רק רבע ממספר יחידות הדיור שאושרו בעשור האחרון על ידי מוסדות התכנון מיועדות להקמה ביישובי המגזר הלא יהודי בצפון הארץ, ופחות ממחצית מהתקציב שהוקצה למדינה לשם כך נוצל. כך עולה מדוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שפורסם היום (ג').
על פי הממצאים, בין השנים 2013 ל-2022, רק 268,282 יחידות דיור חדשות אושרו על ידי הוועדות לתכנון ולבנייה ביישובי המגזר הערבי, הבדואי, הדרוזי והצ'רקסי באזור הצפון, המהוות כ-24% מתוך יותר ממיליון יחידות דיור שאושרו בתקופה זו. זאת, בזמן שמספר התושבים המשתייכים למגזר זה הוא כ-2.04 מיליון איש (21% מכלל האוכלוסייה).
עוד עולה מהדוח כי מתוך תקציב של 80 מיליון שקל שהוקצה למינהל התכנון ולרשויות המקומיות לצורך תכנון מתארי ומפורט במגזר זה בשנים 2020-2016, במסגרת החלטת הממשלה 922 להסרת חסמים ופיתוח כלכלי של החברה הערבית, רק 39.2 מיליון שקל (49%) נוצלו.
מתוך תקציב של 100 מיליון שקל שנקבע באותה החלטה, אשר יוקצו לפיצול ועדות מרחביות ולחיזוק ועדות מקומיות במגזר, הקצה מינהל התכנון 28 מיליון שקל בלבד לצורך העסקת מתכננים שיעסקו בנושא, ובפועל ניתנו לרשויות המקומיות הרשאות (כלומר תקציב שמועבר לרשויות בכפוף לעמידה בתנאים הנדרשים) עבור 15.8 מיליון שקל בלבד – 56% מהתקציב שהקצה מינהל התכנון. רק 41 מיליון שקל מתוך סכום של 206 מיליון שקל (20%) שהוקצו לתכנון תשתיות במרקם בנוי נוצלו על ידי הרשויות המקומיות במגזר הלא יהודי.
ניצול חלקי של תקציבים
"החלטות הממשלה שהתקבלו בעשור האחרון מצביעות על מצוקת הדיור והמחסור בפתרונות תכנוניים להרחבת הבנייה במגזר זה, ועל הצורך והחשיבות של קידום תוכניות מערכתיות וקידום התכנון המתארי והמפורט", כותב מבקר המדינה. "6 ההחלטות שהתקבלו בשנים 2021-2016, לצד ניצול חלקי של התקציבים על ידי הרשויות המקומיות, מצביעים על קיומם של חסמים ממשיים לקידום התכנון, ובהם הצורך באיחוד וחלוקה מחדש של מגרשים ושכלול המנגנונים לעניין הפרשות קרקעות לצורכי ציבור והיעדר הסברה ושיתוף הציבור. אמנם צוותים בין-משרדיים מיפו את החסמים וגובשו המלצות ואף הוחל ביישומן, אך טרם הבשילו התנאים לבנייה ענפה למגורים".
"החלטות הממשלה בעשור האחרון מצביעות על מצוקת דיור ומחסור בפתרונות תכנוניים להרחבת הבנייה במגזר זה, ועל הצורך והחשיבות של קידום תוכניות מערכתיות וקידום התכנון המתארי והמפורט"
המבקר התמקד בקידום תוכנית מתאר כוללנית באום אל פחם, שהכנתה החלה עוד ב-2016 והיא נועדה לאפשר את פיתוחה של העיר לטווח ארוך על ידי הוספת כ-23,320 יחידות דיור. בפועל, המבקר קובע כי שבע השנים שחלפו ממועד הגשת התוכנית והעיכוב המתמשך בהליך אישורה, שטרם הושלם גם במועד סיום הביקורת, עלולים "לפגוע במענה התכנוני הניתן לתושבים".
תוכנית מתאר כוללנית נוספת ליישוב אעבלין החלה עוד ב-2017, במעורבות לשכת התכנון המחוזית צפון ונציגי משרדי ממשלה שונים, אך טרם הגיעה לידי הפקדה נכון למועד סיום הביקורת. "בשל עמדת המועצה המקומית אעבלין מאוגוסט 2023 למשוך את התוכנית, קיים חשש כי הליך קידומה ייפסק באיבו, דבר העלול לפגוע בהתפתחות היישוב ולהביא לבזבוז המשאבים שהושקעו בהכנתה", כותב המבקר.
המבקר התייחס לסוגיית הבנייה ללא היתר שמאפיינת יישובים רבים במגזר ובחן את הרשויות המקומיות אום אל פחם, אעבלין, ירכא ושפרעם ואת הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה גבעות אלונים, גליל מרכזי ועירון. נקבע כי לא היה מידע על מספר המבנים שנבנו ללא היתר בתחומן של ארבע הרשויות, והן לא פעלו מספיק לאיתור, לאכיפה ולמניעת הבנייה ללא היתר. באום אל פחם לבדה נבנו כ-3,000 מבנים ללא היתר, רובם על קרקע חקלאית; ובירכא נוספה בנייה ללא היתר, אף שב-2018 החל תכנון הקמת שכונה בבנייה רוויה. לגבי ירכא נמצא גם כי מחוז צפון במשרד השיכון, שאמון על קידום התכנון המפורט במועצה המקומית בשלוש השנים האחרונות, לא מינה חברת ניהול שתסייע בקידום התכנון במתחמים שהוא מלווה במועצה.
