר - החל במיחזור ובמפעלים לייצור חשמל ועד למוצרי מזון אורגניים וחקלאות בת־קיימא. נראה שכולם - מדענים, אנשי עסקים, צרכנים ופוליטיקאים - מעוניינים בהקטנת הנזק שהאנושות גורמת לסביבה. נכון להיום, למעט השמדה גרעינית, שינויי האקלים הם האיום הגדול ביותר לחיים על פני כדור הארץ. המודעות הגוברת לנזקי משבר האקלים, להתחממות הגלובלית ולהשלכות ההרסניות של מזהמים על הסביבה, הובילה להאצה גדולה בחיפוש אחרי פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, שיצמצמו את צריכת האנרגיה ופליטת המזהמים לאוויר. כיום ניתן למצוא בשוק מגוון עצום של טכנולוגיות ומוצרים, שנועדו להפחית את ההשפעות האקולוגיות השליליות ולשפר את השימוש במשאבים טבעיים.
על רקע הצמיחה המואצת של תעשיית הקלינטק הגלובלית, ישראל נחשבת לאחת מהמדינות המובילות בתחום החדשנות בטכנולוגיות אנרגיות וסביבה. אחד מהתחומים העיקריים שבהם מיושמות טכנולוגיות ירוקות, הוא ייצור ואגירה של אנרגיה ממקורות מתחדשים, הכוללים אנרגיית רוח, אנרגיה סולרית־תרמית, תאים פוטו־וולטאיים, אנרגיה גיאותרמית וביו־מסה (שימוש באשפה מוצקה להפקת אנרגיה). תחום נוסף הוא טיפול במים ובשפכים, הכולל בין היתר טיפול ביולוגי באמצעות חיידקים וטיהור לא־ביולוגי באמצעים כמו קרני UV ואחרים. תחומים נוספים שבהם מיישמים טכנולוגיות סביבתיות הם טיפול בפסולת רעילה, מיחזור, הפחתת פליטות מזהמים, מערכות בקרה וניטור, חיסכון במשאבי טבע, שיקום קרקעות מזוהמות ופיתוח תחליפים שאינם מסכנים את הסביבה, כמו הדברה ביולוגית.
טכנולוגיה פורצת דרך
על־פי נתוני מכון הייצוא, נכון להיום פועלות בישראל כ־400 חברות בתחום הקלינטק והבנייה הירוקה, כשבשנים האחרונות עומדות חברות ישראליות מאחורי שורה של טכנולוגיות פורצות דרך בתחומים, כמו התייעלות במיזוג אוויר, תאורה חסכונית, ניהול אנרגיה חכם, ניטור חשמל ועוד.
לפי ההערכות, ההשקעה העולמית בשוק האנרגיה המתחדשת בלבד עומד על יותר מ־300 מיליארד דולר בשנה, כשבחמש השנים הקרובות סכום ההשקעה השנתי צפוי לצמוח ב־100 מיליארד דולר. נתונים אלו הובילו את הבורסה לניירות ערך בתל אביב להשיק לפני כשנתיים את מדד ת"א־קלינטק, הכולל 12 מניות בשווי שוק של כ־32 מיליארד שקל. החברות פועלות במגוון תחומים סביבתיים, ביניהם דלקים חלופיים, הפקת אנרגיה גיאותרמית וכבישים חשמליים. החברה הגדולה ביותר במדד, עם שווי שוק של כ־10.6 מיליארד שקל, היא אורמת טכנולוגיות, הפועלת בתחום האנרגיה והחשמל בעיקר בשימוש באנרגיה גיאותרמית בצפון אמריקה, דרום אמריקה, אירופה, אוסטרליה ואסיה.
