זה עשורים שהטכנולוגיה משנה את החיים שלנו בתחומים רבים, וזה לא פוסח על ספורט. חברות טכנולוגיה מובילות מפתחות כלים ומערכות שמשפיעים על כל היבט שקשור בספורט - מאימונים ועד לחוויית הצפייה של האוהדים. טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, מציאות מדומה, וביג דאטה פורצות את הדרך לשינויים משמעותיים, ומציעות הזדמנויות חדשות - לצד אתגרים מהותיים.
במרץ האחרון דווח כי בשנת 2023 חברות ספורט-טק ביצעו עסקאות בשווי יותר מ-37 מיליארד דולר, כך לפי בנק דרייק סטאר. זאת, לעומת 21 מיליארד דולר ב-2022, גידול של 76% תוך שנה. "זה גידול עצום, דווקא בניגוד למה שהתרחש בשאר השווקים ב-2023", אמר בשיחה עם כתבים, מומוהיט פאריק, שותף בדרייק סטאר. באוקטובר הבנק כבר דיווח כי בחצי הראשון של 2024 נרשמו 589 עסקאות פיננסיות שקשורות בחברות שעוסקות בטכנולוגיית ספורט, בשווי של 34.2 מיליארד דולר – כמעט כמו בכל 2023.
חדשנות טכנולוגית בספורט נוגעת לכל האספקטים של התחום - חווית הצפייה, סיוע בהחלמה מפציעות, איסוף מידע על השחקנים, ושיפור הציוד שנעשה בו שימוש. צמיחת הבינה המלאכותית לא פוסחת על הספורט, ואחד התחומים שצומחים כעת הוא גם פיתוח כלים לניתוח מידע באמצעות AI. כלי המעקב, איסוף הנתונים וניתוחם, מסייעים לצוותים מקצועיים להגיע לתובנות על ביצועי השחקנים, וכך לעזור להם להימנע מפציעות, לשפר את ביצועיהם וללמוד את היריבה טוב יותר.
גם טניסאי על מתעניינים בתחום
תומר יהודיין, מרצה ויזם בתחום הספורט-טק, שמלווה חברות סטארטאפ וספורטאים בהליך הפרישה במעבר לעולם היזמות, ומנהל פיתוח עסקי בחברת Conexo, התייחס להתפתחות התחום בישראל: "בשש שנים האחרונות עברנו דרך משמעותית. יותר ויותר גופי ספורט מקדמים את החדשנות אצלם והבינו שזה משהו שחשוב להשקיע בו".
איך זה קורה?
"אחד הדברים שעוזרים לתחום להתפתח זה קורסים והכשרות. יש גם דור חדש של מנהלים שמבינים את החשיבות של זה. פעם זה היה פריבילגיה אם יש לך אנליסט ופסיכולוג ספורט. היום אם אין לך את זה אתה לא רציני. ככה גם עם זה".
אולם, לדברי יהודיין, בעוד חברות סטארטאפ בישראל נמצאות בקדמת הבמה הטכנולוגית, הספורט הישראלי לא מנצל מספיק את הקירבה הזו לחדשנות. כך, נוצר מצב שחברות רבות בישראל עובדות עם הליגות הגדולות ברחבי העולם, ולא עם הספורט המקומי.
יהודיין מספר כי לאחרונה חזר מכנס של ספורט-טק ניישן שנערך במינכן. השתתפו בו דמויות מובילות מעולם הספורט והספורט-טק, ביניהן טניסאי העל אלכסנדר זברב, מנכ"ל באיירן מינכן בכדורסל בני פולקמן, מנהלת החדשנות של יובנטוס קרולינה צ'יאפרו ומובילי חדשנות מאדידס ומאופ"א. לדברי יהודיין, הייתה בכנס נציגות ישראלית מכובדת של סטארטאפים שכבר היום נמצאים במקומות הכי מובילים שיש.
