באופן חריג ביטל בית המשפט העליון צו הפטר מותנה שהוציא בית המשפט המחוזי בירושלים במאי 2021 לפושטי הרגל בני הזוג רחל וישראל קרויז,לאחר שקבע שפעלו להברחת נכסים.
שופט בית המשפט העליון דוד מינץ, קיבל ערעור של נושים של בני הזוג, וקבע כי "המקרה שלפנינו נמנה על המקרים החריגים שבהם מוצדקת התערבות ערכאת הערעור בהחלטותיו של בית המשפט של חדלות פירעון. בנסיבותיו של המקרה שלפנינו, הכרעת בית המשפט המחוזי אינה יכולה לעמוד".
בני הזוג קרויז ניהלו במשך שנים עסקים בתחום התכשיטים והיודאיקה, ובתחום היזמות בעסקי הנדל"ן. מאז שנת 2014 מתנהלים נגדם הליכי פשיטת רגל מורכבים. בשנת 2016 הוכרזו בני הזוג כפושטי רגל ועו"ד איתן ארז מונה מטעם בית משפט כנאמן לנכסיהם.
עוד עולה כי הוגשו נגדם תביעות חוב בהיקף הקרוב ל-80 מיליון שקל, מתוכן אושרו על ידי הנאמן תביעות בסך של כ-36 מיליון שקל. תביעת החוב המרכזית שאושרה בסך של כ-30 מיליון שקל הוגשה על ידי הנושה המהותי העיקרי שהיה בין מי שהגישו את הערעור לבית המשפט העליון.
במסגרת פסק הדין של בית המשפט העליון מצוין כי מורכבותו הרבה של ההליך נבעה לא רק מהיקף החובות המשמעותי, אלא גם מהצורך בביצוע פעולות רבות לאיתור ותפיסת נכסיהם הרבים של החייבים. כך, בדוחות ובבקשות שהוגשו מטעם הנאמן הוא עמד על הקשיים הרבים שהערימו החייבים על הפעולות שנדרשו לשם מימוש הנכסים. נטען כי החייבים נקטו בפעולות שונות להברחת נכסיהם, גרמו לסרבול ההליכים, הטעו את בית המשפט, העלו ביודעין טענות עובדתיות כוזבות, סרבו לשתף פעולה עם הנאמן ולענות לשאלותיו ועוד.
הנאמן אף הגיש תלונה במשטרה נגד החייב בגין התנהלותו בהליך. הקשיים הרבים במימוש הנכסים הביאו לכך שבקופת הכינוס הצטבר סכום נמוך יחסית.
העליון אישר שינוי עמדת הכנ"ר
בשנת 2016 הציעו בני הזוג הצעת הסדר נושים שנדחתה על ידי הנאמן מאחר וטען כי זו הוגשה אך ורק על מנת לעכב את מימוש נכסיהם. בינואר 2018 הגישו החייבים הצעה נוספת להסדר חוב ולחלופין בקשה למתן הפטר בתנאים. בניגוד להצעה הקודמת, בהצעה זו תמך הנאמן.
במסגרת ההסדר הזה הוצע בין היתר כי בני משפחת וקרובי החייבים ימשכו את תביעות החוב שהגישו בסך של כ-12 מיליון שקל, כי בני משפחת החייבים וצדדים שלישיים יעבירו לקופת הכינוס סך של כ-7 מיליון שקל וכן סכום נוסף בסך של 850 אלף שקל בתוספת מע"מ עבור שכר טרחת הנאמן וסך של 170 אלף שקל לתשלום אגרת השגחה לכונס הנכסים הרשמי. הנאמן תמך בהצעה והנושים התנגדו לה. הנאמן טען כי לאחר פעילות אינטנסיבית במשך כארבע שנים של ניהול הליכים מורכבים ומסועפים נגד החייבים, הליכי הגבייה הגיעו למיצוי, ולא נראה כי המשך ניהול ההליכים יעשיר את קופת הכינוס באופן המצדיק את דחיית הצעת החייבים. לפיכך, התבקש בית המשפט להורות על מתן צו הפטר לחייבים בכפוף להשלמת התחייבויותיהם על פי הצעת ההסדר. מנגד, הנושה המערער טען כי הנכסים אשר יוותרו בידי החייבים הינם בשווי של עשרות מיליוני שקלים.
