הוועדה המוניטארית של בנק ישראל החליטה היום (שני) להעלות את הריבית הבסיסית במשק בפעם השלישית ברציפות תוך פחות משלושה חודשים, והפעם בשיעור הגבוה ביותר שנרשם ב-11 השנים האחרונות - של 0.5% ל-1.25% לשנה. ריבית הפריים תעלה בהתאם ל-2.75%.
ריבית פריים שמתקרבת כבר לשיעורים של 3.0% - לאחר שנים של ריבית פריים 1.6% - זאת למעשה כמעט הכפלה של הריבית, וזאת עוד צפויה לעלות פעמים אחדות כנראה בחודשים הבאים. הערכות האנליסטים הן שהריבית תגיע לכ-2% בסוף השנה, שמשמעותה ריבית פריים של 3.5%.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
התחזית: הריבית תגיע ברבעון השני של 2023 ל-2.75%
תחזית הבנק כעת היא שהריבית הבסיסית של בנק ישראל תגיע ברבעון השני של 2023 לשיעור של 2.75%, שזאת ריבית פריים של 4.25%.
הנגיד שיבח את המשק הישראלי שלמד לקיים משק פעיל וצומח לאחר שנתיים של קורונה, אך ציין כי בנק ישראל הפחית חלק מהתחזיות למשק בשל ההתפתחויות בכלכלה ברחבי העולם.
וזה מצב המשק החזוי כעת על ידי בנק ישראל:
בהתאם לתחזית, הצמיחה במשק תגיע בשנת 2022 לשיעור של 5.0% לעומת 5.5% בתחזית בחודש אפריל השנה ולעומת 8.2% בשנת 2021.
הצמיחה הציבורית שצמחה בשנה החולפת, שברובה לא היה תקציב מדינה מאושר, רק ב-3.3% תגדל השנה ב-4.0%.
הצריכה הפרטית שזינקה בשנת 2021 בשיעור גבוה של 11.7% תגדל השנה ב-7.5%, וגם כאן הפחית בנק ישראל את התחזית במחצית האחוז.
ההשקעה בנכסים שגדלה אשתקד ב-11.4% תגדל השנה רק ב-5.0%.
הצריכה הציבורית שצמחה בשנה החולפת, שברובה לא היה תקציב מדינה מאושר, תגדל השנה ב-4.0% למרות שבחלק מהשנה הנוכחית המדינה תהיה שוב נתונה במערכת בחירות.
היצוא שגדל אשתקד בשיעור גבוה במיוחד של 10.8% יגדל השנה רק ב-3.0%.
שיעור האבטלה שעמד ב-2021 בממוצע על 4.6% יצנח ל-3.3% והתחזית תוקנה ב-0.2% פחות אבטלה משנצפה תחילה. יצוין שלפי הלמ"ס האבטלה כעת עומדת כבר על 3.0% בלבד.
גירעון הממשלה שהגיע אשתקד ל-4.4 אחוזי תוצר יסתכם השנה ב-0.7 אחוזי תוצר בלבד בדיוק מחצית מהתחזית הקודמת, 1.4%.
יחס החוב לתוצר יקטן השנה עוד – מ-69% מהתוצר ל-66% בלבד, כאשר בנק ישראל תיקן כעת את התחזית הקודמת באחוז שלם של ירידה נוספת בתוצר.
האינפלציה תגיע השנה לפי בנק ישראל לשיעור של 4.5% לעומת תחזית של 2.5% באפריל ושל 1.6% בלבד בינואר השנה.
"נחושים להחזיר את האינפלציה ליעד"
במסיבת העיתונאים שקיים הנגיד היום הוא אמר כי "תפקידנו המרכזי לפעול להחזרת האינפלציה לתחום היעד תוך שמירה על רמה גבוהה ככל שניתן של הפעילות הכלכלית. עליית האינפלציה הנוכחית נובעת בחלקה מגורמים חיצוניים שאי הוודאות בגינם רבה, כגון המלחמה באוקראינה והמשך השיבושים בשרשרות האספקה. לכן אנחנו בוועדה המוניטרית ממשיכים לנקוט בתהליך של צמצום מוניטרי. אנו נחושים להחזיר את האינפלציה לתוך היעד ותהליך הצמצום נועד לממש זאת תוך לקיחת מכלול השיקולים וההתפתחויות הכלכלית בארץ ובעולם".
בחודש אפריל העלה בנק ישראל את הריבית משיעור השפל בכל הזמנים של 0.1% לשיעור של 0.35%, ובכך פתח בעידן חדש של העלאות ריבית. בחודש מאי הקפיץ הנגיד את הריבית הבסיסית במשק ב-0.4% נוספים לשיעור של 0.75% וריבית הפריים עברה את שני האחוזים - 2.25% וכבר הקשתה על חלק, אף כי לא גדול בינתיים, של נוטלי המשכנתאות בהחזרים החודשיים.
בהחלטתו היום אימת בנק ישראל את התחזיות המוקדמות שהוועדה המוניטארית של בנק ישראל תעלה בפעם השלישית ברציפות את הריבית בישראל. בעקבות העלאת הריבית הבסיסית תעלה ביום חמישי הקרוב, לאחר היערכות הבנקים לשינוי, ריבית הפריים משיעור של 2.25% לשנה לשיעור של 2.75%, כאמור.
אז מדוע בעצם הועלתה הריבית בישראל היום פעם נוספת?
בניגוד לתחזיות בנק ישראל מחודש ינואר השנה, שהאינפלציה תסתכם ב-2022 ב-1.6%, האינפלציה בישראל דהרה במהירות הרבה מעבר לתחזית הזאת, עד כדי 4.1% בחודש האחרון בחישוב שנתי, והתחזית הפכה בחודשים האחרונים ללא רלוונטית. לכן המצב חייב גם תיקון בתחזית הבנק המרכזי בחודש אפריל מעבר ל-3%, והשיעור של 3% הוא חשוב במיוחד: זהו הרף העליון של יעד האינפלציה השנתי שקבעה הממשלה, בצמוד לתקציב המדינה לשנים 2021-2022 - 1% עד 3%.
מדד המחירים לצרכן שפורסם ב-15 ביוני כבר הבהיר שקצב האינפלציה השנתי בישראל עלה מעבר ל-4% ועל פי החזאים "היד עוד נטויה" לעלייה באינפלציה גם לעבר שיעור של 5%-6% בחודשים הבאים, בעיקר לאחר שמחיר הדלק שוב עלה ב-1 ביולי בשיעור ניכר.
לצד האינפלציה במחירי המוצרים והשירותים במשק, מדאיג את בנק ישראל בעיקר הזינוק העצום במחירי הדירות, שגבוה מ-15% בשנה האחרונה. עם זאת מומחי הנדל"ן כבר מציינים שעליית המחירים נבלמה לאחרונה בשל העלאות הריבית הקודמות ואלה הצפויות וקודם לכן בשל העלאת מס הרכישה למשקעים.
לצד החשש מהאינפלציה נתוני הצמיחה הנמוכים המפתיעים ברבעון הראשון וחוסר הידיעה עדיין אם גם ברבעון השני הצמיחה הייתה אפסית או אף שלילית - ימתנו ככל הנראה את העלאות הריבית הצפויות בחודשים הבאים. המינוס של 1.6% בצמיחה ברבעון הראשון כבר סימן האטה, אך לפי שעה אין כלכלני הבנקים ובתי ההשקעות רואים מיתון של ממש שנמצא בפתח. יחד עם זאת, ההאטה במשק לצד המשך ההתייקרויות מהווים סיכון למצב של סטגפלציה - מיתון ואבטלה, יחד עם אינפלציה גבוהה, מצב כלכלי מאד לא סימפטי בלשון המעטה.
העלאות הריבית בישראל הגיעו למעשה מעט מאוחר, לאחר שבריטניה כבר העלתה את הריבית החל בדצמבר 2021 ארבע פעמים בתוך חמישה חודשים. הבנק המרכזי של ארה"ב (הפד) העלה את הריבית כבר לפני ארבעה חודשים, תחילה ל-0.25% עד 0.5% ולאחר מכן, בחודש האחרון, בבת אחת ל-0.75% עד 1.0% לשנה ומאז ל-1.75%. נגיד הבנק האמריקני אף אמר לאחרונה כי יהיו בשנה הקרובה מספר העלאות ריבית, שצפויות להעלות את הריבית בארה"ב לרמות שלא נראו בשנים האחרונות.
איך מתמודדים עם ההתייקרויות? אולפן ynet
(צילום: נוויל האריס)
הפעם האחרונה שבה שונה שיעור הריבית בישראל ערב שלוש העלאות הריבית האחרונות הייתה בעת הסגר הראשון במשבר הקורונה, כאשר הריבית הופחתה על ידי הנגיד ירון, מ-0.25% ל-0.1%. זאת, כדי לסייע לכלל האוכלוסייה ולעסקים. הייתה זאת גם הפעם היחידה שבה שינה בנק ישראל את הריבית בתקופה של שלוש שנים וחצי, מאז מינויו של פרופ' אמיר ירון לנגיד בנק ישראל בסוף שנת 2018.
כעת, עם התגברות האינפלציה כמעט בכל המדינות, עומדת על הפרק במדינות השונות לא השאלה האם להעלות את הריבית, אלא רק מתי ובאיזה שיעור בכל פעם. וזאת תהיה השאלה גם בישראל בחודשים הקרובים. הבנק האירופי המרכזי צפוי להעלות את הריבית במשק לראשונה מזה 11 שנים כבר בימים הקרובים.
סיבה שכמעט נשכחה לגרימת האינפלציה בעולם היא המלחמה באוקראינה, שגרמה להתייקרות רבה של חומרי הגלם בעולם, שחלקם התייקרו אפילו ב-100%-200%. העלאות הריבית כעת נועדו למנוע סחרור מחירים גבוה עוד יותר אחרי שנתיים של משבר הקורונה והקפאה בחלק מהפעילות הכלכלית בתחומים רבים בעולם, שנפתחה מחדש במלוא התנופה בחודשים האחרונים.
הפעם האחרונה שבה הועלתה הריבית בישראל - לפני ההעלאות הנוכחיות - הייתה חודש לפני תחילת כהונתו של הפרופ' ירון כנגיד, כאשר ממלאת מקום הנגידה, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, העלתה במפתיע בחודש כהונתה היחיד את הריבית הבסיסית בישראל משיעור של 0.1% ל-0.25%. הריבית הועלתה חודש לאחר שפרופ' קרנית פלוג, הנגידה הקודמת, פרשה בתום חמש שנות כהונתה, והנגיד החדש פרופ' אמיר ירון שמונה טרם נכנס לתפקידו.
העלייה בריבית היום צפויה לחזק כעת את הדולר, ששערו כבר עלה בימים האחרונים ל-3.5 שקלים. לצד זאת, העלייה בריבית צפויה למתן מיידית את הביקוש הגואה לדירות, התמתנות שניכרה כבר בנתונים שפורסמו לאחרונה. כמו כן העלאת הריבית אמורה להאט מעט את עליית המחירים במשק. זאת משום שהעלייה בריבית צפויה לפחות חלקית לבלום את הצריכה ואת עליות המחירים הרבות שהיו בתקופה האחרונה.
