שנה וחצי לתוך משבר הקורונה, במה שנראה כמו שיאו של הגל הרביעי של המגיפה, ואנחנו לא מפסיקים ללמוד את האתגרים הכלכליים והחברתיים שהביא איתו המשבר. מחקר חדש שמפרסם הבוקר (א') שירות התעסוקה מציג זווית חדשה על המשבר המתמשך בשוק התעסוקה לפיה גם בתקופה זו האפופה בחוסר וודאות, יותר ויותר עובדים בישראל בחרו מרצון לעזוב את משרותיהם גם בקרב מרוויחי השכר הנמוך.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי המחקר, העלייה במספר המתפטרים המאפיינת את השנים האחרונות הגיעה לשיאה דווקא מאז פרץ המשבר. והרי האבסורד: קצב העלייה במספר המתפטרים גבר שעה שמספר דורשי העבודה המשיך לרדת. למעשה, העלייה הגדולה במספר המתפטרים הגיעה לאחר שמספר תובעי האבטלה עמד על שיעור הנמוך ביותר אי-פעם. כך שאם ב-2014 היוו המתפטרים 12.3% מקרב דורשי העבודה, הרי שמאז שפרץ המשבר עומד שיעורם על 22.6% - ללא דורשי עבודה שהוצאו לחל"ת - כאשר מרוויחי שכר נמוך הצטרפו גם הם למגמה הגוברת של ההתפטרות.
לפי המחקר, מאז פרץ המשבר נרשמה עלייה במספר המתפטרים גם בקרב מרוויחי שכר נמוך, ובכלל מספר המתפטרים בתקופה זו הגיע לשיא. במקביל, נרשמו שינויים במאפייניהם המגדריים והגילים של המתפטרים, כאשר השינוי הגדול ביותר שנרשם בשיעור המתפטרים נודע דווקא בקבוצת הגיל 55 ומעלה - כ-68%, בעוד מספר המתפטרים בגילי 54-35 עלה ב-22.8%, ו-35% בקרב הצעירים עד גיל 34.
בשירות התעסוקה סבורים שהעלייה במספר המתפטרים קשורה בעיקרה למנגנון החל"ת שאפשר זכאות לדמי אבטלה עד יוני 2021 גם למתפטרים, וזאת בכפוף לשלושה חודשי המתנה מרגע ההתפטרות ועד לתחילת קבלת הקצבה. "רבים", מסבירים בשירות התעסוקה, "העדיפו שלא לקבל שכר שלושה חודשים, אך לאחר מכן ליהנות מדי אבטלה עד יוני 2021, בפרט מרוויחי שכר נמוך שהפער בין שכרם לגובה הקצבה לה זכאים אינו גדול".
באשר לבני ה-55 ומעלה, מסבירים בשירות התעסוקה, ישנו תמהיל של סיבות בהם חשש בריאותי מפני המגפה שעודד התפטרות, רשת ביטחון שאפשרה נטילת סיכונים לפחות זמנית, וזאת חרף הימנעותם של מבוגרים בדרך כלל מלהתפטר. באשר לצעירים (עד 34), שיעור המתפטרים בקרבם עלה ב-35% בשנת הקורונה, וזאת מסבירים בשירות התעסוקה בנכונות צעירים ליטול סיכונים, ברשת ביטחון שריככה את הסיכון ובהיותם מרוויחי שכר נמוך שדמי האבטלה קרובים לגובהו.
מניתוח הנתונים עולה כי בעוד מה שהוביל להתפטרות קודם למשבר היה תחושת ביטחון של העובד בסיכוייו למצוא עבודה טובה יותר הובילה לכך שהמתפטרים בדרך כלל באו מקבוצות חזקות יותר, שעבורן הסיכון שבהתפטרות הוא נמוך יותר - אשכולות מרכזיים, יהודים שאינם חרדים, בעלי מיומנויות דיגיטליות ובעלי משלח יד אקדמי - הרי שמאז שפרץ המשבר, נרשמה עלייה משמעותית מאוד גם בקרב קבוצות חלשות יותר - מאשכולות פריפריאליים, יהודים חרדים וערבים, בעלי מיומנויות דיגיטליות נמוכות, בעלי משלחי יד שאינם אקדמאים ומבוגרים - בנטייה להתפטר.
בשירות התעסוקה מסבירים כי מנגנון החל"ת שאיפשר זכאות ארוכת טווח לדמי אבטלה הפחית את מידת נטילת הסיכון עבור קבוצות חלשות יותר ובמידה רבה היווה זרז להתפטרות במיוחד עבור מרוויחי שכר נמוך. בנוסף, מציאות זו הובילה למחסור בעובדים בתקופות מסוימות, בעיקר בענפים המאופיינים בשכר כענף הפנאי, מה שהוביל לעליית שכר וכתוצאה גדל התמריץ לעובדים בענפים אלו להתפטר מרצון מתוך ביטחון שיוכלו למצוא עבודה חלופית מעמדת מיקוח טובה יותר. בשירות התעסוקה סבורים גם כי תשלום דמי האבטלה לזמן ממושך דיכא כניסה מחודשת לעבודה והיווה תמריץ כלכלי להתפטרות.
נמשכת העלייה בשיעור המתפטרים מרצון
מדובר במגמה מתמשכת כיוון שבשנים האחרונות נרשמה עלייה במספר המתפטרים מרצון, אולם למרבה ההפתעה, מאז פרוץ משבר הקורונה נמשכה מגמת הגידול במספר המתפטרים אפילו בקרב מרוויחי השכר הנמוך. בעוד ב-2019 הגידול עמד על 29% בהשוואה ל-2012, הרי שב-2020 הגידול כבר נאמד על 107%, יותר מפי שניים בהשוואה ל-2012, זאת לעומת עלייה מתונה יחסית בתקופה זו במספר המפוטרים והמועסקים במשק.
מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור: "טוב שלא חוזרים למודל החל"ת". צפו בריאיון באולפן ynet
(צילום: אלכס גמבורג, משי בן עמי)
קודם למשבר, הקבוצה המתפטרת ביותר היא אימהות לילדים תלויים ולאחריה נשים ללא ילדים תלויים, גברים ללא ילדים תלויים ורק לבסוף אבות לילדים תלויים. מאז פרץ המשבר נרשמה מגמת שינוי, ונשים ללא ילדים תלויים החלו להתפטר בהיקפים דומים לאמהות לילדים תלויים. בשירות התעסוקה מתארים ש"קצב העלייה של המתפטרות ללא ילדים כמעט השיג בחודשיים האחרונים את קצב ההתפטרות של אמהות".
"העלייה במספר המתפטרים בקרב מרוויחי השכר הנמוך ובעלי מיומנויות נמוכות התאפשרה נוכח הארכתה הגורפת של הזכאות לדמי אבטלה עד ליולי האחרון", מסביר רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה. "אולם, לא כולם השכילו לנצל את התקופה לחישוב מסלול קריירה מחדש, חיזוק מיומנויות ושיפור כישורי העבודה.
"מגמה זו, מחדדת את הצורך חיזוק מיומנויות עבודה, בפרט דיגיטליות, ובכך לאפשר חזרה מיטבית לשוק העבודה. לא רק במובן של השתלבות, אלא גם ובעיקר במובן של התמדה ומתן הזדמנויות לקידום תעסוקתי ולמוביליות בשוק העבודה. אני קורא לכל דורשי העבודה להסתייע במגוון התכניות של שירות התעסוקה, אם בייעוץ תעסוקתי, באימונים אישיים, בסדנאות לניהול קריירה ובהכשרות מקצועיות".