בתחילה הבהיר בא כוח כונס הנכסים הרשמי (כיום הממונה על חדלות פירעון) כי מדובר בהצעה ראויה שתניב דיבידנד נאה לנושים, לאחר הליך פשיטת רגל ארוך ומתמשך, אולם בהמשך שינה עמדתו.
במאי 2021 התקיים דיון בבקשת בני הזוג החייבים לקבלת הפטר מותנה/הצעת ההסדר. הם טענו כי הצעת ההסדר מונחת לפני בית המשפט מזה למעלה משלוש שנים, כאשר הובעה זה מכבר הסכמת הכנ"ר והנאמן לאישורה או לחלופין מתן הפטר בתנאים. בסופו של יום ניתנה החלטה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים לאשר את הצעת הנאמן למתן הפטר מותנה לחייבים.
בהמשך להחלטת המחוזי, נושים של בני הזוג קרויז הגישו ערעור לבית המשפט העליון. בין השאר טענו כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שלא ביטל את ההליך בניגוד לפסיקה המקובלת, המדגישה כי הנכונות להקל על פושטי רגל קמה רק במקרים שבהם התנהלו בתום לב.
עוד טענו הנושים המערערים כי משמעות ההסדר היא כי החייבים מתחייבים להעביר לקופת הכינוס סך של 7 מיליון שקל בלבד בתוספת שכר טרחת הנאמן ותשלום אגרת ההשגחה (המגיעים לכדי עוד כמיליון שקל), כאשר בתמורה לסכום זה יוותרו בידיהם כל נכסיהם, ששווים רב מאוד ומוערך על ידי המערערים בעשרות רבות של מיליוני שקלים.
מנגד, החייבים טענו כי כל מטרתו של הערעור היא לגרום להם סבל ולהענישם. הנאמן מצדו חזר לפני בית המשפט העליון על עמדתו כפי שהוגשה בבית המשפט המחוזי לפיה קבלת הבקשה למתן הפטר משיאה את קופת הכינוס באופן מיטבי, זאת בהינתן מצבם של הנכסים, אשר רובם כלל אינם רשומים על שמם של החייבים, ונדרשים הליכים רבים, מורכבים ומסועפים על מנת לממשם.
בניגוד לעמדה שהביע בבית המשפט המחוזי, הכנ"ר טען בהליך בבית המשפט העליון כי יש לקבל את הערעור ולבטל את הליך פשיטת הרגל תוך שתינתן לנושים האפשרות לממש את הנכסים מחוץ להליכי פשיטת הרגל, כראות עיניהם.
"תמונה עגומה וחריגה"
השופט דוד מינץ קיבל כאמור את הערעור וקבע בהחלטתו כי "התנהלותם של החייבים בהליך אינה עומדת בדרישת תום הלב ולוּ המינימלית ביותר הנדרשת מחייב בהליך".
על כן, בית המשפט העליון קבע כי "המרת הצעת הסדר הנושים אותה דחו הנושים כאמור מכל וכל לכדי הצעה למתן הפטר הנכפית עליהם ללא רצונם, איננה יכולה לעמוד". עוד קבע העליון כי "בענייננו אפוא, אין לקבל את הטענה כי הכנ"ר מנוע מלהביא לפנינו את עמדתו המעודכנת".
לסיום, קבע השופט מינץ כי "אם תשמע דעתי, ההפטר שניתן לחייבים יבוטל. ההליך יוחזר לבית המשפט המחוזי אשר יורה על הערכת שווי הנכסים. לאחר קבלת השומה, ישקול בית המשפט את מכלול האפשרויות העומדות לפניו. אם ימצא כי יש תוחלת במימוש הנכסים, יישקל בין יתר האפשרויות מתן הפטר מותנה לחייבים בכפוף לכך שהזכויות המיוחסות להם בנכסים לא יוחזרו להם. או אז הנאמן יחליט אם ברצונו לפעול למימוש הנכסים. במידה ולאו, תינתן האפשרות לנושים לממשם. כל זאת בתנאי שהחייבים לא יסכלו באופן כלשהו את מהלך המימוש – שאם לא כן, יבוטל ההפטר לאלתר". השופטים רות רונן ויצחק עמית הסכימו עם מינץ.
