"תכנון המטרו אצלנו בעיר נעשה בסגנון של פיגוע המוני. אמרו לנו שרק בעוד 20 שנה יקדמו את התוכנית ברחובות, מה נעשה עד אז - נתכנן תוכניות עם תקן חניה מצומצם במשך 20 שנה ונהיה בלי חניות כי אולי עד 2040 יהיה מטרו?", כך אמרה האדריכלית דלית הראל, מהנדסת העיר רחובות, בפאנל בנושא מטרו ותמ"א 70 (תוכנית הבנייה סביב מרחבי המטרו) בכנס נדל"ן שנערך היום (שלישי).
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
הדברים נאמרו בזמן שבינתיים פרויקט המטרו מתעכב, בין היתר בצל החלטתה של שרת התחבורה מירי רגב להוציא את הפרויקט, שעלותו 150 מיליארד שקל, מחברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) לחברת נתיבי ישראל.
בכנס השנתי ה-11 לתכנון ובנייה של משרד עוה"ד אגמון עם טולצ׳ינסקי שנערך בשפיים ועסק בין היתר בקידום הפרויקט התחבורתי הגדול ביותר שידעה ישראל, הודתה הראל: "כל מי שגר במדינה חולק את החלום של לנסוע בתחבורה ציבורית איכותית, והמדינה הולכת ומצמצמת את היכולות להגיע ברכב פרטי לכל מקום. השאלה היא איך. אנחנו ברחובות ביקשנו 5 תחנות מטרו וקיבלנו 4 תחנות. בכל נקודה שבה נקבעה תחנה אומרים לנו להגדיל את זכויות הבנייה, לא משנה אם יש או אין תשתית עירונית מתאימה. העיר שלנו יודעת מה המדיניות שלה, יש לנו כבר ציר ראשי שאנחנו רוצים לחזק. אבל לא כל כך התחשבו במה שביקשנו, ואנחנו לא העיר היחידה".
יעל סולומון, מנהלת אגף המטרו במינהל התכנון שאחראית על הקידום הסטטוטורי של מערכת הקווים וכן תוכניות הבנייה הנלוות, טענה: "אנחנו נמצאים במשבר תחבורתי, במשבר אורבני. יש במטרופולין תל אביב גידול אוכלוסייה מאוד משמעותי. לפי התוכנית האסטרטגית, צריך לתכנן 2.6 מיליון יחידות דיור. במטרופולין תל אביב לבדו יש היקף של מעל 5.4 מיליון תושבים. איפה כולם יגורו? איפה יהיו שטחים פתוחים? לכאן נכנסת תמ"א 70 שמאפשרת תכנון שאולי פחות מוכר בישראל אבל מוכר מאוד בעולם - תכנון מוטה תחבורה ציבורית. זה אומר לתכנן איפה שיש תחבורה פרויקטים של עירוב שימושים, וליצור מקום לאנשים במקום לרכבים".
ערן ניצן, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב, הודה כי "רוב הרשויות המקומיות נמצאות איתנו, אבל פרויקט המטרו יוצר מתח שאנחנו מרגישים בעיקר ביחס לחניות. כשיזם מגיע ומציע תוכנית הוא רוצה חניות בתוכנית, ואנחנו מסבירים שאין חניות כי יש מטרו. זה מתח שקיים וילווה אותנו בשנים הקרובות. אנחנו מצמצמים מאוד את התקן לחניות למגורים ולמשרדים כי אנחנו לא רוצים שבקרבת המטרו יהיה שימוש ברכבים. אנחנו גם רוצים להפסיק את החניות השמורות במשרדים ולהפוך את החניונים לציבוריים. חניות שמורות צריכות לחלוף מהעולם".
יו"ר הוועדה המחוזית ת"א, ערן ניצןצילום: פוטו מרסלוניצן הוסיף כי אחת הסוגיות המרכזיות בקידום תוכנית הבנייה במרחב המטרו היא דיור להשכרה ארוכת טווח, או לדבריו - השכרה קבועה. "זה מה שיחולל שינוי בשוק הדיור להשכרה. המדינה חייבת לקדם פרויקטים להשכרה קבועה בקרבת מתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים). לא הגיוני לתכנן דירות שיעלו מיליוני שקלים ורק עשירים יוכלו לקנות אותן ליד מערכות תחבורה ציבוריות.
