האם מחירי הדירות החדשות בדרך לעלייה נוספת? חרף מאמצי הממשלה לצנן את מחירי הדירות שזינקו מתחילת השנה ב-7.2%, נראה כי כוחות השוק פועלים נגדם, בעיקר בכל הקשור לתשומות המשמשות לבנייה, כשאחרי עליית מחירי הברזל והעץ מגיע תורו של מחיר המלט לזנק.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מי שמובילות את גל ההתייקרויות בענף המלט הן מי שעד לא מזמן נחשבו למחוללות התחרות בשוק שנחשב לריכוזי עד לפני פחות מעשור - יבואניות המלט ובראשן חברת סימנט שבשליטת מספנות ישראל של אנשי העסקים שלומי פוגל, אסי שמלצר וסמי קצב.
ל"כלכליסט" הגיע מכתב שנשלח על ידי איל הכט, מנכ"ל סימנט, ללקוחות החברה לפני כשבועיים וחצי עם הודעה חד-צדדית על העלאת מחיר הצמנט בכ-35 שקל לטון. מדובר בהתייקרות משוערת של כ-15% לעומת המחיר הקודם ועליית המחירים נכנסה לתוקף בתחילת החודש.
במכתב ששלח הכט ללקוחות הוא מציין בסיבות להתייקרות כי מחירי המלט בטורקיה ובמדינות אחרות התייקרו בכ-12 דולר לטון, אותם הוא הסביר בעליית מחירי הפחם והפטקוק ושינויים בביקושים המקומיים ובמדינות שונות בעולם. כן ציין הכט כי מחירי ההובלה הימית עלו בעקבות עלייה משמעותית במחירי הדלק להובלה ימית, ההמתנות בנמלים, מחסור בכוח אדם להפעלה ועוד, וכן עלייה בחומרי האריזה ובעלויות ההובלה היבשתית עקב עליית מחירי הסולר והפחתה בהחזרי הבלו.
סימנט אינה היחידה שמייקרת את הצנמט מבין היבואניות. מכתב נוסף שהגיע לידי "כלכליסט" מסמן עליית מחירים דומה גם בחברת מלט הר-טוב שבשליטת משפחת וייל. הר-טוב נחשבה עד לפני שנתיים לאחת מיצרניות המלט המקומיות. מפעל המלט של החברה נמכר בשנת 2015 מידי נשר למשפחת וייל במסגרת הרפורמה בשוק המלט שנועדה להכניס תחרות ופתחה גם את הייבוא לישראל.
בשנת 2019 הודיעה הנהלת החברה לעובדים על השבתת כבשן הייצור של החברה ומעבר לייבוא מלט מטורקיה. כבשן הייצור שהפעילה הר-טוב נחשב למיושן וכבר בעת מכירת המפעל למשפחת וייל היה ברור כי נדרשת השקעה גדולה על מנת להמשיך את פעילותו היצרנית של המפעל, אך בחברה החליטו לעבור לייבוא מחו"ל, שנחשב לזול במיוחד.
מנכ"ל הקבוצה רונן יונה, שלח לפני כשבועיים מכתב ללקוחות לפיו מחירי הצמנט בתפזורת יתייקרו בכ-15%-10%. המועד להחלת המחיר החדש נקבע לאתמול, ה-8 באוגוסט. יונה הסביר במכתב כי הסיבות להתייקרות הן עלייה של 25% במחירי הצנמט בטורקיה ובמדינות נוספות וכן עלייה של כ-50% בעלויות התובלה הימית.
שר השיכון אלקין בריאיון: לא צריך אותי בשביל שמחירי הדיור יעלו, אין פטנט
(צילום: אלכס גמבורג)
שבירת המונופול
התייקרות המלט מגיעה, כאמור, דווקא מכיוונן של יבואניות המלט שהובילו את שבירת המונופול של נשר בענף ואת התחרות בו. בעקבות הרפורמה בשוק המלט וכניסתן של היבואניות ירד נתח השוק של נשר מ-89% בשנת 2014 לפחות מ-50% בסוף שנת 2019. לפי ההערכות, נתח השוק של החברה המשיך להישחק והוא עומד כיום על כ-40%. בעקבות הירידה בנתח השוק של החברה אף ביטלה רשות התחרות את הגדרתה של נשר כמונופול בשוק המלט, כשלצד זאת, כאמור, היא נותרה היצרנית המקומית היחידה, אחרי שהר-טוב עברה גם היא לייבוא.
הגברת התחרות נוצרה בין היתר בזכות ייבוא מלט במחירים זולים במיוחד, לרוב מיוון ומטורקיה. לפי רשות התחרות כניסת השחקנים החדשים הביאה לירידת מחירים של כ-20% במחירי המלט בין השנים 2014 ל-2019, כשבמקביל כמויות המלט הנצרכות גדלו ב-20%. כעת, אחרי שהייבוא הפך לחלק הארי של שוק המלט, מייקרות היבואניות את המלט בשיעור לא מבוטל. המרוויחה הגדולה מכך היא טורקיה, שהפכה לשוק העיקרי שממנו מייבאים מלט לישראל על חשבון התעשייה המקומית ובראשה נשר שעברה הליך התייעלות אגרסיבי והר-טוב, שכאמור עברה לייבוא.