המבקר מצא עוד כי במהלך אפריל-מאי 2022 קיימה הותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור) דיון בהתנגדויות לתוכנית גדולה באום אל פחם. במרץ 2023 הוגשו המלצות החוקר שבחן את ההתנגדויות, אולם עד מועד סיום הביקורת טרם התקבלה החלטת הוועדה בעניין. זאת, בזמן שחוק הותמ"ל קובע פרק זמן של 75 ימי עבודה להליך שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן (4-3 חודשים). בפועל, שלב ההתנגדויות במקרה זה נמשך יותר מ-21 חודשים (כ-450 ימי עבודה).
כמו כן, נמצא כי על אף השקעה של כ-3.44 מיליון שקל לצורך תכנון שכונת רבין בירכא, שנועדה לספק מלאי של 3,800 יחידות דיור כמענה לחסרי דיור, המועצה המקומית ירכא ומשרד השיכון לא הצליחו במשך 9 שנים לקדם את התוכנית, שמטרתה הסדרת בנייה ללא היתר שנעשתה במשך השנים בידי בעלי קרקעות פרטיות ובניית יחידות מגורים נוספות שיקלו על מצוקת הדיור ביישוב.
"על שר הפנים להנחות את גורמי התכנון הרלוונטיים למצוא פתרונות לקידום התכנון במגזר הלא-יהודי, למקד פעילות בנושא חשוב זה ולבצע בקרה אחר קידום פתרונות הדיור במגזר הלא יהודי, לצד הגברת האכיפה למניעת בנייה ללא היתר", מסכם המבקר. "על מינהל התכנון, משרד השיכון, הרשויות המקומיות והוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה לפעול במשותף ולרכז מאמצים למציאת פתרון לחסמים המעכבים את התכנון ביישובי המגזר הלא יהודי".
תגובות
ממינהל התכנון נמסר: "מינהל התכנון פועל רבות לטובת קידום התכנון המתארי והמפורט ביישובי המגזר הלא יהודי בכלל ובמחוז צפון בפרט, תוך שיתוף פעולה מלא עם הרשויות על מנת להסיר חסמים. מינהל התכנון תקצב במהלך השנים תכנון מתארי ליישובים הערביים באופן שוטף, ולאו דווקא מכוח החלטות הממשלה. כפועל יוצא, בעשור האחרון אושרו תוכניות מתאר ל-58 יישובים במגזר הערבי וכ-270 אלף יחידות דיור.
"חשוב לציין כי רובה של הקרקע ביישובים אלה היא קרקע פרטית, דבר מהווה חסם למימוש תוכניות. יחד עם זאת, קידם מינהל התכנון מנגנון של איחוד וחלוקה, המאפשר להתגבר על חסם זה ולקדם תוכניות מפורטות. באשר להתמשכות התהליכים של תוכנית המתאר הכוללנית של אום אל פחם, נציין כי מדובר בתוכנית מורכבת, הנדרשת להתמודד עם סוגיות רבות, זאת בנוסף לעררים שהוגשו על התוכנית. באשר לתוכנית הותמ"ל באום אל פחם, נציין כי לא חל עיכוב משמעותי בהליכי התכנון עד לשלב החלטת ההפקדה, אך בשל פקיעת מועד החוק הותמ"ל התוכנית נעצרה עד להסדרת החוק".
משרד השיכון מסר בתגובה: "משנת 2016 קידם משרד הבינוי והשיכון כ-270,000 יחידות דיור מאושרות בתכנון הסטטוטורי המפורט ביישובי המגזר הלא יהודי בצפון. נדגיש כי היקף מימוש תקציב התכנון במשרד הינו 100% בהרשאות להתחייב, בחוזים שנחתמו מול חברות מתכננות, מתכננים ומול רשויות מקומיות.
"נכון להיום, ישנה תשתית תכנונית הכוללת איחוד וחלוקה לכ-100 אלף יחידות דיור הכוללות גם הסדרה של למעלה מ-20,000 יחידות דיור, אלו מקודמות מאז החלטת ממשלה 922. בנוסף, פורסמו קולות קוראים שקודמו בהמשך להחלטות ממשלה 717, 716, 550, לפיתוח תשתיות ציבוריות בתכנית קרקע פרטית".
"באשר לירכא, נציין כי התכנון קודם, והגיע סטטוטורית בותמ"ל עד לעמידה בתנאי הסף בנובמבר 2019, ונקבע מועד לדיון הפקדה. אנו עושים מאמצים לקידום התקצוב והתכנון עד להשלמתו לתוקף בשיתוף פעולה מלא עם הרשות.
"משרד הבינוי והשיכון משקיע תקציבים רבים לקידום תכנון מתוקף החלטות ממשלה, ומבצע תהליכים של שיתוף ציבור תכנוני, מעניקים ליווי מקצועי לרשויות המקומיות בתחומי: תכנון, שיווק, פיתוח ועוד כל זאת במטרה לייצר מענה דיורי המותאם לכלל יישובי החברה הערבית דרוזית והצ'רכסית".
