בשיתוף אתר "המקצוענים"
בואו נתחיל מהסיבה העיקרית לאתגר של גידול קלתיאה: ישראל היא ממש לא מדינה טרופית. צמח הקלתיאה גדל בעיקר בברזיל ובאמריקה הטרופית.
בארץ, מהר מאוד העלים נשרפים והקשר בין הצמח שראיתם במשתלה למה שקורה אצלכם בעציץ מקרי בהחלט.
ואולם, אם תצליחו לדמות את תנאי הגידול המקוריים של הצמח הזה, ועם המון אהבה (למי שמאמין שצמחים רגישים לא רק לאור ולמים, אלא גם לאהבה), הרי לכם סיפור הצלחה.
למה בכלל שווה להתאמץ?
הן ידידותיות לחיות מחמד ולילדים: זה בהחלט שיקול שמוסיף לקלתיאות הרבה מאוד נקודות זכות.
הן מטהרות את האוויר: ומי לא רוצה ליהנות מאוויר נקי יותר בתוך הבית?
המראה שלהם צבעוני ומיוחד: הצבעוניות של הקלתיאה, ההדפסים השונים של הזנים שלה והעובדה שהיא דו-צדדית וכוללת ביטנה סגולה מהפנטת – כל אלו הופכים את ההשקעה למוצדקת.
הן מגיעות במגוון זנים מרהיבים, הצלחתם אם זן אחד? תצליחו עם כל שאר "קרובי המשפחה" של הצמח: הסוג המרהיב ביותר הוא קלתיאה אינסיגניס, לו עלים ארוכים במיוחד שחלקם האחורי סגול וחלקם הקדמי בעל הדפס מרשים. סוג פופולארי נוסף בארץ הוא קלתיאה אורנטה.
גם הוא מגיע עם מראה דו-צדדי (מודפס מקדימה, סגול מאחורה), אך עליו בעלי צורה קלאסית יותר.
מהם תנאי הגידול? בעיקר מה לא: בלי מלחים, בלי שמש ישירה ובלי השקיית יתר
בשלב הראשון והחשוב – בחרו מיקום מתאים מבחינת תאורה: קלתיאה אוהבת מאוד אור, ולכן כדאי למקם אותה במיקום מואר יחסית בתוך הבית.
ואולם, היא ממש לא אוהבת שמש ישירה, ולכן אם קרני השמש חודרות מבעד לחלון, ולו למשך כמה שעות, היא לא תשרוד. אור טבעי בינוני עד גבוה, יהיה אידיאלי עבור הקלתיאה, למרות שהיא תסתדר גם באזור עם אור מועט, אך פחות תתפתח שם.
שימו לב שהקלתיאה אוהבת להרגיש כמו במדינת המקור שלה (ברזיל) ולכן טמפרטורה שבין 18 ל-30 מעלות אידיאלית עבורה. היא מאוד סובלת בקור, ולכן כשיגיע החורף, תצטרכו להכניס אותה הביתה. רגישה ומפונקת, כבר אמרנו?
שתילה – הקפידו היטב על מצע שתילה שמתאים לקלתיאות: כדאי למהול את האדמה עם פרלייט (תוסף לקרקע שמסייע בשמירה על לחות האדמה).
דבר זה יאפשר אוורור טוב של מצע האדמה וספיגה של הנוזלים לטובת שימור הלחות. ממה להימנע? מלחים, מינרלים ופלואריד – כל אלו יגרמו לעלים של הצמח להצהיב במהירות, והשיקום שלהם יהיה קשה עד בלתי אפשרי.
אם אתם רוצים להשקיע במיוחד, תוכלו להתמיד לרסס את הצמח בבוקר ובערב עם שפריצר של מים מזוקקים או מסוננים (מבר מים, למשל), מי מזגנים או מים שהורתחו וקוררו.
אם תמקמו את הצמח הזה ליד צמחים נוספים שאוהבים לחות, הם כבר ישמשו כקבוצת "תמיכה" האחד לשני. מרחיקי לכת יוכלו להוסיף לקלתיאה מפזר אדים.
