האם הליך גילוי מרצון, המקנה לנישום חסינות מפני העמדה לדין בעבירות מס, מאפשר לו לבצע כל פעולה בנקאית העולה על רוחו? השופט מאזן דאוד מבית המשפט המחוזי בחיפה הבהיר לאחרונה שלא. לדבריו, כשהבנק ניצב בפני "דגלים אדומים" הגורמים לו לחשוד שיש פוטנציאל סיכון בפעולה שמבקש הלקוח לבצע, הוא רשאי לסרב לביצועה גם אם הלקוח עבר הליך גילוי מרצון.
התובע, גמלאי "אגד", מנהל חשבון פרטי בבנק הפועלים. במסגרת שאלון "הכר את הלקוח" הוא מסר לבנק שפעילותו בחשבון צפויה להיות סולידית למדי, ותכלול קבלת פנסיה מ"אגד" בסך 7,000 שקל בחודש. אולם עד מהרה התברר כי הצהרתו רחוקה מהמציאות.
ב-2016 נפתחה נגדו חקירה בחשד לקבלת שוחד, קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים בתאגיד, הלבנות הון וכן עבירות מס שונות. כמה שנים לאחר מכן הוא ביקש לבצע העברות בנקאיות בהיקפים נרחבים בין חשבונו לחשבונות בחו"ל, כאשר על רקע החשדות נגדו סירב הבנק לעשות זאת ללא אסמכתאות רלוונטיות. הלקוח נמנע מסיבותיו מלמסור את המסמכים.
בתווך, באוקטובר 2022, הוא הורשע בקבלת שוחד של מיליון שקל בתקופת כהונתו כמנהל אגף משק ב"אגד". סמוך לכך הוא הגיש את התביעה לבית המשפט שבה עתר לחייב את הבנק לקבל העברות כספים בין חשבונו בארה"ב או כל חשבון אחר שאושר על ידי רשויות המס, לבין החשבון שלו בבנק הפועלים. בין היתר הוא טען כי העובדה שעבר הליך גילוי מרצון בהתאם לנוהל רשות המסים, מוכיחה שמקור הכספים "כשר למהדרין" ומחייבת את הבנק להיעתר לדרישותיו לביצוע ההעברות.
אבל השופט דאוד הבהיר כי אין בכוחו של ההליך המקנה לנישומים חסינות מפני העמדה לדין בעבירות מס, לאפשר להם לבצע פעולות בנקאיות שתקינותם מעורערת. הוא חידד כי העובדה שהתובע עבר הליך גילוי מרצון אינה מכשירה את הכספים שהוא מבקש להעביר, ולבנק עומדת הזכות, ואף החובה, לברר לעומק את מקורם.
רו"ח נמרוד ירוןהארי ארליךפסק הדין התייחס לרקע הבעייתי של הלקוח ונכתב בו כי "עצם מעורבות התובע בהליך חקירה בגין החשדות שיוחסו לו, הגשת כתב האישום, הליך גילוי מרצון – כל אלה נסיבות אשר יש בכוחן לעורר נורות אזהרה בפני התאגיד הבנקאי, כדי שיבחן כל פעולה ופעולה טרם אישור בהתאם להוראות הדין. זו חובתו של הבנק".
השופט קבע שעל בית המשפט לאמץ את עמדת הרשות להלבנת הון, שלפיה אין בכוחו של הליך הגילוי מרצון כדי להשפיע על חובתם של המוסדות הפיננסיים לקיים את החובות המוטלות עליהם מכוח חוק איסור הלבנת הון והצווים שהוצאו מכוחו.
לפיכך, הבהירה הרשות, כאשר מועברים או מופקדים כספים בבנק כחלק מהליך גילוי מרצון, על הבנק לקיים את כל החובות המוטלות עליו – לרבות בירור על אודות מקור הכספים, ודיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במקרים המתאימים.
ואכן, נימק השופט, בנק הפועלים פעל כנדרש כשביקש מהתובע אסמכתאות לצורך ביצוע הפעולות המבוקשות, בין היתר נוכח היקפן הנרחב והרשעתו בפלילים. עצם חוסר שיתוף הפעולה מצד הלקוח מהווה, לדברי השופט, "דגל אדום" כלשעצמו, שבגינו רשאי היה הבנק לסרב לבצע את ההעברות. השופט הורה על דחיית התביעה ועל חיוב הלקוח בהוצאות משפט בסך 15 אלף שקל.
המסקנה מפסק הדין היא שכידוע - יש הפרדה בין ההתייחסות של רשויות המס לבין ההתייחסות של המערכת הבנקאית והרשות לאיסור הלבנת הון לעניין הון לא מדווח. ייצוג בהליך גילוי מרצון חייב לכלול גם התייחסות להוכחת מקורות הכספים וטיפול בנושא הסדרת נתיב הכסף "עד הבית". אחרת - הלקוח שהסדיר את ההון עלול למצוא את עצמו מנוע מלקיים את ההסכם שחתם עם רשות המסים, פשוט בגלל שהבנקים לא מאשרים את כניסת הכספים לארץ.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד יואל גולדברג
• ב"כ הנתבע (בנק הפועלים): עו"ד מאיר לפלר
• רו"ח (משפטן) נמרוד ירון עוסק במיסים ומייצג הליכים של גילוי מרצון בארץ ובחו"ל
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
