יתרות בנק ישראל חורגות ב-68% מהרף העליון של הרמה הרצויה - כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי). עוד קובע המבקר כי סטייה זו מצביעה על החזקת יתרות עודפות שעלולה לסכן את המוניטין של בנק ישראל.
ואולם, גם בימים האחרונים רכש בנק ישראל עוד מיליארד שקל בשוק מטבע החוץ. זאת לאחר שבינואר השנה, הודיע הנגיד, פרופ' אמיר ירון, כי הבנק המרכזי צפוי לרכוש במהלך 2021 לפחות 30 מיליארד דולר. המטרה, כפי שהסבירו שוב ושוב בכירי הבנק המרכזי בשנים האחרונות, היא למנוע פגיעה קשה ביצוא הישראלי מתיסוף של השקל לעומת המטבעות הזרים העיקריים במדינות שעימן סוחרת ישראל במיוחד, בעיקר בגושי הדולר והאירו, וכמו כן לקזז את השפעת כניסת דולרים רבים לישראל, בשל הפקת הגז הטבעי ומכירתו לארצות אחרות.
4 צפייה בגלריה
בנק ישראל הודיע בתחילת השנה כי בכוונתו לרכוש לפחות 30 מיליארד דולר במהלך 2021
(צילום: shutterstock)
מסתבר שמבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, והמבקרים מטעמו, מאוד לא אוהבים את הרכישות הללו, בלשון המעטה, ואף קובעים שיתרות כאלה מסכנות את האיתנות הפיננסית של בנק ישראל ואת המוניטין שלו בעולם בשל החשיפה המוגברת לתנודתיות של המטבעות. לדעת המבקר, רכישות הדולרים הגדילו את יתרות המטבע של ישראל בשיעור גבוה בהרבה מהרצוי.
באוקטובר 2012 פרסם מבקר המדינה דו"ח בנושא "ניהול יתרות מטבע חוץ - בנק ישראל". הדו"ח עסק במגוון סוגיות הקשורות לניהול יתרות מטבע החוץ המוחזקות ומנוהלות בידי בנק ישראל. לנוכח החשיבות הגלומה בהחזקת היתרות אשר משמשות, בין היתר, להתמודדות עם זעזועים כלכליים, פיננסיים ופוליטיים במשק, ובשל השינויים שחלו ברמת היתרות, ערך משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב על תיקון ליקויים שהועלו בדו"ח הקודם ועל כמה נושאים נוספים.
היתרות בבנק ישראל ברמה כפולה מהרצוי
המבקר מציין כי רמת היתרות בבנק ישראל, שנעה סביב 46% מהתוצר נכון לפברואר 2021, גבוהה מהרמה הרצויה, שלפי כל גישות האמידה המקובלות עומדת בממוצע על 15%-22% מהתוצר, וגבוהה מהרמה הממוצעת של היתרות בקרב מדינות ההשוואה בכל המדדים המקובלים. בעצם, לפי נתוני המבקר, ישראל היא כמעט "אלופת העולם" ברכישת מטבעות זרים בשנים האחרונות. רמת היתרות הממוצעת בקרב מדינות ההשוואה אף היא גבוהה מהרמה הרצויה ומצביעה על נטייה להחזיק במדינות רבות רמת יתרות גבוהה ממנה.
4 צפייה בגלריה
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן
( צילום: אלכס קולומויסקי, מבקר המדינה)
בימים אלה כבר חצו היתרות את רף 200 מיליארד הדולרים, אולם דו"ח המבקר מתייחס לנתון הנכון לפברואר 2021 כאשר סך יתרות המט"ח המוחזקות בידי בנק ישראל היו 185.1 מיליארד דולר. זאת אל מול הרמה הרצויה, העומדת על 70 עד 110 מיליארד דולר.
לכן, קובע המבקר, קיימת סטייה מהותית של רמת היתרות בפועל מהרף העליון של הרמה הרצויה שקבע נגיד בנק ישראל. על פי הדו"ח, מדובר בסטייה של כ-68% נכון לסוף פברואר 2021.
לחריגה מרמת היתרות הרצויה יש משמעות לשני הכיוונים. ירידה מתחת לרף התחתון עלולה לפגוע ביכולת לספק מענה הולם בשעת חירום לביקוש גובר למט"ח. עלייה מעל הרף העליון מגדילה את חשיפת הבנק המרכזי לפיחות במטבעות שבהם מוחזקות היתרות (על פי הדו"ח, עיקר החשיפה של בנק ישראל היא לשער הדולר). פיחות כזה מתורגם להפסדים לא ממומשים בערך היתרות, שפוגעים באמינות המוסדית של הבנק המרכזי ועלולים להשליך על כל המשק.
במהלך שנת 2020 רמת היתרות בבנק ישראל גדלה מאוד יחסית לכל המדינות בנות ההשוואה למדינת ישראל, הן במיליארדי דולרים והן בשיעור השינוי - פער של כ-29.8 מיליארד דולר מממוצע השינוי של המדינות בנות ההשוואה ופער של כ-24.5% משיעור השינוי הממוצע במדינות אלה.