למה מועדונים בישראל לא קופצים על ההזדמנות לעבוד עם חברות סטארטאפ מקומיות?
"אחד המחסומים של מועדונים בישראל זה כוח אדם ותקציבים, אבל גם ידע והבנה. הרבה פעמים דמויות ניהוליות בארגוני ספורט מבינות שצריך להתחיל להשתמש בכלים טכנולוגיים, והם גם רוצים לעשות את זה, אבל הם לא יודעים מאיפה להתחיל או איך לעשות את זה.
"אבל לפעמים חברה יכולה להציע למועדון לשתף פעולה לפני שהיא מתחילה להפיץ את המוצר שלה כדי לנסות לשפר את הפיתוח. במקרה כזה המועדון יקבל ערך בלי לשים הרבה כסף, אבל אנחנו רואים הרבה פעמים שגם לזה מסרבים. אני חושב שהסיבה לכך היא שמרנות. יש הרבה דינוזאורים שנמצאים במקומות בכירים במועדונים. אבל אנחנו כן רואים שיותר ויותר ארגוני ספורט עוברים לאט לאט לעולמות יותר דיגיטליים. אני מקווה לראות יותר ויותר ארגונים שמבינים שההשקעה הזו אמנם דורשת משאבים, אך היא יכולה לחסוך הוצאות רבות ולייצר עוד ניצחונות".
מטוס קטן במקום סנפיר
יהודיין מציין כי בניגוד לרוב המועדונים והגופים בארץ שנשארו מאחור, יש כמה שכבר הבינו לאן העולם הולך והצטרפו למגמה. למשל, בוועד האולימפי החלו לייצר תשתיות שמקדמות את התחום. ב-2018, הוועד הקים בשיתוף עם הטכניון מרכז מחקר כדי לקדם את הספורט האולימפי. החוקרים במעבדה מצאו דרכים לסייע למתעמלות ומתעמלים הסובלים מנקעים חוזרים לשפר את חלוקת העומסים. החוקרים גם ערכו ניתוח של הרגלי הזינוק של אצני 100 מטר כדי למקסם תוצאות.
הדוגמה הבולטת ביותר קשורה בענף שרשם הצלחה ענקית בפריז 2024 - גלישת רוח. חוקרי המעבדה סיפרו שהשייטים ביקשו לבחון את סנפיר הגלשן, כי הם הרגישו הבדלים משמעותיים בגמישות בין הבורדים השונים. החוקרים מצאו הבדלים של עד 30% בגמישות הסנפיר, ולדבריהם זה הצריך מהגולשים אנרגיה מיותרת.
בהרצאה בנושא, ד"ר דנה סולב, שהייתה גולשת תחרותית בעברה, סיפרה: "בדגם הגלשן באולימפיאדת פריז נעשה שימוש בפעם הראשונה ברכיב מסוג היידרו-פויל. זהו מעין מטוס קטן המחובר לגלשן במקום הסנפיר, שמאפשר לגולשים לרחף מעל המים עם גרר קטן מאוד - וכתוצאה מכך לגלוש במהירויות גבוהות יותר". ייתכן ששיפור הציוד הזה סייע לנציגינו במקצי השיוט, תום ראובני ושרון קנטור, לחזור לישראל עם מדליות הזהב והכסף (בהתאמה).
"זו עדיין ההתחלה"
גם בנבחרת ישראל בכדורגל רואים את המגמה. גורמים מקצועיים בנבחרת בוחנים איך נכון לשלב כלים טכנולוגיים שיסייעו מצד אחד לסייע להגיע לביצועי שיא במשחקים גדולים, ומצד שני לעקוב אחר ההתפתחות של שחקנים כבר מגיל צעיר, מהרגע שהם מגיעים לחוג כדורגל לראשונה.
