רחוב ר'וגוז', הרחוב הראשי והציורי שחוצה את כפר כמא לאורך כ-600 מטר, נראה כאילו נלקח מגלויה של פעם. כביש סלול אבנים קטנות ושחורות, משני צידיו בתים נמוכים מוקפים בגדר של אבני בזלת שחורות, ומכל חצר ובית מציצה צמחייה ירוקה ומטופחת. ככה נראה אחד הרחובות הראשיים הוותיקים בישראל, שנסלל ב-1878 ומאז עבר מתיחות פנים, אבל שמר על האופי והצביון.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כפר כמא הוא אחד משני כפרים צ'רקסיים שהוקמו בישראל (השני הוא ריחאנייה), ונחשב לגדול מביניהם. אוכלוסייתו עומדת על כ-3,500 תושבים. בכפר, הנקי להפליא, פועלת מערכת חינוך עד לתיכון, ואז רוב ילדי הכפר עוברים ללמוד בתיכון האזורי כדורי שליד כפר תבור. כל רחובות הכפר משולטים בעברית, ערבית וצ'רקסית, שנכתבת באותיות קיריליות, אך הבתים אינם ממוספרים. האווירה מאוד ידידותית ומזמינה.
חליל נאתכו (38), מנכ"ל המועצה הנמרץ, מספר: "הכפר נשמר בצורה הכי אותנטית מאז הקמתו. פעם בשנה הרחוב הראשי נסגר לתנועה ומתקיים לאורכו פסטיבל צ'רקסי שנתי, עם הפנינג ענק ועשרות דוכני מזון והופעות של להקת המחול הצ'רקסית הייצוגית".
נורה נפסו, רכזת התיירות בכפר: "האתגר הגדול שלנו הוא לשמור על השפה והתרבות שלנו. הילדים לומדים ארבע שפות - עברית, ערבית בשביל הדת (הצ'רקסים הם מוסלמים - י"מ), אנגלית וצ'רקסית. בבתים ובכפר אנחנו מדברים רק צ'רקסית כדי לשמור על השפה". כמעט בכל רחוב בכפר הקטן תלוי דגל ישראל, ו-70% מהבנים מתגייסים לשירות מלא בצה"ל ובכוחות הביטחון.
הכפר השלו ממוקם במרכז הגליל התחתון, ואלפי שכנים מהיישובים כפר תבור, שדמות דבורה, שרונה, בית קשת ויבנאל מגיעים לקניות בעסקים הקטנים שבו. "תקופת הקורונה עשתה לנו רק טוב", אומר בחיוך הרוקח יוסף דלאשה, שעובד ב"כמא סטור פארם", "עבדנו מאוד חזק, היה ביקוש גדול לאלכוג'ל, אמצעי חיטוי ומשככי כאבים".
LAST STOP, מזון מהיר, רחוב אדיגה
חמזה חתוקאי, בעלים: "נולדתי בלונדון ו-22 שנים הייתי נהג אוטובוס. לאחרונה חזרתי לישראל. קניתי אוטובוס ישן ולפני שבועיים פתחתי בו מסעדה של פיש אנד צ'יפס ופרייד צ'יקן. מגיעים מכל האזור".
אופטיקה הלה, רחוב ר'וגוז'
הלה לבאי, בעלים: "הקמתי את העסק לפני שש שנים. זו חנות האופטיקה היחידה בכפר. אני מחזיקה מותגים איכותיים במגוון מחירים. עבדתי כל תקופת הקורונה. הגיעו הרבה לקוחות. התנועה כאן טובה".
משתלת כפר כמא, רחוב ר'וגוז'
טלי סגס, בעלים: "אמי הקימה את המשתלה לפני 12 שנים, ולפני שלושה חודשים לקחתי את העסק. בסופי השבוע מגיעים קליינטים מהמרכז שמטיילים בצפון. בתקופת הקורונה אנשים קנו הרבה צמחים".
בייקרי שופ, רחוב ר'וגוז'
אלא חתוקאי, מוכרת: "אנחנו מוכרים לחמניות, פיתות, לחם שום ובורקסים. חזרתי לארץ אחרי 11 שנים בלונדון. בכפר כמא הרבה יותר טוב מלונדון. בלונדון אין לחמניות כל כך טעימות כמו בכפר".
דניה סגס, בוטיק שמלות, רחוב אזאת
דניה סגס, בעלים: "לא נפגעתי בכלל מהקורונה. אני מוכרת שמלות צנועות לנשות הכפר וגם לחרדיות ולדתיות, ואפילו מירושלים. אני גם תופרת תלבושות נשים צ'רקסיות מסורתיות ללהקה ולאירועים".
סטור פלוס, מינימרקט, רחוב ר'וגוז'
חילמי צ'וסחא, בעלים: "אבי הקים את החנות ב-67', ואני ממשיך. יש לנו עוד סניף בכפר תבור. 90% מהקליינטים הם מהכפר. הקורונה עשתה לנו טוב, היו הרבה לקוחות".
