המפקחת על רישום מקרקעין בירושלים, אביטל שרייבר, קיבלה לאחרונה תביעה שהגישו בעלים של 26 דירות בבניין בירושלים נגד דייר שסירב לחתום על הסכם תמ"א 38. היא קבעה כי הסרבן לא הוכיח שקופח, והורתה לו לחתום על ההסכם בתוך 14 יום.
הבניין נבנה בשנות ה-70 כולל 32 דירות בשני מבנים נפרדים. הדיירים התקשרו עם חברה יזמית וב-2019 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה את בקשתם לגבי הפרויקט. אלא שבהמשך הם נתקלו בסירוב של אחד הדיירים. בפנייתם למפקחת הם טענו שהתנגדותו נובעת מסיבות לא רלוונטיות, בין השאר משום שהוא מעוניין בהליך פינוי-בינוי ולא בתמ"א.
הם הדגישו כי על פי הסכם התמ"א, כל דירה תקבל תוספת של 25 מ"ר הכוללים חדר נוסף וממ"ד, וכחלק מכך מרפסת בשטח של עד 12 מ"ר. בנוסף, היזם יבצע שיפוץ בבית המשותף, יוסיף לו מעליות ויכשיר מקומות חניה. לטענתם, סירוב השכן גורם להם נזקים עצומים.
הוא עצמו טען מנגד כי ישנו אי-שוויון בתמורות שמקבלים הדיירים, שבא לידי ביטוי בהסכמים פרטניים נסתרים והבטחות בעל פה. הוא הוסיף כי הוא מעוניין בדירת הפנטהאוז בגלל בעיות בריאות שיש לו כנפגע פעולות איבה, ובין היתר אי-סבילות לרעשים. הוא ביקש לקבל או לרכוש את דירת הפנטהאוז (המיועדת ליזם) על פי אומדן של שמאי.
עוד לטענתו, מדובר ביזם חסר ניסיון בפרויקטים של תמ"א ו"אין סיכוי" שישלים את הפרויקט. הוא הוסיף כי כל שטח המרפסת בדירתו מקורה ולא נותר מקום לסוכה.
המפקחת שרייבר ציינה שאין מחלוקת שהבניין לא עומד בתקן הנדרש מפני רעידות אדמה. היא הוסיפה כי בפסקי הדין העוסקים בחוק החיזוק צוינה החשיבות הרבה של קידום פרויקטים מסוג זה, והוסיפה שמהראיות עלה שמדובר ביזם שהוא קבלן ותיק, ועוסק בפרויקטים מורכבים.
באשר לטענה בעניין השוויון בתמורות נקבע כי גם דירת הנתבע צפויה לקבל תוספת המאפשרת בניית סוכה שכן חלקה פתוח לשמיים. לכך יש להוסיף את חיזוק הבניין והוספת מעלית תביא לעליית ערך הדירות. בהחלטה צוין שהיזם התחייב לשלם לכל בעל דירה 80 אלף שקל עבור דמי שכירות לתקופת העבודות, ולא הוכח שבעלי דירות אחרים קיבלו תמורות עודפות.
המפקחת התרשמה שהנתבע פעל באופן מכביד מול היזם תוך הצבת דרישות בלתי סבירות כתנאי לחתימה על ההסכם, וניהל משא ומתן שלא בתום לב, ללא כוונה אמיתית להגיע להסכמות.
לדבריה, התברר שעיקר טענותיו התייחס לרצונו לרכוש או לקבל את דירת הפנטהאוז, ושהמחיר לא ייקבע על ידי היזם אלא על ידי שמאי. היא הבהירה שהוא לא זכאי לכך, ודווקא קבלת דרישתו היא שתגרום לחוסר שוויון. לפיכך קיבלה המפקחת את תביעת הדיירים וקבעה שעל השכן לחתום על ההסכם. הוא חויב בהוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד זקן כרמי
• ב"כ הנתבעים: לא צוין
• אורי בן-עטיה עוסק בתמ"א 38
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