החזקת תיק יתרות מט"ח בהיקפים של כ-557 מיליארד שקל יצרה לאורך השנים התחייבויות שהגיעו לכדי 555 מיליארד שקל. שיעור הגידול ברמת יתרות המט"ח בשנים 2013 עד 2020 בעקבות רכישות מט"ח של בנק ישראל הגיע ל-58%.
בנוסף, החזקת היתרות הקטינה את הון הבנק לכדי גירעון מצטבר בהון בהיקף של כ-70 מיליארד שקל, נכון לדצמבר 2020. הביקורת העלתה כי מלבד בנק ישראל, שני בנקים מרכזיים נוספים מתוך התשעה שנמנים עם קבוצת ההשוואה למדינת ישראל (צ'כיה ותאילנד) הם בעלי הון שלילי.
על פי הדו"ח, רכישת היתרות הגדולה בשנים האחרונות לא הובילה לעמידה ביעד האינפלציה, אולם תרמה לפיחות בערך השקל. המבקר קובע כי על רקע הלחצים הדיפלציוניים (מדדים שליליים) שעימם התמודד המשק בשנים האחרונות, ייתכן כי ללא התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח, תיסוף השקל והסטייה מיעד האינפלציה היו גבוהים יותר.
עוד מציין המבקר מתניהו כי לא נמצאו אסמכתאות לכך שבמהלך משבר הקורונה, ובפרט בחודש מרץ 2020, בחן בנק ישראל צעד של מכירת מט"ח, בעת בה שער החליפין של הדולר הגיע בשיאו לכדי 3.862 שקלים.
המבקר מציין בדו"ח כי במהלך השנים, בעקבות הגידול בהיקף התיק והתרחבות ההשקעה לנכסים מסוכנים יותר שמטרתם להשיא תשואה, הורחב השימוש בניהול החיצוני. נכון למועד סיום הביקורת, תשעה מנהלים חיצוניים ניהלו נכסים בהיקף של כ-21% מהתיק, המהווים כ-39 מיליארד דולר, מתוכם מניות בהיקף של כ-15% מהתיק, ניירות ערך מגובים במשכנתאות בארה"ב בהיקף של כ-2% מהתיק ואג"ח תאגידי בשוק האירופי ובארה"ב בהיקף של כ-2% מהיתרות בכל שוק. עם זאת, בדו"ח השנתי של בנק ישראל אין הצגה נפרדת של הנכסים המנוהלים בניהול חיצוני.
לצד כל אלה, מציין מבקר המדינה בדו"ח על בנק ישראל כי תוקנו רוב הליקויים שנמצאו בדו"ח הקודם.
בנק ישראל: "יתרת מט"ח משמעותית היא נכס אסטרטגי וסייעה לצלוח את משבר הקורונה"
בנק ישראל מסר בתגובה לדו"ח מבקר המדינה, כי "מדיניות בנק ישראל בשוק המט"ח הוכיחה את עצמה בעשור האחרון ואפשרה למשק הישראלי לבצע התאמה מדורגת לתהליך תיסוף שער החליפין, שנבע ברובו מהתנאים הבסיסיים הטובים של המשק הישראלי. לראיה, התהליך התבצע תוך גידול מתמשך ביצוא השירותים, וללא זעזועים ותשלום מחירים כואבים כגון גלי פיטורים נרחבים וסגירת מפעלים המונית, שהיו עלולים להתרחש אם היה מתבצע ייסוף חד ומהיר, שלא היה מאפשר לתעשייה להסתגל בהדרגה.
"ניהול המדיניות המוניטרית הוא התפקיד המרכזי של בנק ישראל על פי החוק ופעילות בשוק המט"ח היא אחד מהכלים להשגת מטרותיו ולמילוי תפקידיו. העלייה ביתרות בשנים האחרונות נובעת בעיקרה מרכישות מט"ח שביצע הבנק, שהופעלו כחלק מכלי המדיניות והיוו תחליף מושכל לכלי מדיניות אחרים; סכומים ניכרים במט"ח שהופקדו על ידי המדינה בבנק ישראל; ומהעובדה שהתשואה על היתרות עלתה בשנים האחרונות.
"יתרת מט"ח משמעותית היא נכס אסטרטגי של מדינת ישראל וסייעה לבנק ישראל בהפעלת כליו וסייעה בין היתר לכלכלה הישראלית לצלוח את משבר הקורונה עם פגיעה קטנה יחסית בהשוואה לעולם. ארסנל כלי המדיניות המיוחדים שבנק ישראל הפעיל, ובכללו כלי המט"ח, איפשר יצירת ודאות לשווקים. עמדת הבנק לסעיפים השונים מופיעה בדו"ח ובנק ישראל ימשיך לעשות את עבודתו נאמנה כפי שביצע אותה עד כה. אנו מודים למבקר המדינה על העבודה שנעשתה בנושא".