מאמן הנבחרת רן בן שמעון, אמר ל-ynet כי מלבד המועדונים הגדולים, כמו מכבי תל אביב ומכבי חיפה, לא רואים כמעט שימוש בטכנולוגיות האלה: "זו אופרציה מורכבת. זה מגדיל את ההוצאות של המערכת, צריך מעטפת של סקאוטינג והון אנושי איכותי שעולה כסף. בשביל שזה יעבוד צריך שהרבה דברים יתחברו יחד".
טכנולוגיה עוזרת לך כמאמן?
"בנבחרת אנחנו משתמשים במגוון רחב מאוד של כלים טכנולוגיים. קודם כל מעקב אחרי שחקנים. אנחנו מקבלים מהמועדונים נתונים ומזינים אותם אצלנו. אליי זה מגיע אחרי ניתוח של אנליסטים ואנשים פיזיולוגיים. כל שחקן מגיע ממקום אחר, וזה מאפשר לי לראות איך ובאיזה קצבים הם מתאמנים בקבוצות.
"אנחנו משתמשים בכלים האלה גם כדי לנתח את היריבות אבל גם את הנבחרת שלנו. אתה יכול לדעת מה עשית ביחס לנבחרות אחרות, והן ביחס אליך. זה עדיין ממש רק ההתחלה, ואתה צריך לדעת איך אתה גוזר מזה פעולות ולדעת איך להיות גמיש מול זה".
אז אתה מקבל סטטיסטיקות וגוזר מזה החלטות?
"אני פחות מאמין בסטטיסטיקות, אבל אנשי דאטה משתמשים בזה, וזה אצלם. אני צריך לקבל נתונים הרבה יותר מדויקים. לא אכפת לי ששחקן בעט שלוש פעמים לשער. אני צריך הרבה יותר מידע, לחבר את זה עם וידאו".
החידושים הטכנולוגיים האלו שינו את צורת האימון שלך?
"תראה, הדור הקודם מתפאר שהוא ראה בעיניים שלו מה שמחשב-על לא יכול לראות. בהרבה דברים הם צודקים. אבל, למשל, ב-GPS של השחקנים יש ג'יירוסקופ כמו של מטוסים, ואתה יכול אפילו לראות את היציבה של השחקן. זה מאפשר לך לראות מאוד מוקדם כששחקן מתעייף או עומד להיפצע. אם אני רואה כזה דבר על שחקן אני מאמן אותו בצורה פחות אינטנסיבית. בנבחרת רוב האימונים אישיים ויש לנו אולי אימון אחד קובצתי. כל אחד נמצא במצב פיזיולוגי אחר וזה עוזר לי מאוד בתור מאמן".
מה הכלי שמבחינתך הוא גיים-צ'יינג'ר?
"צילום אימונים על ידי רחפן, זה כלי העזר הגדול ביותר. באימונים אני רוצה להשיג מהשחקנים דברים טקטיים. זה קשה לראות בכל זמן נתון מה 25 שחקנים עושים. עם הצילומים אני יכול לשבת בארוחת הערב ולראות מה כל שחקן עשה. הצילומים מדויקים מאוד".
"אוספים נתונים על כל שחקן בישראל כבר מגיל 11"
מנהל תחום האנליטיקה של נבחרת ישראל, אדם דייויד, מספר כי מעקב המידע אחר שחקנים מתחיל למעשה כבר מגילים צעירים: "כבר מגיל 11 אנחנו מתחילים לאסוף נתונים על כל השחקנים בישראל. בכל שנה נרשמים בהתאחדות בסביבות 7,000 שחקנים, ועד גיל 15 אנחנו מנסים לאסוף כמה שיותר דאטה עליהם. בגילים הצעירים הפוקוס הוא על פיתוח ולא על תוצאות. אנחנו רוצים לעזור לשחקנים להתפתח כאינדיבידואלים כדי שנהיה מדינה עם שחקנים ברמה גבוהה".
מה קורה בגילים בוגרים יותר?