עורכי הדין אורי קורב ואסף בנמלך, שייצגו מערערים בשלב הערעור, בירכו על פסק הדין וציינו כי "מדובר בפסק דין חשוב ותקדימי שתיקן טעות חמורה בפרשה שמעוררת תהיות רבות ביחס למעורבים בה. הייתה זו חובתו של הממונה על חדלות הפירעון לבחון מחדש את הפרשה ולתקן את השגגה שנפלה בבית המשפט המחוזי".
הנאמן , עו"ד איתן ארז, מסר בתגובה: "תיק פשיטת הרגל של רחל וישראל קרויז המתנהל מאז שנת 2012 הוא מהתיקים המורכבים בישראל והיקף החובות הוא כ-36 מיליון שקל. בקופת הפשט"ר הצטברו כ-7 מיליון שקל נטו לאחר שמימשתי בסיוע משטרה מוצרי יודאיקה בתוך שכונת מאה שערים והשלמתי בעמל רב בניית בניין באותה שכונה ומכרתי דירות. עקב מאמציי, החייבים הביאו 7 מיליון שקל נוספים מצד שלישי וביקשו הפטר מותנה כנגד חלוקת 14 מיליון שקל נטו לנושים. מדובר בדיבידנד גבוה מאד (40%) ביחס לחלוקה בפשיטות רגל של יחידים בהיקף כזה.
"בית המשפט המחוזי בירושלים, מנהלת מחוז ירושלים בכנ"ר וסגנה וגם אני כנאמן, היינו בדעה שההסדר ראוי לנושים ויביא להם סכומים ניכרים לאחר 10 שנות הליכים. רוב הנושים התנגדו להסדר המוצע ובית המשפט העליון קיבל את דעתם לאחר שפירט באריכות את כל הפעולות שביצעתי נגד החייבים. אני מכבד את ההחלטה ואמשיך לפעול במסירות עבור הנושים בתקווה שבסופו של יום ניתן יהיה לחלק יותר מ-14 מיליון שקל".
עו"ד ארז חבר, בא כוח בני הזוג, לא הגיב.
מטעם הממונה על חדלות פירעון נמסר: "פסק הדין מציג בצורה מקיפה את מעמדו הייחודי של הכונס הרשמי והממונה על הליכי חדלות פירעון כ'מעין יועץ מקצועי לבית המשפט' בהליכי חדלות פירעון וכמי ש'אמון על הצגת התמונה המקצועית המלאה' בפני בית המשפט.
"מדובר בתיק מורכב שבו הממונה מצא לנכון לבחון מחדש את עמדתו ובית המשפט העליון קיבל את העמדה המעודכנת של הממונה לפיה בנסיבות התיק יש מקום לבטל את ההפטר שניתן לחייבים.
"הממונה מבקר עצמו לאורך הדרך ובוחן את עמדתו. כאשר יש מקום לשנות עמדה, הממונה עושה זאת בכדי לתת את העמדה המשפטית הנכונה ביותר".
עוה"ד משה אביקם ויוסף וקנין , באי כוח מערערים מסרו בתגובה: "בפסיקתו, תיקן בית המשפט העליון עוול חמור שנגרם למערערים וביטל הפטר שניתן לפושטי רגל.
"בית המשפט סרטט מחדש את מעמדם של הנושים בהליכי חדלות הפרעון. כן הבהיר בית המשפט כי חייבים שאינם תמי לב, המחבלים בהליך ומפריעים לפעולות הנאמן לא יצאו נשכרים מפעולותיהם אלו.
עו"ד חיים זקס, ב"כ הממונה, אשר לאור בחינה נוספת ויסודית של כלל הנתונים הגיש עמדה שונה מזו שהוגשה בהליך בו ניתן ההפטר, הגן על עמדת הממונה ועל זכותו וחובתו להציג בפני בית המשפט את העמדה העכשווית הנכונה והמדויקת ובית המשפט העליון ייחד משמעות רבה לעמדתו".
