אחרי קרוב לשנתיים שבהן המדינה התנהלה ללא תקציב, אתמול בבוקר הצליחה הממשלה להעביר תקציב שלווה בחוק הסדרים גדוש ומורכב במיוחד. אמנם הקרב האמיתי על התקציב ייערך בנובמבר, אז הרפורמות הדרמטיות של האוצר יצטרכו לעבור את מבחן הכנסת, אבל העובדה שכל התוכניות המשמעותיות של האוצר עברו בממשלה - לא מובנת מאליה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בינתיים, ההתנגדויות לחלק מהתוכניות של האוצר צפויות להימשך ואף להתגבר לקראת ההצבעה בכנסת. החקלאים מפעילים לחץ חזק לביטול הרפורמה שמבקשת להפחית מכסים על ירקות, פירות וביצים, וטוענים, כפי שאמר הבוקר (ג') מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות, ירון בלחסן, לאולפן ynet, כי פתיחת השוק לתחרות "תמיט אסון על כל מגדלי הירקות והפירות וכן על מגדלי הביצים".
שר האוצר, אביגדור ליברמן, שהתראיין גם הוא הבוקר באולפן ynet, אמר כי הוא דווקא מאמין שהחקלאים ברובם בעד הרפורמה: "אני בטוח שהחקלאים מאוד רוצים את הרפורמה, יש כמה עסקנים שלא רוצים אותה", אמר ליברמן. "שר החקלאות יושב בשעה זאת עם כל נציגי החקלאים ונגיע להסכמות. מי שעושה מהומה זה מועצת הפירות, הביצים, הירקות, התפוחים. איפה עוד יש מועצות ייצור כאלה? בכל אחת כזאת יש יו"ר, מנכ"ל, סמנכ"ל, כל מיני. מי שעושה את המהומה זה אותם מנגנונים, לא החקלאים עצמם. אני בטוח".
לדבריו, בענף החקלאות כיום יש בעיות שחייבים לפתור: "מחירי הפירות קפצו ביותר מ-100%, מחירי הירקות ביותר מ-80%, והצריכה של פירות וירקות ירדה ב-20% בממוצע. בשני העשירונים העליונים הצריכה לא ירדה בכלל, ובשני העשירונים התחתונים הצריכה ירדה ב-40%".
ואתה אומר שהטענות על פערי התיווך ברשתות השיווק זה פייק?
"אני לא אומר כלום", טען ליברמן. "אני לוקח דו"ח של רשות התחרות, ששייכת למשרד הכלכלה. לפני חצי שנה, לפני שבכלל פרץ הוויכוח, רשות התחרות עשתה מחקר ופרסמה דו"ח שמופיע באתר שלה, וטענה שאין שום פערי תיווך, הכל המצאות.
"צריך להבין שכרגע בשיא העונה אנחנו משלמים על הענבים יותר מאשר בסקנדינביה, ושם בעיקר מגדלים דובים לבנים ולא ענבים. יש בישראל 13 אלף חקלאים רשומים, מתוכם פחות מחצי חקלאים פעילים, אחרים משכירים את האדמות לשותף, שכן וכן הלאה. הגיל הממוצע של החקלאים הוא 66. למה צעירים לא מצטרפים? למה באותו דונם אדמה בהולנד מגדלים פי שמונה עגבניות מאשר אצלנו? פי 6.5 מלפפונים מאשר אצלנו?
"צריך להביא חדשנות לענף, טכנולוגיות חדשות. אומת הסטארט-אפ חייבת להיות גם בחקלאות. הזנחנו. ולכן בנינו חבילה לחקלאות, ואני הולך לעזור לחקלאים עד הסוף. הקצבנו שני מיליארד ושש מאות מיליון שקל לחדשנות והשקעות בענף, אישרנו 6,000 פועלים זרים. אף אחד לא מפקיר אותם, הם מקבלים תמיכה ישירה שהקצבנו עבורה 400 מיליון שקל".
בלחסן, מצדו, לא מתרשם מהעזרה שליברמן מציע לענף: "השקעות ופיתוח אלו דברים שלוקחים שנים. בטווח הקצר, הורדת המכסים תחסל את כל החלקאות. בטווח הקצר לא נוכל להתמודד עם המחירים שיבואנים ייבאו את הפירות וימכרו ברשתות שיווק".
