בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה ערעור שהגישו הורים על החלטה להכיר בתוקפו של מינוי בנם לבן ממשיך בנחלתם במושב, אף שהסתכסכו איתו וכיום שורר ביניהם נתק.
ב-1998 התירו ההורים לבנם לבנות בית מגורים בשטח הנחלה ולגור לצדם, כדי שיסייע להם בערוב ימיהם. לטענתם, ב-2013 חתמו על מסמכים בעקבות מצג שווא של הבן שאמר להם שחתימתם נדרשת כדי שיוכל להיבחר כחבר אגודה. הם הוסיפו כי לא ניתן להם הסבר או ייעוץ על ידי נציגי הסוכנות היהודית, כי הם לא קיבלו ייעוץ משפטי כנדרש וכי הם לא הבינו את תוכן המסמכים.
לדברי ההורים, רק ב-2016, כשכבר הסתכסכו עם בנם ואשתו, גילו לראשונה כי הוחתמו על מסמכי "בן ממשיך" שמשמעותם מתן התחייבות בלתי חוזרת והעברת הנחלה לאחר פטירתם לבנם. הם עתרו לבית המשפט למשפחה לביטול המינוי בשל היעדר גמירות דעת מצידם ופגמים שונים שנפלו לדבריהם בתהליך המינוי. הם הוסיפו כי מינוי "בן ממשיך" הוא הסכם מתנה שלצדה תנאי מפסיק, לפיו על מקבל המתנה לגור עם ההורים, לסייע להם, לדאוג לצרכיהם ולצורכי המשק. לטענתם, תנאי זה אינו מתקיים שכן קיים בין הצדדים נתק ממושך.
הבן ואשתו טענו מנגד כי הם הסתמכו על המינוי ולקחו משכנתה לבניית ביתם ומבנים נוספים בנחלה. הם ציינו כי חתימות ההורים על מסמכי המינוי בוצעו במספר מועדים שונים באופן המרוקן מתוכן את טענתם שלפיה הם הוחתמו פעם אחת ובלא ידיעתם. מדובר בהתחייבות בלתי חוזרת של ההורים כלפי בנם.
עו"ד צביקה גלזרצילום: M_creditMבית המשפט למשפחה דחה את תביעת ההורים לביטול המינוי. הוא השתכנע כי ניתנו להם כל ההסברים על ידי נציגת הסוכנות היהודית. כמו כן נקבע שהם לא שכנעו שהם לא היו מודעים למשמעות המושג "בן ממשיך" או לתוצאות התהליך. משקל מכריע ניתן גם להסתמכות הבן ואשתו על המינוי ולכך שהם עבדו בעבר במשק באופן תדיר אך בעקבות פרוץ סכסוך בין האחים דעכה העבודה הקשורה במשק והנתבע פנה לעבודה נוספת מחוץ לגבולות המשק.
בערעור שהגישו למחוזי טענו ההורים כי בהינתן מערכת היחסים העכורה בינם לבין בנם המינוי פוגע קשות באיכות חייהם, אבל השופטים סארי ג'יוסי, עפרה אטיאס וניצן סילמן דחו אותם. הם לא מצאו לנכון להתערב במסקנת בית המשפט למשפחה שלפיה רצון ההורים להעביר את המשק לבנם לא נוצר יש מאין, אלא היה קיים עוד קודם לכן וקיבל ביטוי בשתי צוואות שונות שנחתמו על ידם. הם ציינו שהורים גם לא הוכיחו שהוחתמו בעל כורחם על מסמכים מינוי "בן ממשיך" מבלי שהבינו את משמעותם.
עוד נקבע בפסק הדין כי טענות ההורים בעניין אי הבנת המסמכים שעליהם חתמו אינה עולה בקנה אחד עם הטענה בדבר קיומו של תנאי מפסיק והם לא רשאים לטעון טענות עובדתיות סותרות.
השופטים הוסיפו כי מחומר הראיות עולה שההורים יצרו בהתנהלותם כלפי בנם ואשתו מציאות שאינה מאפשרת לאחרונים להמשיך לסייע להם ולטפל במשק. הם הבהירו שבית המשפט למשפחה קבע כממצא עובדתי כי הבן ואשתו עשו כל שביכולתם כדי לשמור על קשר תקין עם ההורים, בעוד ההורים מצידם לא נקפו אצבע כדי לנסות ולהשיב את הקשר הקרוב ששרר בעבר בין הצדדים. ההורים חויבו בהוצאות בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד צביקה גלזר עוסק בנחלות ומשקים במושבים וקיבוצים
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
