מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת נבו אוליביירה, הרצליה.
בצילום: יואב (43), ליז'יה (42), ליה (9), עדי (5 וחצי), נגה (שנתיים).
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הבית? יואב: "הגענו מברזיל לפני פחות משנה. באנו לחופשה ארוכה והחלטנו להישאר. אני תל-אביבי במקור, אבל אהבנו את הבית והשקט כאן. אנחנו גרים בבית פרטי, שוכרים את הקומה השנייה, 5 חדרים, ובעלי הבית גרים מתחתינו. משלמים 9,000 שקל. בברזיל שילמנו 3,000 שקל על בית מפנק עם 400 מ"ר בנוי. המחירים פה הם טירוף".
הרצליה? ליז'יה: "אני אוהבת שירוק פה ונעים. סאו פאולו זה עיר של 20 מיליון אנשים, ופה זה קטן וקומפקטי, הכל קרוב ברגל, ואני כבר מרגישה בבית".
ברזיל? יואב: "אחרי השחרור עבדתי בתחום המזל"טים וב-2004 יצאתי לטיול של חודשיים וחצי בברזיל. ליז'יה, שהיא מסאו פאולו, גם עשתה טיול בברזיל, נפגשנו בבאהייה, מדינה בצפון מזרח ברזיל, והתחיל סיפור אהבה. דחיתי את הטיסה חזרה בחודש, וכשהגעתי לארץ היינו שעות בטלפון אחד עם השני והחשבון היה מטורף. ככה המשכנו כמה חודשים, ואז ליז'יה הגיעה לפה, וכשהיא חזרה לברזיל הבנתי שאני לא יכול בלעדיה.
"תוך שבועיים סגרתי פה הכל ועברתי לברזיל. באתי לשלושה חודשים ונשארתי 17 שנה. חזרנו עכשיו עם שלוש בנות". ליז'יה: "אני חושבת שרציתי לבוא יותר מיואב. היינו באים כל שנה לבקר את המשפחה של יואב, יש לו משפחה גדולה, והרגשתי ממש כיף ובבית, והחיים לילדות ממש טובים פה. זה אמנם נראה כמו החלטה גדולה, אבל זה ניסיון, וזה לא אומר שזה לכל החיים. כמו שלא האמנתי שיואב יישאר 17 שנה בברזיל. אף פעם אי אפשר לדעת".
מה את עושה? ליז'יה: "למדתי מוזיקה מילדות ואז באוניברסיטה. כשהייתי בת 15 התחלתי לשיר ולהופיע באופן מקצועי, וכשהייתי קצת יותר גדולה נכנסתי לקבוצת תיאטרון כשחקנית. זו קבוצה מאוד מוצלחת והופענו בכל העולם. זה גרם לי לוותר קצת על הקריירה כזמרת, אבל עכשיו שהגענו לישראל החלטתי שזו הזדמנות לחזור למוזיקה".
מוזיקה? ליז'יה: "עשיתי פה הופעה ב-2006 וזה היה כיף. ראיתי שהישראלים אוהבים מוזיקה ברזילאית. כשבאנו בהתחלה הדבר החשוב ביותר היה למקם את הבנות ולדאוג שהן יתאקלמו בבית הספר ובחיים החדשים. יש הרבה דמיון בין ישראל וברזיל, גם במזג האוויר וגם באנשים. הישראלים קלים ופתוחים כמו הברזילאים. ואז התחלתי להכיר מוזיקאים כדי לבנות את הקשרים שלי. אני יוצרת מוזיקה בסגנונות של בוסה נובה, סמבה, שורו - ואני ממש מתרגשת כי ב-15 ביוני אני עושה את ההופעה הראשונה בסטודיו אנט בתל אביב, תחת השם שלי 'ליז'יה אוליביירה'. יואב הוא חלק מהלהקה ויתופף על כלי הקשה. זה צעד חדש בקריירה שלי, ואולי בהמשך אכנס גם לתיאטרון פה".
משפחה בברזיל? ליז'יה: "ההורים שלי בפנסיה, והאחים מפוזרים. יש לי אחות בספרד ואח בברזיל ואני פה, אז ההורים מסתובבים בעולם. אמא שלי כבר הייתה פה".
יואב? "כשהגעתי לברזיל למדתי מוזיקה, אני מתופף על כלי הקשה. באמצע פתחתי עם חבר חברה ליבוא מוצרי עיצוב מהארץ שהפצנו ל-400 חנויות בברזיל, ותמיד דיברתי עם חבר אחר מהצבא על זה שחסר שם חומוס. ליז'יה תמיד צחקה עלינו שאנחנו רק מדברים כל השנים. אבל ב-2014 הוא הגיע לברזיל והקמנו יחד מפעל קטן לייצור חומוס וסלטים ים-תיכוניים. קראנו לזה 'דרבק', שזה דרבוקה בפורטוגזית. גם היום כשאני מספר את זה אני לא מאמין שעשינו את זה. בהתחלה לקחתי את החומוס לסופר ונתתי לאנשים לטעום, וזה התחיל להימכר. הם לא ידעו מה זה, והייתי עובר אחד אחד ומציע טעימות. לאט לאט זה גדל. היום אנחנו נמצאים בסופרים בכל סאו פאולו. זה מצליח אבל אני לא מיליונר. אם עושים הכל לפי הספר, לא מתעשרים. יש לנו 60 עובדים ושותפה שמנהלת את זה, ואני נוסע מדי פעם".
ועכשיו בארץ? יואב: "גם אני חוזר למוזיקה ועוזר לליז'יה כמו אמרגן, מחבר אותה לנגנים, ועובד בהפקה של המופע הקרוב".
קורונה? ליז'יה: "בברזיל זה היה קשה מאוד. היינו בבית וזו הייתה שנה שלמה בלי עבודה, אז חזרתי לעבוד על המוזיקה שלי. כלכלית זה לא היה קל, ולמזלנו המפעל המשיך לעבוד". יואב: "המסעדות נסגרו אבל מכרנו לסופרים, שזה הנתח העיקרי, אבל זה היה קשה כי שום דבר בשרשרת לא עבד חלק. היו פחות עובדים בסופר ובייצור, כי יש חולים, והיה בלגן. כשבארץ התחילו לדבר על קורונה, בברזיל עוד היו בהכחשה מוחלטת, אז כינסתי את כל העובדים, שכרתי חמש דירות מעל המפעל, והצעתי למי שרוצה לגור שם. ובאמת הם הגיעו והיינו כמו קפסולה סגורה".
מצב כלכלי? יואב: "אנחנו בסדר. שורדים כמו כולם. יש פחד מאי-יציבות, כי חומרי הגלם עלו בטירוף ואתה לא יכול פתאום להעלות בחדות את מחיר החומוס, אני מרגיש את זה".
בילויים? יואב: "מסעדות ולארח חברים. כבר הספקנו לעשות פה מעגל סמבה ביום העצמאות. אנחנו גם מטיילים ועושים המון קמפינג". ליז'יה: "בברזיל יש לנו בית על חוף איטממבוקה, שזה מקום מאוד מיוחד במרחק שלוש שעות נסיעה מסאו פאולו, והיינו נוסעים לשם מדי פעם". יואב: "זה בית חלומי בשמורת טבע. לרוב האנשים ממעמד הביניים שם יש, כי שם אתה לא צריך להיות עשיר גדול כדי שיהיה לך בית נופש. לא ניצלנו את זה מספיק".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
