"המדינה גובה מבעלי דירות ויזמים מס לא סביר למימון פרויקט המטרו - שלא בטוח שיאושר". כך נטען בעתירה שהגישו אתמול התאחדות הקבלנים בוני הארץ, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה וחברות הנדל"ן י.ח. דמרי, האחים חג'ג' ויהלומית פרץ נגד כנסת ישראל, משרד האוצר והמועצה הארצית לתכנון ולבנייה. זאת ברקע הכרזתה של שרת התחבורה הנכנסת, מירי רגב, כי בכוונתה לבחון מחדש את כדאיות פרויקט המטרו בגוש דן.
בעתירה דרשו העותרים לבטל את החוק שמטיל היטל השבחה בהיקף של 35% על בנייה והתחדשות עירונית סביב תחנות מטרו. "תושבי גוש דן, חלקם קשי יום, אמורים לממן עבור כלל הציבור פרויקט דגל של ישראל. זה מס שעלול להביא לביטול בנייה בהיקף ענק בשיאו של משבר דיור היסטורי", נטען. מדובר במס שנכנס לתוקף בתחילת השבוע והוא מושת על מי שירצה לבנות או לבצע התחדשות עירונית בטווח של מאות מטרים סביב כל מקום בו מתוכננת עקרונית תחנת מטרו. בעתירה קוראים העותרים לבג"ץ לבטל את "סעיף 19 לחוק הרכבת התחתית", המוכר יותר כ"חוק המטרו". בבסיס הטענות של העותרים, העובדה כי "המדינה החליטה לגבות מס ייחודי, הגבוה בתחומו בישראל, על בסיס תוכנית המטרו בגוש דן שכלל לא אושרה וכי לא בטוח כלל שתאושר". את העותרים מייצגים עו"ד מתן בן שאול, עדן עדיקא ואלישבע כהן ממשרד יהודה רווה ושות'.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
1 צפייה בגלריה
תחנת הרכבת הקלה קרליבך, תל אביב
תחנת הרכבת הקלה קרליבך, תל אביב
בנייה בתל אביב סביב הרכבת הקלה
(צילום: מוטי קמחי)
מיזם המטרו, אם יאושר, יהיה היקר ביותר בתחום התשתיות בישראל אי פעם, יעלה 150 מיליארד שקל וצפוי לכלול מעל 100 תחנות. המדינה החליטה לגבות מכל בעל דירה שימכור את דירתו או כל דירה חדשה שתקבל היתר בנייה באיזור שלה מס בגובה 75% משווי ההשבחה של הנכס מול - 45% שנגבו עד היום באותו המקום. המדינה טוענת שהיא עומדת לאשר תוספת רחבה של זכויות בנייה סביב תחנות המטרו, שתהפוך את תשלום המס לכדאי, אך בפועל, טוענים העותרים, חוות דעת שמאית שקיבלו קובעת כי אין תוספת צפויה של זכויות בנייה סביב התחנות המתוכננות מעבר לקיים כיום.
לטענת העותרים, "בחוק שמקפח באופן בלתי שיויוני את זכויותיהם הקנייניות של בעלי הדירות והקרקעות, במה שהוגדר בחוק 'מתחמי ההשפעה הזמניים', שבהם כל בנייה תזכה לקנס ענק של המדינה, אינו עומד בתנאי פסקאות ההגבלה של חוק יסוד: חופש העיסוק וחוק יסוד, כבוד האדם וחירותו". לפיכך דורשים העותרים מבית המשפט העליון לבטל, או במקרה הרע - להורות על צמצום הפגיעה הנובעת מחוק זה. הם מציגים חישוב שלפיו גובה המס חסר התקדים יביא לכך שבעל קרקע או דירה ששוויה יעלה לאחר בנייה חדשה במיליון שקל, ישלם ללא כל קשר למיזם המטרו, לא פחות מ-750 אלף שקל שיחולקו בין הרשות המקומית למדינה. עוד דורשים העותרים לקבוע צורת מימון חלופית למיזם המטרו, שתחליף את תוכנית המדינה לממן את הפרויקט הענק רק מכספי בעלי נכנסים בקרבת תחנות מטרו אם יוקמו אי פעם.
מדובר, על פי העתירה ב"הטלת מס חדש וחריג בשיעורו על בעלי המקרקעין במתחמים עליהם חל החוק". העותרים אף דורשים מהמדינה תשובה לשאלה: מדוע לא יידחה מועד תחולת החוק וכי גביית המס הרלוונטית תבוצע בהתאם להתקדמות תכנון ובינוי מיזם המטרו ומזכירים שנכון להיום טרם עבר התיקון לחוק המטרו, אשר חקיקתו עוכבה עם פיזורה של הכנסת ה-24. מעבר לכך, דורשים נציגי הקבלנים לצמצם את מתחמי ההשפעה רחבי ההיקף, אותם מתחמים שכל דירה שתבנה בהם תצריך תשלום היטל השבחה בשיעור חריג תקדימית.
חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מסר: "כל מי שגר כיום בבניין ישן באיזור שבו אמורה לקום תחנת מטרו בגוש דן, עומד להפוך לשבוי של החלטה הזויה שהסיכוי שהיא תאפשר את בניית המטרו הוא אפסי. מדובר בפרויקט לאומי, שאם מדינת ישראל תחליט לממשו בסופו של דבר, יוכל לקום אך ורק במימון המגזר העסקי/מוסדי/פיננסי בשיטת PPP של העברת הבעלות בו לגוף שיקים, יממן ויתפעיל את מערך המטרו לשנים ארוכות. ההחלטה על הטלת היטל מטרו בשיעור 35% שיביא את שיעור היטל ההשבחה סביב 105 תחנות המטרו ל-75% איננה סבירה, ותהווה חסם משמעותי בפני פיתוח בכל גוש דן כולל ביטול תוכניות לבניית עשרות אלפי דירות. מדובר בבשורה קשה לציבור בכלל, להתחדשות העירונית בגוש דן ולענף הבנייה בישראל. התחדשות עירונית מעבר לייעוד המרכזי שלה, חידוש פני הערים מייצרת דירות חדשות שרובן ככולן יבנו במקום דירות ישנות ומסכנות חיים, לצד תוספת דירות חדשות שמהוות חלק מרכזי מפתרון משבר הדיור המחריף והולך בישראל. יש לבטל את מס המטרו לאלתר ולקבוע תוכנית ישימה וחוקית לביצוע ומימון פרויקט המטרו אם הממשלה רואה בו חשיבות לאומית".