עוד אמר בלחסן כי "לא צריך לבטל את נושא המכסים, רק להוציא אותו מחוק ההסדרים. צריך לדון ורק אחרי שנגיע להסכמות שלא פוגעות בחקלאים אפשר ללכת קדימה. אנחנו בעד קדמה והשקעות, אבל צריך לעשות את זה בהיגיון ובחוכמה".
בתוך כך, שר החקלאות עודד פורר הודיע כי בפגישה שקיים הבוקר עם ראשי המגזר החקלאי הוחלט על הקמת שני צוותי עבודה שידונו ברפורמה בענף ההטלה והצומח.
"העלאת המחירים של התחב"צ זו מכה לנוסעים המוחלשים"
רפורמה נוספת שנויה במחלוקת שאושרה בתוך חוק ההסדרים, מבקשת לבטל את הנחת הערך הצבור ברב-קו, שהיום מעניקה לנוסעים שמטעינים סכום כסף בכרטיס תוספת של 25% על אותו הסכום. בנוסף מבקשת הממשלה להתאים את מחירי הרב-קו למחירי האפליקציות, מה שיוביל להתייקרות ולהפחתת הסבסוד של המדינה את התחבורה הציבורית.
עמנואל, שחיכה לאוטובוס בסמוך לשוק התקווה, אמר ל-ynet בתגובה לתוכנית כי "גם ככה המצב קשה, אתה מבין? אני פנסיונר. אני שורד. התקציבים שהם מחלקים כמו סוכריות זה בסדר, ולנו לפנסיונרים זה לא בסדר. אין מה לעשות".
גם מירי, פנסיונרית, אמרה: "העלאת המחירים של התחבורה הציבורית זאת מכה לפנסיונרים". משה טען: "לא אכפת לממשלה לפגוע בחלשים, הכי קל היום לפגוע בחלשים, שהם אלה שנפגעו הכי הרבה בקורונה. עכשיו פוגעים בנו בפעם השנייה".
ליברמן, מצדו, טוען כי הרפורמה הזו לא אמורה לפגוע במי שנוסע הרבה בתחבורה ציבורית, משום שהיא לא מייקרת את המחיר של חודשי-חופשי, אלא רק את הכרטיסים למי שנוסע נסיעות בודדות בתחבורה ציבורית באמצעות הרב-קו.
ליברמן: "חשוב לחנך את הציבור"
על המס החדש על משקאות ממותקים, שעבר גם הוא אתמול בחוק ההסדרים, אמר ליברמן כי "בצריכת סוכר לנפש אנחנו מהמקומות הראשונים בעולם. לא במקרה שיש לנו 600 אלף חולי סוכרת. גם אחוז החולים הקשים גבוה מאוד, ובסוף זה נגמר בקטיעת גפיים. אנחנו חייבים לחנך גם את הציבור, זה לא רק תקציב זה גם סדר עדיפויות של הממשלה". עוד אמר כי "מי שמשתמש במשקאות מתוקים זה בעיקר צעירים ושכבות חלשות, ולכן זאת רפורמה חשובה".
בנוגע למיסוי על שימוש בכלי פלסטיק, אמר ליברמן כי "בישראל השימוש הוא פי חמישה מכל מדינות האיחוד האירופי, ואנחנו כבר לא יכולים להתעלם משינויי האקלים. ראינו שריפות ושטפונות. לכן כל נושא העלאת המס הדרסטית על כלי פלסטיק, זה עניין של איכות הסביבה. חשוב לחנך את הציבור".
בנוגע לטענות על ייקור החשמל שמסתתר בתוך חוק ההסדרים, אמר ליברמן: "מדובר במס פחמן, זה לא תלוי בנו, כל מדינות ה-OECD החליטו שאולי בשנת 2023 יהיה מס פחמן, אז אמרתי שכאשר כל המדינות יחליטו על מס פחמן - נצטרף, כי אין לנו ברירה. אם לא נגבה את המס הזה כאן יגבו אותו מחברות ישראליות במדינות אחרות. כלומר, אם מפעל ישראלי מייצג לגרמניה מוצר מסויים ופה הוא לא משלם מס פחמן, אז שם הוא יצטרך לשלם. זה לא קשור לתקציב של 2022-2021, מדובר בשנת 2023, ואם יהיה מס פחמן בכל העולם אז זה יהיה בצורה הדרגתית. לא מדובר על שום העלאת מחירים של חשמל, וגם אם כן אז הכסף ממס הפחמן הולך להועיל דווקא לשכבות החלשות".
אסף זגריזק השתתף בהכנת הידיעה