אחת מהחברות החדשניות והיצירתיות ביותר במדד ת"א־קלינטק היא אלקטריאון, הפועלת בתחום כלי רכב חשמליים, שפיתחה טכנולוגיה לייצור כביש חשמלי, הטוען את סוללות הרכב החשמלי בזמן הנסיעה על גבי הכביש. המערכת בפיתוחה של אלקטריאון משתמשת בסלילים מגנטיים, המוטמנים מתחת לנתיב הנסיעה וטוענים את מטעני הרכב באופן אלחוטי. בתחילת 2020 דיווחה אלקטריאון על השלמת השילוב של המערכת שלה בכביש ציבורי בשבדיה, ובאוגוסט 2020 הודיעה על הסכם להקמת כביש חשמלי בגרמניה. החברה גם החלה בפיילוט משותף עם חברת דן ועיריית תל אביב, הכולל סלילת כביש חכם בעל תשתית להטענת אוטובוסים חשמליים בין תחנת הרכבת לאוניברסיטת תל אביב.
בין תריסר החברות נמצאת גם ג'נסל (GenCell), העוסקת בפתרונות אנרגיה ירוקה מבוססי תאי דלק. אחד ממוצרי החברה הוא פתרון גיבוי חשמל לטווח רחוק, המיועד למוסדות ולארגונים המספקים שירות חיוני, ולכן לא יכולים לפעול ללא חשמל, למשל בתי חולים. מוצר מרכזי נוסף של החברה הוא פתרון גיבוי חשמל לתחנות הממירות מתח עליון למתח גבוה. חברה נוספת במדד היא ברנמילר, שהחלה את פעילותה בפיתוח ובהקמה של שדות תרמו־סולאריים, ופנתה בשנים האחרונות לתחום אגירת החום. כיום מציעה ברנמילר מערכת לאגירת אנרגיה המכילה רכיבי אגירת חום, החלפת חום וייצור קיטור. המערכת ממירה אנרגיה ממקורות שונים לחום וכך מאפשרת אספקה רציפה ויציבה של אנרגיה.
נאבקים על רכבים חשמליים
ומה טומן העתיד? כלי רכב חשמליים הם ללא ספק העתיד של עולם הרכב, כאשר כל היצרניות הגדולות נאבקות על פיתוח הרכב החשמלי היעיל והמתקדם ביותר.
אדריכלות ובנייה ירוקה הוא תחום נוסף, השואף להפחית את השימוש במשאבים אורבניים. בנייה ירוקה מאפשרת שימוש מרבי באור טבעי לטובת הפחתת השימוש באנרגיה לתאורה ולחימום. חומרי הבנייה מגיעים לעיתים מפסולת אורבנית. השאיפה הסופית של טכנולוגיות הבנייה הירוקה היא בניינים ניטרליים ככל האפשר מבחינת פליטת פחמן. טכנולוגיה מסקרנת נוספת היא ביו־דלק מפסולת, שמאפשרת להפוך ביו־מסה, כמו נייר, דשא או שבבי עץ, לגז ובסופו של דבר לאתנול, המשמש להכנת ביו־דיזל. תהליכי ההמרה משתמשים בפחות מים ורושמים דריסת רגל פחמית קטנה בהרבה מהייצור המסורתי של אתנול.
המוטיבציות של תאגידים לקבל החלטה אסטרטגית להשקיע באיתור ופיתוח טכנולוגיות סביבתיות יכולות להיות שונות ואף הפוכות בין ארגון לארגון: חלקן מייצרות מוצרים שהשימוש בהן והליך ייצורן כרוך בפגיעה סביבתית, והן מעוניינות להפחית פגיעה זו ולייצר מוצרים תחליפיים ידידותיים לסביבה ולשמור בכך על הרלוונטיות העסקית שלהן. חלקן פועלות בתחומים עסקיים "ירוקים" ורוצות לשמור על יתרון תחרותי, וחלקן פועלות בסביבה עסקית ותרבותית המחייבת אותן לעמוד בדרישות ה־ESG של מחזיקי העניין שלהן.
