דריכות במערכת הכלכלית לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל שתינתן ביום שני הקרוב ועשויה להביא להעלאת ריבית ראשונה בישראל מאז נובמבר 2018.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בבנקים ובבתי ההשקעות מעריכים שהריבית תועלה הפעם לפחות מ-0.1% ל-0.25% ויש גם כלכלנים שסבורים שאין להוציא מכלל אפשרות את העלאת הריבית הבסיסית במשק בבת אחת לשיעור שנתי של 0.5%, שתהווה למעשה העלאה ב-400% לעומת השיעור הקיים 0.1%.
הריבית הועלתה בפעם האחרונה לפני שלוש שנים וחצי בקירוב על ידי ממלאת-מקום הנגידה דאז, נדין בודו-טרכטנברג, בחודש היחיד שבו כיהנה בתפקיד, לאחר פרישת הנגידה קרנית פלוג ובטרם כניסתו ללשכת הנגיד של פרופ' אמיר ירון. אז הועלתה הריבית משיעור של 0.1% ל-0.25%, אולם הנגיד החדש ירון הפחית מחדש את שיעור הריבית במשק ל-0.1% עם פרוץ משבר הקורונה באפריל 2019, כדי להקל על העסקים והאזרחים בתקופה הקשה. מאז לא שונתה הריבית כלל במשך שלוש שנים.
העלאת הריבית הצפויה ביום שני אמורה לבלום במידה מסוימת את הביקוש למשכנתאות וכך למתן את העלייה במחירי הדירות שהגיעה כבר לשיעור שנתי של 13%. כמו כן צפויה העלאת הריבית להפחית מעט את הצריכה במשק לאחר חג הפסח, ולמתן כך את גל ההתייקרויות, שהגיע כבר לשיעור של 3.5% בשנה.
לאחרונה העלתה בריטניה את הריבית שלוש פעמים ברציפות ברבע אחוז ובארה"ב הועלתה הריבית בחודש האחרון ברבע אחוז לשיעור שנתי של 0.25% עד 0.5%.
רכישות הדולרים נעצרו במרץ
בתוך כך פרסם בנק ישראל ביום חמישי את יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל לחודש מרץ 2022, מהן עולה שהבנק חדל לחלוטין לרכוש דולרים בשוק המט"ח ולהתערב במסחר.
היתרות הסתכמו בסוף חודש מרץ בסכום של 206.108 מיליארד דולר, קיטון בסך של 910 מיליון דולר לעומת סוף החודש הקודם. רמת היתרות ביחס לתוצר המקומי הגולמי עמדה על 42.8%.
הקיטון מוסבר על ידי שערוך יתרות מטבע חוץ בסך של כ-1.601 מיליארד דולר והעברות הממשלה לחו"ל בסך של כ- 122 מיליון דולר. מאידך, הקיטון קוזז בחלקו על ידי העברות המגזר הפרטי בסך של כ-813 מיליון דולר.