הקפידו על ניקוז תקין: חשוב מאוד שמצע השתילה יהיה מאוורר ויאפשר ניקוז טוב.
אחרת, מהר מאוד תגלו שהשורשים נרקבו. כאמור, תוכלו להוסיף תוסף שמאוורר את הקרקע, או לנעוץ מקל באדמה וליצור חורי אוורור אנכיים בו.
הוסיפו דישון, מעט ובזהירות: חשוב לדשן רק בעונת הצימוח (באביב ובקיץ), וגם אז לדאוג להשקות לפני הדישון, להשתמש בחצי מהכמות המומלצת בהוראות היצרן – אחרת, תצרבו את השורשים.
כדאי לדשן פעמיים בחודש עם דשן נוזלי. פעולה זו, תעודד בהחלט את הצמיחה של העלים ותהפוך את גוון העלים ליפה יותר. בסתיו ובחורף יש להימנע מדישון.
כמה להשקות ואיך לשמור על לחות גבוהה? כשמדובר בקלתיאה, שימו לב שיש שני פרמטרים: האחד – תדירות ההשקיה, והשני – שמירה על לחות.
את הקלתיאה יש להשקות עד נגירה, רק כשהחלק העליון של האדמה מתייבש. חשוב שהמצע יהיה לח, אך לא רטוב! אם אתם מתלבטים, מוטב פחות מאשר יותר. כאמור, אך ורק מים נקיים ממלחים.
לגבי הלחות, הרי שכאמור ניתן להצמיד אותה לצמחים אחרים, להקפיד להתיז על העלים שלה מים, להניח קערת מים לידה ולחדש אותה כשהמים מתאדים או לקנות מכשיר לחות ולהניח אותו בסמוך אל הקלתיאה.
לגבי קערת המים, אם אין לכם רשת יתושים, הרי שזה מצב שיזמין אותם לתוך הבית, ולכן פתרון זה פחות מומלץ. שימו לב, שבעונה החמה אתם ממקמים אותה רחוק יחסית ממזגן, שכן הוא מייבש את האוויר.
הבעיות הנפוצות ביותר: עלים שרופים, נבולים או צהובים – כך תדעו מה הסיבה
אם יש משהו שהקלתיאה לא יכולה לסבול בכלל הוא מלחים. מי הברז בישראל מלוחים מדי עבורה, וזו הסביבה העיקרית לקצוות החומים שמכערים את העלים המושלמים שלה.
כתמים על העלים וקצוות שרופים: זוהי הבעיה הנפוצה ביותר בארץ, בגלל השקיה של הצמח עם מי ברז רגילים. בגלל עודף מינרלים ומלחים במים, קצוות העלים של הצמח נשרפים ומזהים כתמים חומים שמופיעים על עלי הצמח.
עלים נבולים: אם העלים מבולים, קמלים ומסולסלים, סביר להניח שאתם משקים אותם פחות מהדרוש ולא שומרים על מצע אדמה לח.
עלים צהובים: אם הבסיס של העלים הוא כהה והעלים עצמם צהובים, סביר להניח שאתם דווקא משקים יותר מדי. הדבר גורם לריקבון שורשים והורס את הצמח.
איך מייחרים קלתיאה?
בשונה מצמחים אחרים שקל יחסית לייחר, הרי שגם בעניין זה הקלתיאה מאתגרת ודורשת יחס מיוחד. צמחים רגילים, ניתן לייחר תוך גיזום של עלה או גבעול (בנקודה שלפני פיצול העלים).
קלתיאה, לעומת זאת, יש ליישר מהשורשים. מוציאים את הצמח מהאדמה, מפרידים את השורשים ושותלים חלק מהם במצע אדמה נפרד.
לעתים, בתוך האדמה תגלו פקעות שמחוברות לשורשים, אך לצורך ייחור אין צורך לשתול פקעות, אלא רק להפריד שורשים ולשתול חלק מהם באדמה.
