בית המשפט לעניינים מקומיים בהרצליה זיכה לאחרונה את רשת מזון בעלי החיים "פט בסט" ואת המנהל שלה, שהואשמו בהפעלת חנות מסחרית במבנה המיועד לשימושים אחרים בכפר שמריהו. השופט שלמה איזקסון קיבל את טענתם שלפיה הוועדה המקומית הפעילה אכיפה בררנית, וציין גם מחדלי חקירה.
על פי כתב האישום, החנות היא עסק מסחרי לצורכי חיות שפועל מנכס שמיועד לשמש כמאפייה, מוסך או בית מלאכה לתיקונים של צורכי משק בית, ולכן שמדובר בשימוש אסור. עוד נטען כי בין אוקטובר 2018 לפברואר 2019, בסמוך לגבול החלקה, הקים הנאשם ללא היתר גדר מברזל הכוללת שער. העירייה טענה שאין מחלוקת עובדתית בין הצדדים וכל העובדות הנטענות בכתב האישום הוכחו, כך שיש להרשיע את הנאשמים.
הנאשמים טענו מנגד שיש לזכות אותם על בסיס הגנה מן הצדק, לאור פגמים רבים בפעולת הרשויות. הם ציינו כי הייתה בעניינם אכיפה בררנית, שכן על אף קיומן של עבירות בנייה ושימוש חורג באותו רחוב ובסמיכות לחנות, כתב אישום הוגש רק נגדם. לדבריהם, בטרם פתיחת העסק הוצג להם מצג שגוי על ידי מנהלת מחלקת רישוי עסקים במועצה שציינה כי ניתן לפתוח את העסק המדובר.
הם הוסיפו כי מפקח הבנייה מטעם המועצה מצא בביקור הראשון כי לא מבוצעת עבירה ורק בביקור השני מצא כי בוצעה עבירה, אך מכתב ההתראה לנאשם נשלח עוד לפני הביקור השני, מה שמצביע על רדיפה והתעמרות.
הוועדה השיבה כי לא היה כל צורך בנקיטת הליכים נגד אחרים והנאשמים הם היחידים בכל הסביבה שפעלו ופועלים בניגוד לדין. ביחס למנהלת נטען כי כל "חטאה" היה בכך שביקשה לסייע לנאשמים בקידום הליכי רישוי העסק שלהם, שלא על פי הנהלים היבשים ובאופן בלתי פורמלי. לכן היא השיבה לשאלת הנאשם כי אכן ניתן לפתוח במקום עסק, אך תשובתה ניתנה בטרם ביררה בפועל מה היקף האישורים הנדרשים לשם מתן רישיון לניהול העסק, והחובה לוודא זאת הייתה על הנאשם.
השופט שלמה איזקסון קבע שהשימוש שנעשה בעסק כיום, כחנות לממכר מזון וציוד לחיות, הוא אכן שימוש אסור המנוגד להוראות התב"ע ולהיתר. עוד הוא קבע כי הוכח שעבודות בניית הגדר נעשו ללא היתר.
עם זאת, הוא זיכה את הנאשמים מטעמי צדק. בפסק הדין צוין כי הנאשמים הוכיחו שהוועדה המקומית לא אכפה בעבר ולא אוכפת בהווה חריגות בנייה ועבירות שימוש חורג דומות כלפי עסקים אחרים באותו רחוב, אף שאלה פועלים בניגוד לדין. כך למשל, בסמוך לחנות הנאשמים פועלים עסק לחומרי בניין וכן מרכול לממכר ירקות, במבנים המיועדים למגורים.
עוד קבע השופט כי מכתבי ההתראה נשלחו לנאשמים חודשיים לפני ביקורו השני של המפקח במקום, בטרם נמצאו עבירות במקרקעין. "מדובר בפגם חמור בהליכים שננקטו", הבהיר.
בנוסף הוא קיבל את הטענות בעניין הסתמכות הנאשמים על דברי המנהלת, וציין כי הנאשם חתם על חוזה השכירות למבנה רק לאחר שקיבל ממנה תשובה בכתב ובעל פה כי ניתן לפתוח את העסק במקום. בנסיבות אלה בוטל כתב האישום.
• לקריאת הכרעת הדין המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המאשימה: עו"ד אייל רייך
• ב"כ הנאשמים: עו"ד בתיה שהינו-עברי
• עו"ד משה לין עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין