לקראת היום הבינלאומי לאנשים עם מוגבלויות שיחול בשבת הקרובה, מפרסם הבוקר (חמישי) שירות התעסוקה שורת נתונים על אודות דורשי העבודה עם מוגבלות הרשומים בלשכות התעסוקה של השירות. מנתוני הדוח עולה כי בחודש אוקטובר עמד מספר דורשי העבודה בשירות התעסוקה על 142.3 אלף, כאשר 35.6% מתוכם, קרי 50.7 אלף דורשי עבודה, הגישו בקשה לוועדה רפואית לבחינת מסוגלות וכושר עבודה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
"עבור 44% מדורשי העבודה שעברו את הוועדה הרפואית של שירות התעסוקה נקבעה מגבלה כלשהי, לעומת 56% שהוועדה לא מצאה מוגבלות כלשהי - 22.2 אלף שהוכרו לעומת 28.5 אלף שלא הוכרו", מסבירים בשירות. "מבין אלו שהוכרו, 8.9 אלף הם עם מגבלה קלה, 8.3 אלף בעלי מגבלה בינונית ו-4.9 אלף הם בעלי מגבלה קשה. כאשר 86% מהמוכרים אובחנו עם מגבלה קבועה, ו-14% עם מגבלה זמנית". המשמעות: אחד מכל 6.4 דורשי עבודה בישראל הוכר כעם מוגבלות כלשהי.
לדברי השירות, בהשוואה לתקופה המקבילה קודם לפרוץ משבר הקורונה (אוקטובר 2019) עולה כי מספר דורשי העבודה שניגשו לוועדה הרפואית נמוך השנה ב-17.2%, ואילו מספר דורשי העבודה שהוכרו כעם מוגבלות נמוך השנה בכ-16.5%. כתוצאה, שיעורם של דורשי העבודה עם מוגבלות מכלל דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה נמוך השנה בכ-3.5 נקודות האחוז - 19.2% באוקטובר 2019 לעומת 15.6% באוקטובר 2022.
עוד עולה מהדוח, כי בבחינה השוואתית של שיעורי ההשמה של דורשי עבודה עם מוגבלות לאלו שללא מוגבלות, עולה כי מאמצי ההשמה של דורשי עבודה עם מוגבלות מאתגרים בהרבה. בעוד שיעורי ההשמה של דורשי עבודה ללא מוגבלות עמדו באוקטובר 2022 על 45%, הרי שבקרב דורשי עבודה עם מוגבלות הם עמדו על 32% בלבד.
"עם זאת, יש לשים לב ששיעורי ההשמה של דורשי עבודה עם מוגבלות השתפרו משמעותית ביחס לאלו שנרשמו באוקטובר 2019, אז עמדו על 23% בלבד", מסבירים בשירות, אך מוסיפים כי "ראוי לציין, ששיעורי ההשמה של דורשי עבודה ללא מוגבלות השתפרו בצורה משמעותית יותר, 145% לעומת 139%, ועלו מ-31% באוקטובר 2019 ל-45%, כאמור, באוקטובר 2022".
"מחצית מבעלי המוגבליות בישראל לא עובדים"
"בישראל חיים כ-800 אלף אנשים עם מוגבלות בגילי עבודה, כמעט חצי מהם לא עובדים", מוסיף אורן הלמן, מייסד מיזם סיכוי שווה. "הם משוועים לעבודה, משתוקקים לתרום ולהיות חלק משוק העבודה. בתקופה בה קשה לגייס עובדים, מעסיק חכם יפנה לחפש וגם להעסיק עובדים עם מוגבלות. יש עורכי דין, מהנדסים, כלכלנים, יועצי מס, מנהלי חשבונות עם מוגבלות. הם מחכים לכם. יש גם אנשים עם מוגבלות שישמחו לעבוד בתחומי שירות ובעבודות שוחקות אחרות".
3 צפייה בגלריה
"ישראל מפסידה 5 מיליארד שקל בשנה מכך שבעלי מוגבלויות לא עובדים". לשכת תעסוקה, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה
(צילום: דוברות שירות התעסוקה)
לדבריו, הכלכלה הישראלית מפסידה חמישה מיליארד שקלים בשנה כתוצאה מכך שאנשים עם מוגבלות לא עובדים. "ומצד שני, החוק מעניש אנשים עם מוגבלות שעובדים ולוקחים להם את הקצבה משכר נמוך מאוד של 5,300 שקל, בשיטה שנקראת 'דיסריגארד'. את הסכום הזה חייבים להעלות ל-15, אלף שקל בכדי לעודד אנשים עם מוגבלות לצאת לעבוד".
בהקשר זה, מצביעים נתוני הדוח על כך שבבחינת התפלגות דורשי העבודה עם מוגבלות לפי סוג תביעה עולה כי 17.4 אלף מתוכם הם תובעי הבטחת הכנסה ורק 4.4 אלף הם תובעי אבטלה. בעוד באוקטובר 2019 רק 67.2% מדורשי העבודה עם מוגבלות תבעו הבטחת הכנסה, הרי שבאוקטובר 2022 כ-78% מהם תבעו הבטחת הכנסה.
באורח דומה, ב-2019 היוו דורשי העבודה עם מוגבלות כ-24%, הרי שהשנה רק 19.8% בלבד. "משמעות הדבר היא ששיעור דורשי העבודה עם מוגבלות השקועים בעומק אבטלה, רחוקים יותר משוק העבודה ומתקשים יותר לשוב אליו, גבוה משמעותית מבתקופה המקבילה ב-2019. "מדובר עלייה של כ-11 נקודות האחוז, הנובעת בין היתר מאופיו ההדוק של השוק הישראלי לאחר משבר הקורונה.
"בהקשר זה, שיעורם של תובעי הבטחת ההכנסה עם מוגבלות שהם בעלי מגבלה קשה גבוה יותר משיעורם בקרב דורשי עבודה עם מוגבלות שהם תובעי אבטלה או שאינם תובעים (22.9% לעומת 18.8% ו-19.6%, בהתאמה)".
51% מדורשי העבודה עם מוגבלות - ערבים
"מהנתונים עולה בבירור כי מצבם התעסוקתי של דורשי העבודה עם מוגבלות מורכב יותר ומשפיע על סיכויי חזרתם לעבודה", מסביר מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור. "לממצא קשר ישיר למאפייני הרקע שלהם, הן ברמה הגילית והן ברמת המיומנויות התעסוקתיות אותן הם נושאים. נוכח זאת, שירות התעסוקה נחוש לפעול לחיזוק המיומנויות של דורשי העבודה עם מוגבלות ולשפר את סיכוייהם לחזרה מיטבית למעגל העבודה".
בשירות בחנו גם התפלגות דורשי העבודה עם מוגבלות לפי מגדר. שיעור ההכרה בתביעה למוגבלות גבוה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים. בעוד בהתפלגות מגדרית של ה-22.2 אלף שהוכרו כדורשי עבודה עם מוגבלות יש רוב של 55.3% נשים, הרי שבקרב ה-28.4 אלף שלא הוכרה תביעתם ישנו כמעט שוויון בין גברים ונשים.
עוד נכתב בדוח כי דורשי העבודה הערבים מהווים כ-48.5% מכלל דורשי העבודה שטענו למוגבלות, וכ-51% מכלל דורשי העבודה שהוכרו כבעלי מוגבלות. בעוד כ-45.5% מסך התביעות להכרה שהגישו דורשי עבודה ערבים הוכרו על ידי הוועדה, בקרב היהודים הוכרו 40.4% בלבד.
בהקשר זה צוין גם כי שמונה מכלל 15 לשכות התעסוקה בהן מספר דורשי העבודה עם מוגבלות הוא הגבוה ביותר הן לשכות מערים ערביות או מעורבות. יצוין, כי בעוד ככלל מהווים דורשי העבודה עם מוגבלות כ-15.7% מכלל דורשי העבודה הרשומים, בכפר כנא הם מהווים 47.7%, במגד'ל כרום 45% ובעפולה 31.5%.
