"מס הרכישה אמור היה לחזור לרמתו המקורית בתחילת 2025, לרמה הנמוכה, כשהיום הוא עומד על 8% למשקיעים. ההחלטה האם להשאיר המס גבוה או להפחית אותו היא החלטה ממשלתית של מדיניות. אמרתי לשר ולמנכ"ל שצריך לקבל החלטה עוד במושב הזה, האם ממשיכים עם המס הגבוה או שמודיעים שלא ממשיכים. כי אחרת יהיה קיפאון בשוק. יש שאלה האם נכון עכשיו להעלות את הביקוש כשאין עובדים באתרים, כי הורדה של המס תעשה את זה. הקבלנים אומרים שזה נדרש, כי זה יעודד עוד בנייה. אבל מצד שני זה יכול להטיס את המחירים מעלה. זה משהו שצריך להיזהר איתו מאוד. נגיע בסוף להחלטה וככל הנראה המס הגבוה יישאר כפי שהוא", כך אמר שי אהרונוביץ', מנכ"ל רשות המיסים, בכנס שמאי המקרקעין שמתקיים בעיר אילת.
אהרונוביץ' התייחס גם למיסים נוספים הקשורים לנדל"ן. "אנחנו שוקלים להטיל מס רכוש כמו שהיה פעם ואנחנו מבקשים עמדות מקצועיות בנושא. גם מהשמאים. אבל מס ירושה למשל לא עומד על הפרק". מנהל רשות המיסים התייחס גם להעלאת המע"מ הצפויה בתחילת 2025 – "העלאת המע"מ מעבר לאקט עצמו שיניב הכנסה לקופת האוצר, גם מראה על רצינות כלפי חוץ, לחברות הדירוג. מראה שממשלת ישראל לוקחת את המצב ברצינות. לגבי הנדל"ן, תהיה להערכתי השפעה להעלאת המע"מ עוד לפני העלאתו בפועל. אנחנו מעריכים שברבעון האחרון של השנה אנשים יקדימו תשלומים, על דירות שנרכשו על הנייר למשל, וגם בתחום המשכנתאות אנשים יקדימו לקחת".
2 צפייה בגלריה
הפרשן הכלכלי גד ליאור מראיין את מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ בכנס השמאים
(צילום: פוטו מרסלו)
נקודה נוספת שעלתה בדיון הייתה דיווח על דמי שכירות וביטול הפטור על מיסוי דירות להשכרה. "יש מחלוקת מאוד גדולה בנושא. יו"ר ועדת הכספים לא אוהב את זה. אנחנו רוצים דיווח מלא על השכרת דירות ואנחנו עובדים קשה שמערכות המחשב שלנו יהיו מחוברות לטאבו ולגורמים נוספים ונוכל לדעת יותר טוב כמה דירות יש לכל אדם במדינת ישראל. זה נכון ששנים לא ידענו ולא היה את המידע".
מנהל רשות המיסים התייחס גם לנזקים של מלחמת חרבות ברזל והיקף הפיצויים. "מדובר בפיצוי עקיף של מיליארדי שקלים. מי שזכאי למסלול אדום של פיצוי מלא זכאי גם לפיצוי של חודשים קדימה, אז זה סכום שאינו סופי. בצפון, אחת הבעיות הגדולות שזה אירוע שנמצא עדיין בעיצומו. אין לדעת מתי ייגמר. הנזקים הישירים מכאיבים מאוד לאנשי פרטיים, בתים ומכוניות למשל, אבל זה לא הכסף הגדול. זה כמה מאות מיליוני שקלים. הנזק העקיף הוא המשמעותי כאן. המדינה תשלם שם סכומים מאוד גבוהים וכולנו מקוים שזה ייגמר בקרוב"
"צריך להקים ועדה מיוחדת לעוטף"
משתתף נוסף בכנס היה יו"ר מטה התכנון הלאומי, נתן אלנתן, שהתייחס למהלכים לקיצור בירוקרטיה והליכי רישוי: "דבר ראשון שהתחלנו לטפל בו זה כל נושא שיטת חישוב השטחים. העברנו את התקנות ומהיום תוכניות חדשות מדברות בשטח כולל ולא צריך לחלק את החלוקה בין שטח עיקרי לשירות. את העבודה הזו אנו לא עושים לבד אלא יחד עם שותפינו בשלטון המקומי, מהנדסי ערים, היזמים, השמאים, שהציגו את הפן השמאי. הגענו להסכמות ואנחנו כבר לקראת כתיבת התקנות. המהלך צפוי לקצר בערך 70% מזמן הבדיקה של היתר הבניה".
אלנתן התייחס גם למצוקת העובדים בענף הבנייה ואמר: "להביא עכשיו את הפלסטינים בתקופה הזו זה מאוד בעייתי וזה לא פתרון. צריך להשקיע בישראלים שייכנסו לשוק וגם פה המדינה צריכה להשקיע ולתת תמריצים. השוק משתכלל ומתחיל להיות היי-טק וזה יותר קל". בנוגע להערכות ליום שאחרי המלחמה צייון אלנתן: "צריך להקים ועדה מיוחדת לעוטף. התחלנו במטה התכנון לקדם הצעת חוק מסודרת ומוכנה עבור המנהלת לצורך קידום תוכניות בעוטף והחוק הזה מבחינתנו גם מתאים לצפון אם יהיה צורך, החוק כבר מוכן ועבר את כל הבדיקות. נושא הגבולות כרגע נמצא בדיון וברגע שיוחלט אז יבוא בצו של שר הפנים, וזה יגיע לאישור הממשלה ואז הוועדה הזו פתוחה".