דיונים רבים מתקיימים בקשר להשפעת מנגנון הפטנטים על היכולת להטמיע טכנולוגיות נקיות לטובת איכות הסביבה. יש הטוענים שמנגנון הפטנטים מעכב או אפילו מונע את היכולת להטמיע טכנולוגיות חדשות, שכן מתן רישיונות לשימוש בטכנולוגיות מוגנות פטנט יכול להיות יקר. מאידך הפטנטים מעודדים חדשנות, ועצם הקיום של מנגנון משפטי יוצר תנאים אוניברסליים להעברת טכנולוגיות. נוסף על כך מנגנון הפטנטים מאפשר למדינות לשלוט בתעשייה או בסקטורים פרטיים, כאשר האינטרס האישי שלהם עולה על טובת האינטרס הציבורי הסביבתי.
בשנים האחרונות גברו המאמצים לייצור אלטרנטיבות למזון מן החי ממגוון סיבות מוסריות, בריאותיות אבל גם סביבתיות – שכן תעשיית המזון מן החי, והבשר בפרט, קשורות באופן ישיר למשבר האקלים ואחראיות על כמות פליטות הגדולה מזו של כל אמצעי התחבורה גם יחד. המזון המתורבת המגודל בתנאי מעבדה, נחשב כפתרון משמעותי למיתון המשבר האקלימי.
חברות רבות בישראל עוסקות בפיתוח מזון מתורבת וביניהן גם אלף פארמס ורימליק, שנבחרו להצטרף למשלחת הישראלית לוועידת האקלים של האו"ם במצרים. עוד חברה שנכנסה לתחום היא פלורי, שעד לפני מספר חודשים עסקה בתחומי הפארמה בלבד. החברה עברה שינוי שנועד לסלול את הדרך למהפכת ביוטכנולוגיה כדי לייצר את הדור הבא של מוצרים תאיים המשפרים את רווחת האדם, מקדמים קיימות ומספקים פתרונות לאתגרים הגדולים ביותר של האנושות.
"פרט לפיתוח המחקר הרפואי שלנו, התחדדה בנו ההבנה שיש לנו היכולת להשתמש בטכנולוגיה שלנו לריבוי תאים בתלת־ממד כדי להוביל את העולם לעתיד טוב יותר ולמזער נזקים לאדם ולכדור", אמר יקי ינאי, מנכ"ל ונשיא פלורי.
הערב תלבשי ירוק
אחת הבעיות הנפוצות בענף החקלאות הוא השימוש הנרחב בגידול יבולים בדשן סינתטי מסוג אוריאה, שמהווה 70 אחוז מכלל הדשנים הסינתטיים שבהם משתמשים חקלאים בעולם. דשן זה יוצר זיהום סביבתי חמור ואחראי לפליטה מסיבית של גזי חממה ופחמן דו חמצני בתהליך הייצור שלו.
על פי התחזיות, עד שנת 2030 הייצור השנתי של אוריאה צפוי להיות שווה ערך לכמות פליטת גזי החממה של כ־120 מיליון כלי רכב בשנה (כ־565 מיליון טונות של פליטה). חברת האגרוטק הישראלית גרייס ברידינג הוקמה כדי לייצר תחליפים ביולוגיים לחקלאים. החברה פיתחה טכנולוגיה מהפכנית המבוססת על קיבוע חנקן, ומשלבת תמציות צמחים שונים וחיידקי ריזוביום - פתרון ביולוגי, ירוק ובר קיימא המסוגל לייתר את השימוש בדשן המלאכותי והמזהם מסוג אוריאה.
תעשיית האופנה והטקסטיל נחשבת לאחת משיאניות הזיהום ואחראית ל־20% מהשפכים המזהמים בעולם ולפליטת 1.2 מיליארד טון של גזי חממה, המהווים 10% מכלל הפליטות. החברה הישראלית סונוביה מפתחת טכנולוגיה ירוקה להקניית תכונות שונות לטקסטיל, כגון ציפוי אנטי בקטריאלי ואנטי ויראלי, חסינות מים, צביעה ועוד באמצעות שימוש בגלי אולטרסאונד. הטכנולוגיה שפיתחה החברה מפחיתה את השימוש בחומרים מזהמים דוגמת דבקים כימיים, תוך השגת יעילות עילאית וחיסכון משמעותי בעלות טיהור השפכים בגין החומרים המזהמים, עמידות לכביסות והיתכנות כלכלית.
