בנק ישראל הותיר היום (רביעי), כצפוי, בפעם השישית ברציפות, את שיעור הריבית הבסיסית על 4.5%, שמהווה ריבית פריים של 6%. במקביל, הודיע הבנק על הורדת תחזית הצמיחה של הכלכלה הישראלית. על פי התרחיש הבסיסי של התחזית, התוצר צפוי לצמוח בשנת 2024 בשיעור של 0.5%, ובשנת 2025 ב-3.8%. שיעור נמוך מהתחזית מיולי ב-1%- וב-0.4%- בהתאמה.
שיעור האינפלציה, במהלך שנת 2024, שבחודש יולי חזה הבנק כי תעמוד על 3%, זינקה ל-3.8% בהודעה הנוכחית. ב-2025 האינפלציה צפויה לעמוד על 2.8%, זהה לתחזית ביולי. האינפלציה עודכנה כלפי מעלה ביחס לתחזית יולי בעקבות עדכון הנחות העבודה לגבי עוצמת הלחימה, וכן נתוני אינפלציה שהיו גבוהים מהצפוי.
לפי בנק ישראל, "תוואי הריבית הצפוי עודכן כלפי מעלה: ברבעון השלישי של 2025 הריבית צפויה לעמוד על 4.5% לנוכח אי הוודאות הגיאו-פוליטית הגבוהה ועליית ההסתברות שאנו מייחסים לתרחישים ביטחוניים חמורים יותר, הסיכון לתחזית הצמיחה נוטה כלפי מטה והסיכון לתחזיות האינפלציה, הריבית וגירעון הממשלה נוטה כלפי מעלה". בהקשר זה הוסיף הנגיד במסיבת העיתונאים כי "אנחנו חושבים שרמת הריבית הנוכחית מרסנת. עם זאת, אם נראה שהאינפלציה עולה, נעלה את הריבית במידת הצורך".
בנק ישראל גם חוזה שהגירעון בתקציב המדינה יהיה גבוה בהרבה ממה שהממשלה מעריכה: 7.2% ב-2024 ו-4.9% ב-2025, לעומת 6.6% השנה ו-4% בשנה הבאה, לעומת יעדי הממשלה. כזכור, שתי סוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות, S&P ומודי'ס, מעריכות כי הגירעון השנה יגיע ל-9%.
פרופ' ירון: "רצוי לאפשר לעובדים פלסטינים לשוב לענף הבנייה"
במסיבת העיתונאים אחרי החלטת הריבית, התייחס כאמור פרופ' ירון לדברים, ואף רמז על העלאה אפשרית: "ככל שנראה שהאינפלציה עולה בקצב מהיר אנחנו בהחלט יכולים להעלות ריבית".
על הורדת דירוג האשראי, והתחזית השלילית להורדות נוספות, אמר ירון: "חשוב להטות אוזן ולהתייחס ברצינות להערכות של חברות הדירוג, שכן הן משקפות את האתגרים והסיכונים העומדים בפני הכלכלה הישראלית כפי שהעולם רואה זאת".
נגיד בנק ישראל התייחס גם לתקציב המדינה: "אישור תקציב אחראי ל-2025 הוא מרכיב חיוני בחיזוק האמון של השווקים הבינלאומיים ובשמירה על איתנות המשק. חשוב לאשר בממשלה ובכנסת התאמות פיסקליות בעלות אופי פרמננטי בהיקף משמעותי, כנגד הגידול המתמיד בהוצאות הביטחון. על הממשלה לבטל פעילויות של משרדי ממשלה שאינם חיוניים, בוודאי בעת הזאת".
פרופ' ירון אף קרא להחזיר את העובדים הפלסטיניים לעבודה בענף הבנייה, אחרי שנאסרה כניסתם לארץ מאז תחילת המלחמה: "חלפה כבר שנה מתחילת המלחמה ותהליך קליטת עובדים זרים לענף הבנייה מתקדם באיטיות. לנושא זה חשיבות מקרו-כלכלית אף מעבר לענף הבנייה. על-כן, בכפוף להנחיות ולהגבלות של גורמי הביטחון, רצוי לקדם ככל האפשר את הפעולות הנדרשות, על-מנת לאפשר לעובדים פלסטיניים לשוב לענף הבנייה".
