בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישו שתי אחיות ושלושה אחיינים נגד אחותן ודודתם להחזר כספים שלקחה מהעיזבון של הוריהם המנוחים תוך ניצול חולשתם הקוגניטיבית. בין השאר מצא השופט ארז שני שהאחות החתימה את אביה על ייפוי כוח בזמן שכבר אובחן עם דמנציה.
בתביעה שהוגשה בשנה שעברה, נטען בין היתר כי האחות ניצלה את מצבם הבריאותי והנפשי המוחלש ואת מצוקתם של ההורים המנוחים והחתימה אותם על ייפוי כוח שאפשר לה לפעול בחשבונותיהם כרצונה, ולמשוך סכומי עתק.
האחים טענו כי ב-2010 היא לקחה מההורים הלוואה של חצי מיליון שקל שהתחייבה להחזיר בתוך שנה. אלא שהיא לא החזירה את הכסף ובמקום זאת החתימה את ההורים על תצהיר שלכאורה הפך את ההלוואה למתנה. עוד טענו התובעים כי אחותם גנבה מאימם תכשיטים בשווי של כ-150 אלף שקל ונטלה 131 אלף דולר מכספת בבנק.
האחות הנתבעת הכחישה את הדברים. לדבריה היא הייתה בתם האהובה של הוריה ודאגה להם כל חייה. על פי גרסתה, אף שסבלו מבעיות זיכרון, הוריה היו כשירים לבצע פעולות משפטיות, ואביה ששלט בענייני הכספים בבית ידע היטב מה הוא עושה והיה צלול עד שנה לפני מותו ב-2016. עוד היא הבהירה כי אחיותיה ידעו על ייפוי הכוח והסכימו לו.
הנתבעת טענה שקיבלה מהוריה חצי מיליון שקל במתנה כעזרה לרכישת דירה. היא הוסיפה שאמא שלה חילקה את התכשיטים בין בנותיה עוד כשהייתה בחיים וכי לא לקחה דבר מהכספת.
אבל השופט ארז שני קיבל את התביעה בנוגע להלוואה והכספת, וכתב: "לנוטל מן המוחלש, יש חובה מוגברת לנהוג יושר מוחלט בשימושו בנכסי הורהו הישיש. המתמרן עצמו לעמדת 'אפוטרופוס בפועל' בלא מינוי, תוך שעושה שימוש בייפוי כוח, שעה שהישיש מתקשה להבין משמעות פעולתו ו/או הסכמתו, חב בחובות משפטיים לעניין מנהג במסירות ואיסור שליחת יד בכספי הנתון להשפעתו".
בפסק הדין צוין כי מהמסמכים הרפואיים של האב עלה כי מצבו הקוגניטיבי לא היה תקין והוא לא היה כשיר לערוך ייפוי כוח לטובת בתו. נקבע שהבת השתמשה בייפוי הכוח כדי לקחת את הכספים מהכספת של הוריה ללא אישורם. לפיכך היא חויבה להחזיר את הכספים שבערכם הנוכחי עומדים על 471,600 שקל.
באשר לכספי ההלוואה קבע השופט שמהראיות והעדויות ניכר כי גרסת הנתבעת אינה אמת והיא לא תואמת את התנהלות ההורים המנוחים. הוא שוכנע שהאב לא הבין על מה חתם באותה תקופה ולכן לתצהיר המתנה אין תוקף משפטי.
לפיכך נקבע שהנתבעת צריכה להחזיר את ההלוואה לעיזבון ההורים המנוחים. עם זאת, השופט קבע כי לא הוכח שהנתבעת העלימה תכשיטים ולכן התביעה בעניין זה נדחתה. בסיכומו של דבר היא חויבה להשיב לעיזבון 971,600 שקל ולשלם לבני משפחתה הוצאות של 120 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד אייל עוז
• ב"כ הנתבעת: עו"ד צבי וישנגרד ועו"ד פרי כץ פוזיילוב
• עו"ד סמדר ארביב עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
