הממשלה חדשה, אך התקנות של הממשלה הקודמת. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה הודיעה היום (ג') כי אישרה את הרפורמה "תוכנית לרישוי מהיר", במסגרתה לראשונה אישור תוכניות של התחדשות עירונית במוסדות התכנון - יהווה גם את היתר הבנייה. הרפורמה אמורה, למעשה, לשחרר את הפקק במתן היתרי בנייה לקבלנים, ולפי הערכות במינהל התכנון לקצר את תהליכי התכנון והבנייה בישראל בשנה ועד ארבע שנים. כיום, משך זמן הבנייה בפועל נמשך כ-32 חודשים (כמעט שלוש שנים), אולם משך התכנון מתחילתו ועד מסירת המפתח יכול להגיע ללא פחות מ-13 שנים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
מדובר בתקנות המסדירות הכנת תוכנית להתחדשות עירונית במתווה "תוכנית לרישוי מהיר", כחלק מתיקון 139 לחוק התכנון והבנייה, חלופה לתמ"א 38, שקידמה שרת הפנים היוצאת איילת שקד, וכונה "חלופת שקד". כדי שהרפורמה תיכנס לתוקף, שר הפנים הנכנס, אריה דרעי, צריך לחתום עליה ולא ידוע עדיין מתי יעשה זאת.
התקנות, כאמור, מאפשרות ניהול תהליכי רישוי ותכנון במקביל ולא בטור, כפי שנהוג כיום. זאת עד 30 יום מרגע הפקדת התוכנית בפועל. כיום הוועדות המקומיות צריכות לבצע שלושה הליכים כדי לתת היתר בנייה - לדון בתוכנית, לדון בהתנגדויות ולדון בבקשה להיתר. במסגרת הרפורמה, ידונו הוועדות בכל הסוגיות בדיון אחד, ולכן במינהל מכנים את הרפורמה "בשורה ממשית בתחום ייעול וקיצור תהליכי הרישוי והתכנון".
המתווה של תיקון 139 מרחיב את סמכויותיה של כל ועדה מקומית לתכנון ולבנייה לאשר תוכניות בסמכות מקומית להריסה ובנייה מחדש (תמ"א 38/2) או לחיזוק מבנים (תמ"א 38/1). זאת, תוך עידוד ראייה תכנונית עירונית רחבה והוספת שימושים ציבוריים בהתאם לצורך.
התקנות כוללות שני מסלולים לתוכנית לרישוי מהיר. במסלול הראשון, המשמעותי, תוכנית נקודתית להריסה ובנייה מחדש (תמ"א 38/2) מקודמת במקביל לקידום הבקשה להיתר בנייה, ואישור התוכנית מהווה אישור בפועל של הבקשה להיתר. כמו כן, התקנות מגדירות תיק מידע עבור התוכנית כדי לספק לדיירים וליזמים ודאות תכנונית בשלב מוקדם ככל הניתן.
המסלול השני נקבע כהוראת שעה לארבע שנים, והוא מבקש לסייע לוועדות המקומיות להטמיע את תהליך הרישוי המהיר בצורה הדרגתית. המסלול קובע כי הבקשה להיתר בנייה תוגש עם החלטת הוועדה המקומית לאשר את התוכנית, כלומר בשלב מתן תוקף לתוכנית ניתן יהיה להתחיל לטפל בבקשה להיתר בנייה.
התקנות גובשו על ידי אגף רגולציה במינהל התכנון, במסגרת צוות בין-משרדי שהקים והוביל מטה התכנון הלאומי, לצד נציגי הגורמים הרלוונטיים בענף התכנון והבניה: משרד הפנים, השלטון המקומי, איגוד מהנדסי הוועדות המקומיות, ארגוני האדריכלים, התאחדות הקבלנים ועוד.
נציין כי רפורמת הרישוי המהיר בהתחדשות עירונית מצטרפת לרפורמת הרישוי העצמי, שמתייחסת לכלל סוגי הבנייה (לאו דווקא התחדשות עירונית) בבניינים בגובה של עד תשע קומות, ומבקשת גם היא לקצר הליכים. במסגרת הרפורמה, שיצאה לדרך באוקטובר האחרון, ניתנות סמכויות להנפקת היתרי בנייה גם לאדריכלים מורשים, באופן שמייתר את שלבי קליטת הבקשה ובדיקת הבקשה מול הוועדות המקומיות.
החלטה נוספת שיצאה לדרך בתחילת השבוע היא ביטול האפשרות של יזמים לבקש הקלות ממוסדות התכנון - הליך שמעכב את מתן ההיתרים על ידי הוועדות המקומיות. במסגרת ההחלטה, לא ניתן עוד לבקש הקלות כגון תוספת שטחי בנייה או יחידות דיור בתוכניות מופקדות חדשות.
יו"ר מטה התכנון הלאומי היוצא, עו"ד שלומי הייזלר, מסר: "מדובר בבשורה משמעותית וחסרת תקדים לשוק הדיור בישראל. תוכנית לרישוי מהיר היא כלי נוסף מסל הכלים שעבדנו עליהם בתקופה האחרונה (רישוי עצמי, ביטול הקלות), שמטרתו בין היתר לייעל ולקצר את תהליכי התכנון והרישוי. מאחר שמדובר בשינוי תפיסתי משמעותי, התקנות מאפשרות שני מסלולים על מנת לאפשר לוועדות מקומיות לבחור ביניהם, כאשר המסלול השני שמאפשר הגשת היתר רק לאחר אישור התוכנית הוא הוראת שעה לארבע שנים".
סמנכ"לית רגולציה במינהל התכנון, רות שורץ, הוסיפה: "על מנת לחסוך בזמן של התכנון ושל הרישוי וכדי להתחרות מבחינת לוחות הזמנים במסלול רישוי של תמ"א 38, יצרנו את המסלול החדש של תוכנית לרישוי מהיר. אגף רגולציה במינהל התכנון ילווה את התוכניות במסלולים אלה על מנת להמשיך ללמוד על אופן היישום שלהן. ככל שנלמד כי המסלול הזה עובד טוב, נוכל לבחון העתקה שלו לתוכניות נקודתיות ככללן".