בהתייחסו להצעת האוצר להטיל מס מיוחד נוסף על רווחי הבנקים, בניגוד להסכם שהושג איתם, הנגיד הדגיש כי "יש לקיים הסכמים". עם זאת אמר פרופ' ירון כי "אפשר לקיים שיח ולהגיע להסכמות".
בתשובה לשאלת ynet האם הנגיד מצדד בהקפאת קצבאות הביטוח הלאומי לשכבות החלשות, לנכים, לבעלי מוגבלויות, לקשישים ועוד, אמר פרופ' ירון כי "אפשר בהחלט לעשות שינויים בנושא הקצבאות".
הפחתת הריבית לא עמדה כלל על הפרק בדיוני הוועדה המוניטארית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון. לעומת זאת, נשמעו כבר קולות ודעות במשק שלפיהם נראה שהעלאת הריבית תיתכן בקרוב, ואף עלולה להתרחש כבר בהחלטה הבאה והאחרונה בשנה האזרחית הנוכחית, ב-25 בנובמבר.
המדד הגבוה במיוחד של חודש אוגוסט, שעלה ב-0.9%, הגירעון הגדול בתקציב המדינה, כאשר הממשלה עדיין לא אישרה את הצעת התקציב המקוצצת לשנת 2025, לצד התרחבות המלחמה בצפון שמגדילה את הוצאות הממשלה והגירעון, עמדו בראש הסיבות לאי הפחתת הריבית. החשש מגלישה למיתון עקב תחילת ההאטה במשק, שכבר מסתמנת בצמיחה השלילית לנפש, וקשיי הנזילות של עסקים ומשקי בית, מנעו את העלאת הריבית בשלב הזה.
לצד זאת, תחזית בנק ישראל לצמיחה הופחתה היום והורעו גם תחזיות של נתונים אחרים במשק. זאת, בשל העמקת המשבר הכלכלי וגידול בהוצאות לניהול המלחמה תוך המשך התמיכה בכ-65 אלף מפונים ובעסקים שנפגעים מהמלחמה.
האינפלציה הגבוהה ואי הפחתת הריבית בישראל באים במקביל לתהליך הפוך ברוב המדינות המפותחות בעולם, בראשות ארה"ב וארצות האיחוד האירופי. במדינות אלו האינפלציה כבר יורדת והחל תהליך של הפחתת הריבית, בראשות הבנק המרכזי של ארה"ב (הפד) שאף הפחית כבר לפני ימים אחדים את הריבית בפעם אחת בחצי אחוז.
לאחרונה הודיע נגיד בנק ישראל כי קשה להניח שניתן יהיה להפחית את הריבית בישראל עד קיץ 2025. בעקבות מדד המחירים לצרכן של חודש אוגוסט, כלכלנים, בהם כלכלני בנק דיסקונט ומספר בתי השקעות אחרים, מציינים שככל הנראה עד סוף השנה לא רק שהריבית בישראל לא תופחת, אלא אולי יהיה צורך להעלות אותה כבר בסוף החודש הבא.
החלטת הריבית באה במועד שבו המשק הישראלי מציג נתונים מדאיגים – עלייה באינפלציה לשיעור שנתי של 3.6% שצפויה לעלות עוד בשבוע הבא, צמיחה שלילית לנפש, הרחבתה של המלחמה בצפון וחשש לעימות משמעותי מול איראן, וכמובן הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי שתי חברות הדירוג הגדולות בעולם, S&P ומודי'ס.
יש לציין כי הריבית הבסיסית של בנק ישראל שונתה השנה רק פעם אחת, כאשר הופחתה ב-1 בינואר 2024 בשיעור של רבע אחוז מ-4.75% ל-4.5%.
