בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הוציא לאחרונה תחת ידיו פסק דין תקדימי המכריע במספר סוגיות כלכליות לגבי איזון משאבים בין בני זוג שאחד מהם בעל חברה.
מדובר בבני זוג הנשואים שנים רבות. הבעל הינו עורך דין מצליח, שותף באמצעות חברה בבעלותו בפירמה מהמובילות בישראל, ומרוויח סכומים גבוהים מאוד. ליבת המחלוקת בתיק נסובה על שווי זכויותיו בפירמה. בית המשפט, לאחר שמינה מומחה כלכלי מטעמו שבחן בין היתר את הסכם השותפות בפירמה, השתכנע שמדובר בזכות שאינה סחירה ובהיותה כזו, אין ליחס לה מוניטין עסקי מנקודת ראות האיש או החברה שבבעלותו.
השופטת איריס אילוטוביץ' סגל קבעה כי אין לייחס לחברה בבעלותו שווי עתידי של תזרימי מזומנים שתפיק לאחר יום הקרע, באשר הללו הינם פרי של יגיעתו האישית הפירותית של האיש, שהתקבלו לאחר תקופת השיתוף ואינם מהווים תמורה הונית שהוא צפוי לקבל בגין מכירה של הזכות בשותפות. זאת מאחר שבהתאם לחוזה השותפות באותה פירמה מובילה, זכות השותפות אינה סחירה.
כשם ששכיר אינו יכול למכור את חוזה העבודה שלו, נקבע, כך גם אותו עורך דין אינו יכול למכור את זכויותיו בשותפות עורכי הדין המובילה בה הוא שותף באמצעות חברה בבעלותו.
עו"ד עדי חןאבי חןהשופטת אף עשתה הבחנה בין המוניטין האישיים של הבעל, שמקבלים ביטוי מובהק במסגרת חישוב הפרשי כושר ההשתכרות שבין הצדדים, לבין מוניטין עסקיים שלו או של החברה שבבעלותו – שאינם קיימים כלל בשל אותו הסכם שותפות בפירמה המדיר את האיש במישרין או בעקיפין מהמוניטין העסקיים של הפירמה.
לגבי הפרשי כושר השתכרות נקבע כי על הצדדים להתחשבן, אולם בהתחשבנות יש לכלול גם הכנסות פסיביות של האישה שמקורן בנכסים שהיו לה טרום הנישואין. התכלית הכלכלית של פיצוי בגין הפרשי כושר ההשתכרות היא לפצות את בן הזוג החלש על ההסתמכות שהייתה לו בתקופת החיים המשותפים. במקרה זה, חלק מההסתמכות הייתה גם על אותן הכנסות פסיביות של האישה שמקורן בנכסים שהיו לה טרם הנישואין וימשיכו להיות לה גם אחריהם.
אחת ולתמיד: מתי מתחשבנים על המיסים?
גולת הכותרת של פסק הדין הינה לגבי סוגיית מיסוי הדיבידנד או מכירת המניות העתידית של החברה בבעלות הבעל, המחזיקה כאמור בזכויות השותפות של הפירמה מובילה לעריכת דין. מתי יש להתחשבן על המס שהוא עתיד לשלם על כספים שצבר בתקופת השיתוף? בית המשפט החליט אחת ולתמיד להסדיר סוגייה זו במסגרת פסק הדין ולנסות להשוות זאת למצב הנוהג במיסוי מקרקעין אגב גירושין, לפי סעיף 4 א לחוק מיסוי מקרקעין המעניק דחיית מס.
למעשה נקבע כי אותה דחיית מס תחול בעת איזון משאבים בחברה רגילה. ההתחשבנות לגבי המס בשלב השני של מיסוי חברות ( מכירת המניות או חלוקת דיבידנד) תיעשה רק בעת התשלום בפועל ולא לפני כן, כך שכל עוד לא שולם מס לרשות המיסים – לא תיעשה התחשבנות לגבי המס בין בני הזוג.
אלא שקביעה זו עשויה להוביל לתוצאה לא רצויה שבה הצדדים "כבולים זה בזה לנצח". לכן קבע בית המשפט שיש להגביל בזמן את זכותו של האיש לשתף את האישה בשלב המיסוי.
בקביעה תקדימית קבעה השופטת אילוטוביץ' סגל כי בדומה לסעיף 77 לפקודת מס הכנסה המחייב לעיתים חלוקת דיבידנד, כך גם בין בני זוג התקופה להתחשבנות ביניהם מוגבלת בעיקרון לחמש שנים. לאחר אותה תקופה, ככל שהאיש לא חילק דיבידנד מהחברה בבעלותו או מכר את מניותיה, האישה תהיה פטורה מלהשתתף באותם מיסים עבור תקופת השיתוף.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד עדי חן עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
