בית משפט השלום בראשון לציין קיבל לאחרונה בקשה של חייבת בהליך חדלות פירעון, אם חד הורית לארבעה, לאשר בדיעבד את פירעון החוב בתשלום אחד על ידי אמא שלה. השופט יוני לבני התייחס לחסרונות שבקיצור תוכנית פירעון, אך אישר לבסוף את הקדמת התשלום בכפוף לתנאים.
באוקטובר 2020 נקבעה לחייבת תוכנית לשיקום כלכלי שבמסגרתה נקבע כי מתוך סך חובותיה שעמדו על 198,048 שקל, היא תשלם רק 33,600 שקל ב-48 תשלומים חודשיים של 700 שקל. ואולם, לאחר כארבעה חודשים בלבד הגישו החייבת והנאמן בתיק בקשה מוסכמת לאשר את הקדמת התשלום כולו. בבקשה צוין כי היא מוגשת בדיעבד לאחר שאמא של החייבת כבר פרעה בטעות את החוב בלי לקבל אישור.
החייבת טענה שהקדמת התשלום מיטיבה עם הנושים שכן הם יקבלו את הסכום באופן מיידי ובבת אחת. בנוסף היא הדגישה כי עיקר חובותיה לא נוצרו מהתנהלות כלכלית פגומה אלא מכך שחתמה ערבות לבן זוגה לשעבר מבלי להבין את המשמעות. לשיטתה, היא למדה את הלקח ואינה זקוקה לצו תשלומים כדי ללמוד להתנהל נכון מבחינה כלכלית.
החייבת הוסיפה כי היא אם חד-הורית לארבעה ילדים קטנים וזקוקה "לכל שקל", כך שפירעון החוב באמצעות אימה יסייע לה לצאת לדרך חדשה.
הממונה על חדלות פירעון ציינה בתגובתה לבקשה כי יש לוודא שמקור התשלום הוא בצד שלישי ולא בחייבת עצמה. היא סברה כי במידה שבית המשפט ייעתר לבקשה, יש להשאיר את משך התקופה שבה יוקנו נכסי החייבת לקופת הנשייה ולא לקצר אותה ביחד עם קיצור תקופת התשלומים.
השופט לבני ציין כי במבט ראשון ניתן לטעון שהקדמת התשלום משרתת את כל הצדדים - הנושים מקבלים את כספם באופן מיידי והחייב מסיים את הליך הפירעון בזמן קצר ויוצא לדרך חדשה. אלא שישנם גם חסרונות. כך למשל עלולה להתעורר תחושה לא נוחה אצל הנושים שעשויים לתהות כיצד תשלום החוב בבת אחת מתיישב עם טענת החייב כי אינו מסוגל לשלם את מלוא החוב המקורי וזקוק לפריסה ארוכה של תשלומים.
בפסק הדין הוא ציין כי הקדמת התשלום עלול לפגוע גם בשיקום של החייב, שבתקופת צו התשלומים אמור ללמוד להתנהל נכון כלכלית. לכן, כתב, הקדמת תשלום החוב צריכה להיעשות בכמה תנאים, בהם שמקור התשלום הוא בצד שלישי, כדי להבטיח שלא מדובר בחייב בעל יכולת כלכלית גדולה יותר מזו שבאה לידי ביטוי בהליך.
בנוסף יש לבדוק שהקדמת התשלום לא באה בדרך של הלוואה (שמשמעותה יצירת חובות חדשים), כמה זמן חלף ממתן צו השיקום, את התנהלות החייב מאז כניסתו להליך ונסיבות חייו. במקרה זה ציין השופט כי החוב נוצר בתום לב, החייבת נמצאת בהליך כמעט שנתיים שבהן התנסתה בהתנהלות כלכלית תחת פיקוח, היא צפויה לעבור קורס להכשרה כלכלית, ומדובר באם חד-הורית שמעוניינת לפתוח פרק חדש בחייה.
לפיכך אישר השופט את פירעון החוב, אך בצד זאת קבע כי עד לסיום התקופה של 48 החודשים יועברו כל הנכסים שיוקנו לחייבת לקופת הנשייה. פעם בחצי שנה היא תגיש דוחות בדבר הכנסותיה והוצאותיה, והנאמן יבצע בדיקה יזומה בדבר נכסי החייבת.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד אוג' פדילה עוסק בחדלות פירעון
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