קרן כץ, סגנית מנהלת במינהלת המטרו בנת"עֿֿ, ציינה כי "הסיפור של המטרו התחיל לפני 10 שנים, כשבמשרדי התחבורה והאוצר התחילו לדבר על מדיניות תחבורה ציבורית ואיך היא תיראה ב-2040 הולכים לראות אותה ב-2040. היום כ-11% מתושבי מטרופולין תל אביב משתמשים בתחבורה ציבורית, והיעד שלנו להגיע לפחות לכ-40%. ברור שאנחנו רוצים להגיע ל-100% שימוש, אבל האתגר לא פשוט. כולנו באמת רוצים שהפרויקט ייצא לפועל, וחייבים אותו למטרופולין".
איציק דניאל, רכז תשתיות אגף תקציבים במשרד האוצר, התייחס להיבט המימוני וציין כי "העלות של פרויקט המטרו אדירה, 150 מיליארד שקל. זה הפרויקט המשמעותי הכי גדול שנעשה אי פעם במדינת ישראל. רק כדי לסבר את האוזן, עלות 3 קווי הרכבת הקלה כשליש מעלות קווי המטרו. יש גם משמעות אדירה למשק לגבי פרק הזמן שבו הפרויקט צפוי להיבנות - למעשה הגדול ביותר בעולם שייבנה באותו פרק זמן. כשבאנו להידרש לסוגיה כיצד נממן את הפרויקט, התייעצנו עם ארגון ה-oecd ועם חברות בינלאומיות כמו מקינזי, והבנו שמחצית מהסכום יושת על אזרחי המדינה באמצעות מיסים ומחצית נוספת יושת על מי שייהנה מהפרויקט, בין אם באמצעות תוספת זכויות בנייה, עליית ערך הנכסים וכו׳".
בפאנל בנושא "ענף הנדל"ן לאן" התייחסה נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל, למשבר הדיור ולקיפאון בשוק. "אנחנו בעיצומה של ישיבה על הגדר, אבל זה תהליך שאנחנו מכירים בשוק הרבה שנים - אחת ל-3 שנים יש משבר, בכל פעם עם שם אחר", אמרה. "כמובן שעליית הריבית משנה את שם המשחק וגורמת לכל השחקנים לשלב מסלול מחדש. אבל אני לא רואה קריסה כי הצורך בדירות לא נעלם. נכון שיכול להיות שיש משפחה שתכננה לקנות דירה בגודל מסוים, ועכשיו תצטרך לשנות את התוכניות בגלל התייקרות המשכנתא - אבל בסוף היא תקנה דירה כי תהיה הסתגלות, כל עוד הפער בין ההיצע לביקוש הוא כל כך דרמטי. והרי כולנו רואים עצירה בהתחלות הבנייה של דירות חדשות".
חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץצילום: איתמר סיידאחיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אמר: "הענף הזה סובל מתפקוד של מאניה דפרסיה. כל 3 שנים יש דפרסיה ובין השנים האלה יש מאניה. זה תפקוד שנובע מחוסר תכנון לטווח ארוך. בשוק הנדל"ן היו משברים גם בשנות ה-60, ה-70 וה-90 של המאה הקודמת, אבל בשנים האחרונות העוצמות של המשברים האלה הלכה וגברה".
עו"ד מניה לייקין, היועצת המשפטית של רשות מקרקעי ישראל, הבהירה כי "הגענו לשיווקי שיא בשנתיים האחרונות ואנחנו ממשיכים, לא עוצרים, ובהחלט מודעים למצב הנוכחי. קיבלנו החלטה להוריד את מחיר המינימום במכרזי רמ"י (הצעה שאושרה היום בקבינט הדיור - ה.צ) כדי לאפשר המשכיות ועל מנת שהמכרזים יצליחו. לפני שבועיים קידמנו כמה החלטות משמעותיות במועצת מקרקעי ישראל, כגון עדכון תוכנית מחיר מטרה ומתן הנחה גדולה יותר לרוכשים, מה שלהערכתנו גם ישפיע על הצלחת השיווקים של הקרקעות. החלטנו להרחיב את הסכמי הגג לתחום המועצות האזוריות, מה שיגדיל את היצע הדירות, ועוד. אנחנו מסתכלים 40 שנה קדימה מבחינת התכנון".
ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, סיפר כי "בקדנציה הקודמת, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר שצריך להעביר לשלטון המקומי יותר סמכויות - אבל בפועל זה לא קורה". על ההתנגדות לקרן הארנונה אמר: "זה טבעי שראש עיר יגן על קופת העירייה מול הצעות לא ענייניות, קרן הארנונה עטופה במילים יפות אבל מדינה שרוצה לעודד התחדשות עירונית צריכה לעשות זאת דרך קופת המדינה ולא למשל שבית שאן תעביר כספים לסביון".
צחי כץ, יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים ומהנדס העיר מודיעין-מכבים-רעות, הפנה גם הוא אצבע מאשימה לממשלה בנוגע למשבר הדיור כשאמר: "כל ממשלה שינתה את חוק ההסדרים ודרסה אותו. במקום מאות תיקונים לחוק התכנון והבנייה שרק מייצרים כאוס, זה הזמן לחוק תכנון ובנייה חדש - חוק שמתאים לרוח התקופה, שמסתכל 50 שנה קדימה ולא 50 שנה אחורה".
ב-10 ביולי: ועידת הנדל"ן של ynet ו"ידיעות אחרונות"
מחירי הדירות מתחילים לרדת, הריבית לא מפסיקה לעלות, וענף הנדל"ן נמצא באחד מהצמתים המשמעותיים ביותר זה שנים ארוכות. באותו הזמן גם מצב הבטיחות בענף הבנייה דורש התייחסות מיידית. תאונות באתרי בנייה הפכו למכת מדינה, ואנחנו בקבוצת "ידיעות אחרונות" החלטנו להעלות את הנושא למודעות ולבחון את הדרכים לטיפול בבעיה בשיתוף כלל גורמי המקצוע. האם מדובר במציאות הניתנת לשינוי, ועד כמה סוגיית הכשרת העובדים בענף הבנייה קשורה לנושא. והכל – איך לא – קשור גם למחירי הדירות.
מה יהיה עם המחירים? האם הביקוש לדירות יירד או שהוא צפוי לשוב ולהתפרץ בקרוב? האם ישראל מוכנה לרעידת אדמה, וכיצד מקדמים עוד התחדשות עירונית? האם הגרלות לדירות מוזלות זה פיתרון נכון? ובמקביל, מה יהיה עם שוק הדירות להשכרה, שנפגע אף הוא מהריבית הגואה, ומה עושים כדי להכשיר כח אדם מקצועי שיאפשר את הגדלת ההיצע הדרושה הוועידה הלאומית לנדל״ן ובטיחות בבנייה של ידיעות אחרונת ו-ynet תעסוק בכל הנושאים הללו. הוועידה תתקיים ב-10 ביולי באולם LAGO בראשון לציון ותעסוק בנושאים הבוערים של ענף הנדל"ן.
בוועידה ישתתפו אנשי מפתח מהממשלה, ממשרדי הממשלה וענף הנדל"ן, לצד אנשי מקצוע וקובעי מדיניות. בין המשתתפים בוועידה: שר העבודה, יואב בן צור; מנהל רשות מקרקעי ישראל, יעקב קוינט; מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר; מנכ"ל מינהל התכנון במשרד הפנים, רפי אלמליח; מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אלעזר במברגר; יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין; יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות ומ"מ נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, יצחק מויאל; מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, יגאל סלובניק; מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, דוד יהלומי; סמנכ"לית, מנהלת החטיבה הקמעונאית בבנק מזרחי טפחות, שבי שמר; מנהל זרוע המשכנתאות בבנק מזרחי טפחות, דרור פלדמן; מנכ"לית אפריקה התחדשות עירונית, רונית אשד; ראש מטה הבטיחות של הקרן לעידוד הבנייה והתאחדות הקבלנים בוני הארץ, אייל בן ראובן; סגן נשיא ויו"ר אגף יזמות ובנייה בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, חיים פייגלין; מנכ"ל אורון נדל"ן, מריו קופל; מנכ"ל ובעלים משותף בקבוצת שפונדר&פדלון, רועי פדלון, ועוד רבים אחרים.
