בית המשפט למשפחה בקריות דחה לאחרונה בקשת אישה לקיים את הצוואה שהותיר אחיה לטובתה לפני שהלך לעולמו. השופטת שירי היימן אמנם שוכנעה שהמנוח היה כשיר קוגניטיבית, אבל קבעה שיש לבטל את הצוואה שכן התלות המוחלטת שפיתח באחותו עולה כדי השפעה בלתי הוגנת.
המנוח ערך שלוש צוואות במהלך חייו: הראשונה לטובת חבר מבית הכנסת, השנייה לטובת שלושת ילדיו בחלקים שווים והאחרונה לטובת אחותו (זמן קצר אחרי כתיבת הצוואה השנייה נפטר אחד מילדיו בשל אירוע מוחי). לפני כארבע שנים הוא הלך לעולמו ואחותו הגישה את הבקשה לקיום צוואתו האחרונה, בעוד ילדיו שנותרו בחיים הגישו התנגדות.
לטענתם, אביהם היה עיוור ולא יכול היה לקרוא את הצוואה. לשיטתם, בשל מגבלותיו הוא גם לא היה כשיר לצוות, ובנוסף לכך דודתם השפיעה עליו השפעה בלתי הוגנת. לדבריהם היא מצאה הזדמנות להשתלט על רכוש אביהם תוך ניצול המצב הרפואי הקשה שלו ושל ילדיו (שניהם מתמודדי נפש), פחות משנה אחרי שנערכה צוואה לטובתם. בנסיבות אלה נטען שהצוואה האחרונה חסרת תוקף משפטי.
מנגד התעקשה הדודה שהצוואה לטובתה תקפה. בסוגיית הכשירות היא הפנתה לחוות דעת מומחית בית המשפט שלפיה אחיה היה צלול. היא סיפרה שהלכה למעשה אחיה לא היה עיוור, ואף בילה את מרבית זמנו בקריאה בתנ"ך – כך שגם את צוואתו הוא יכול היה לקרוא.
אשר לעניין ההשפעה הבלתי הוגנת טענה האחות שהמנוח היה בקשרים חברתיים עם צוות בית האבות שבו שהה ועם חבריו לבית הכנסת, באופן השומט את הקרקע תחת הטענה. היא סיכמה שלמיטב ידיעתה אחיה לא רצה להוריש דבר לילדיו ויש לקיים את הצוואה לטובתה ככתבה וכלשונה.
בסוגיית הכשירות שוכנעה השופטת היימן, על רקע עמדת המומחית, כי בשעת עריכת צוואתו האחרונה היה המנוח צלול ויכול היה להבין בטיבה של צוואה. ואולם, באותה נשימה הדגישה המומחית שהמנוח היה "בעל גורמי סיכון ניכרים להשפעה בלתי הוגנת" ולא יכול היה לקרוא מסמכים נוכח הפגיעה בראייתו.
בפסק הדין הוסבר שמצבו הבריאותי הרעוע של המנוח הפך אותו לתלוי בעזרת הזולת, כאשר על רקע מחלת ילדיו – אחותו הייתה מרכז חייו והיא זו שסייעה לו בענייניו השוטפים.
"המנוח היה תלוי בתובעת. נוכח מוגבלותו הפיזית וקשיי הניידות ונוכח מצב ראייתו הרעוע שהגיע לכדי עיוורון כמעט מוחלט היא זו שתיווכה בינו לבין העולם, היא זו שלקחה אותו לבדיקות, רופאים, בתי חולים, טיפלה בכל ענייניו הכלכליים, הייתה בעלת ייפוי כוח בחשבונו ודאגה לכל פרט בחייו. מכאן שהמנוח היה תלוי תלות רבה בתובעת", נכתב.
השופטת הוסיפה שהאחות גילתה מעורבות פסולה בהכנת הצוואה לטובתה: בין היתר היא בחרה את עורכת הדין, הסיעה את אחיה אליה על מנת לחתום ואף הייתה מעורבת בעיצוב תוכן הצוואה. במצב שנוצר הורתה השופטת על פסילת הצוואה ועל חיוב האחות בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשת: עו"ד אייל רוזנשטיין
• ב"כ המתנגדים: עו"ד ספיר בודיק בן-צוק
• עו"ד זמירה צדוק עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