"ככל שהפירמידה עולה אז יש פחות שחקנים. ככל שאתה מתמקד בכמות קטנה יותר של שחקנים אפשר לאסוף יותר דאטה. יש לנו למשל פרויקט עם חברת פיקסלוט. אנחנו מצלמים 1,250 משחקים רשמיים כל שנה, כולל משחקי נבחרות ישראל. בכל משחק יש המון תיוגים של מידע. זה עוזר לנו לבנות מאגר דאטה ומאגר וידאו לפי הגדרות של ההתאחדות, ואיך שהיא רואה את השחקן הישראלי".
באיזה כלים אתם משתמשים כדי לאסוף מידע?
"אנחנו משתמשים בפלטפורמה שהרבה מהפיתוח שלה קורה ממש פה, EasyCoach, ולשם כל הדאטה מתנקז. המפתחים יושבים בהתאחדות לפעמים פעמיים בשבוע ומקבלים פידבקים על הפלטפורמה".
דייויד מציין כי המון מועדונים בישראל משתמשים באיזיקואצ', בין היתר גם מועדונים קטנים. לדבריו, הפלטפורמה מסייעת להם בניהול אימונים ותוכניות עבודה. את מאגר הנתונים שמכינים בנבחרת, אומר דייויד, ישיקו למועדונים כבר בינואר הקרוב. וזה לא הדבר היחיד שהנבחרת עושה כדי לסייע למועדונים: "אנחנו שולחים להם סרטונים עם הסברים על כל העקרונות של הכדורגלן הישראלי, כפי שתופסים אותו בנבחרת.
"יש למשל את מאמן הכושר של הנבחרת, ערן שדו, שעובד איתנו. הוא עוקב כל השנה אחרי המידע הפיזיולוגי של כל השחקנים בנבחרת. הוא נמצא בקשר ישיר עם מאמני הכושר של כל הקבוצות ומדווח לצוות המקצועי מה המצב של כל שחקן. ככה כל שחקן מקבל תוכנית כמה שיותר מדויקת ומותאמת אישית".
כמה חשוב לדעתך השימוש בדאטה בכדורגל?
"אנחנו מאוד מאמינים בזה. הרבה מזה קרה בזכות שיחה עם אופיר חיים. הוא אמר לי 'אני לא אנצח את הגרמנים בכוח או את הצרפתים באתלטיות'. בשביל שנצליח בעולם עם נבחרות ישראל בנוער אני צריך שתהיה לשחקנים אינטליגנציה, שיידעו איך לפעול במגרש. אם יהיו לי 11 כאלה נוכל הצליח".
איך ישראל ביחס לעולם?
"הייתי בשבוע שעבר בפגישות עם מחלקות החדשנות, הטכנולוגיה והאנליטיקס בפיפ"א ובאופ"א. יצאתי משם מעודד ועם רושם שאנחנו בכיוון מאוד טוב. אין ספק שיש אספקטים שהעולם עדיין מקדים אותנו, אבל אנחנו בכיוון מאוד מאוד טוב ומאוד מתקדמים. רן בן שמעון מאוד פתוח לכל הדברים והרעיונות האלה, והוא מבין שזה יכול לעזור לו. בסוף, למאמן יש את האינטואיציה שלו, אבל מצד שני יש את כל הנתונים הטקטיים שאתה רוצה לקחת בחשבון".
בליגת האומות שיחקתם נגד חלק מהנבחרות הגדולות בעולם, איך התרשמת ממה שראית שם?
"כל נבחרת יש לה צרכים משלה. אחד הדברים שאני תמיד שם לי בראש זה 'אל תעשה בהכרח את מה שכולם עושים'. צריך לנסות להביא לעצמך יתרון תחרותי. איפה אני יכול ברמת הנתונים, הווידאו או סגנון משחק להביא ערך מוסף ולראות שיפור. הצלחנו לעשות את זה עם כמה מדדים שהתפקסנו עליהם בליגת האומות".