שוק המלט הישראלי מגלגל לפי הערכות כ-2 מיליארד שקל בשנה, חלקו מופנה לשוק הנדל"ן לבנייה של בנייני מגורים, משרדים ונדל"ן מסחרי אחר וחלקו מופנה לתשתיות ולתעשייה. המשמעות של התייקרות המלט בכ-15% היא תוספת מחזור של כ-300-250 מיליון שקל בשנה, שיורגשו לפי ההערכות בעיקר בשוק התשתיות.
לפי גורם בענף מחירי הדירות לא צפויים להיות מושפעים משמעותית ישירות בעקבות עליית מחירי המלט, הן כתוצאה מכך שמרכיב המלט בבנייה נמוך מ-1%, והן כתוצאה מכך שקבלנים נוטים לספוג חלק מההתייקרות. מנגד, צפויה לעליית מחיר המלט השפעה עקיפה על מחירי הדירות דרך מדד תשומות הבנייה, ולפיכך לייקר אותן.
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המפרסמת את מדד תשומות הבנייה מדי חודש, מהווים המלט, האיטונג (בלוקים מבטון שבחלקם קיים גם מלט) ומוצריהם כ-11.3% מהמדד. למלט לבדו משקל קטן יחסית מהמדד (כ-0.4%) אך התייקרות המלט צפויה לייקר גם את המוצרים האחרים שבו הוא מהווה מרכיב, כמו בטון מובא (תערובת הבטון שמשמשת ליציקות שכרבע ממנה הוא מלט), בלוקים ומוצרים אחרים. המשקולות בתוך המדד לא מפורטים לרמת הכמות של בטון בכל מוצר, אך סביר להניח שהתוצאה תהיה עלייה נוספת של כמה עשיריות האחוז במדד התשומות.
מדד תשומות הבנייה משמש לרוב קבלנים בחוזי מכר של דירות חדשות, כאשר מחיר הדירה מוצמד למדד תשומות הבנייה כדי להגן על הקבלנים מעלייה של החומרים שמשמשים אותם לאורך תקופת הבנייה עצמה. בחודש יוני (האחרון המדווח) עלה מדד תשומות הבנייה למגורים ב-0.6% והשלים עלייה של 3.4% מתחילת השנה, כשרוב העלייה נרשמת במדד מחירי החומרים והמוצרים. לצורך המחשה, מי שרכש דירה "על הנייר" במיליון שקל בתחילת השנה יידרש לשלם 34 אלף שקל יותר, נכון להיום.
כך בחודש יוני לבדו עלו מחירי העץ ב-9%, מוצרים למיזוג אוויר ב-8.4%, מוצרים מוגמרים למרחב מוגן ב-5% וברזל לבנייה ב-3.9%, בהמשך להתייקרויות של אותם מוצרים מתחילת השנה. מחיר הבטון המובא, שצפוי להיות מושפע מעליית מחירי המלט, עלה ביוני ב-1.4%. בענף המשרדים עליית מדד התשומות אפילו גבוהה יותר ועמדה על 4.9% מתחילת השנה (ביוני לבדו עלה המדד ב-1%). ההשפעה של עליית מחירי המלט לא צפויה להיות מורגשת במדד יולי שיפורסם בתחילת השבוע הבא אלא בזה אחריו, שכן היא נכנסה לתוקף בתחילת אוגוסט.
התייקרות מיזמי התשתיות והשיפוצים
שוק נוסף שעשוי להיות מושפע מהתייקרות המלט הוא שוק התשתיות המקומי, כאשר כמעט ואין תשתית שמוקמת בישראל שאין בה שימוש במלט - גשרים, מנהרות, תשתיות הרכבת הקלה, המכשול התת-קרקעי מול עזה, החומה בגבול לבנון וכדומה. לפני כשנתיים נכנסה סימנט לתחרות עם נשר גם בשוק זה של מלט סיגים, מלט שמעורב תוצר לוואי של תעשיית הברזל שנחשב לידידותי יותר לסביבה ועדיין חזק. שוק זה נאמד בכ-400 אלף טון בשנה עם צמיחה שנתית של כ-10%-5%. התייקרות המלט צפויה להשפיע לפיכך גם על עלות פרויקטי התשתיות ולייקר אותן עבור המדינה.
השפעה נוספת של עליית מחירי המלט עשויה להיות על שוק השיפוצים. חלקו הגדול של שוק המלט הוא על מוצרי מלט בתפזורת שהולכים לקבלנים ולפרויקטי תשתית, אך לצידו מתקיים שוק קטן יותר של מלט בשקים שמשמש בעיקר קבלנים קטנים כמו לשוק השיפוצים. בעוד שבהר-טוב דובר על התייקרות המלט בתפזורת בלבד, בסימנט אין התייחסות ספציפית למגזר זה או אחר וקיימת אפשרות שההתייקרות תתגלגל גם למלט בשקים, מה שייקר גם את עלויות השיפוצים.
בסימנט ובמלט הר-טוב סירבו להתייחס לידיעה.
