בשיתוף ידיעות הנדל"ן
העיר נתיבות הפכה להיות העיר השנייה בגודלה בנגב וזאת בין היתר בשל הסכם גג שנחתם לפני מספר שנים והאיץ את שיווקי הקרקע למגורים. גם תחנת הרכבת שנפתחה בעיר חיברה אותה למרכז הארץ והפכה אותה אטרקטיבית יותר לצעירים, משפחות ומשקיעים. כעת, רגע לפני חתימה על הסכם גג נוסף, ביקשנו לבדוק איך משפיעה התוכנית הממשלתית על נתיבות מחד ועל ערים נוספות מנגד. ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ואלונה שפר, מנכ״לית הסכם הגג בנתיבות, הגיעו לאולפן ידיעות הנדל"ן כדי להשיב על השאלות הללו, ולספר עוד על צמיחתה של הפריפריה.
"הסכמי הגג הם הסכמים חיוניים והם מביאים לציבור, בסופו של דבר, למעלה מ-600 אלף יחידות דיור עד היום", כך פותח ואומר קוינט על הסכמי הגג. "הם כבר הביאו כ-170 אלף יחידות דיור שמומשו ושווקו, ובסופו של דבר הם מביאים לפיתוח רשויות מקומיות שנדרשות להוצאות הנוספות מעבר לאגרות והיטלים. אפשר לראות את התנופה, אפשר לראות את הפיתוח, וניתן לראות את זה בעיקר בפריפריה". קוינט התייחס גם ישירות להסכם הגג בנתיבות ואמר: "אני חושב שנתיבות היום היא כבר לא פריפריה. יש מנהיגות איכותית שמובילה את העיר לצד ניהול מקצועי. יחיאל זוהר, ראש העיר נתיבות, ואלונה שפר עושים עבודה מדהימה. אפשר לראות את זה דרך הסכמי הגג. אגב, הסכמי הגג נחתמו בסדר גודל של 40 - 50 מיליארד שקל, ורק ההסכם שנחתם עם עיריית נתיבות הוא כ-4 מיליארד שקל. עד היום שווקו בנתיבות למעלה מ-13 אלף יחידות דיור. זאת אומרת שכדי לשווק בהיקפים הגדולים האלו ולהגדיל את ההיצע, חייבים לתת לרשויות המקומיות את המימון כדי שניתן יהיה לבנות את התשתיות התומכות, את מוסדות הציבור ואת כל מה שנדרש כדי שניתן יהיה לבנות בצורה נאותה את אותן שכונות".
כאמור, נתיבות עומדת לקראת חתימה על הסכם גג נוסף מול המדינה, ונשאלת השאלה האם ההסכם הראשון הוכיח עצמו, והאם יש צורך באחד נוסף. על כך משיבה שפר: "כן בהחלט. אני מאוד מסכימה עם ינקי. הסכם הגג נתן חבילה, מעטפת שלמה, שמאפשרת לנו לבנות כל מה שעיר צריכה. גם את מבני הציבור וגם את מבני החינוך, הפארקים והכבישים. באמצעות שיתוף פעולה יוצא מן הכלל עם רשות מקרקעי ישראל והובלה מקומית של ראש עיר שהוא בולדוזר, הגענו למצב של 14 אלף יחידות ששווקו, ועכשיו יש לנו בקנה עוד 12 אלף יח"ד. למה נדרש הסכם נוסף? מכיוון שהעיר הזאת רוצה להיות באמת מטרופולין. מטרופולין בנגב המערבי. וכדי לאפשר שירותים כמו בית חולים, כמו קמפוס מדעי שאנחנו בונים עכשיו עם מכון ויצמן, חדר מיון קדמי שאנחנו בונים עם בית חולים הדסה, היכל תרבות, קאנטרי קלאב וכל הדברים האלה – נדרשת רמה מסוימת, מספר מסוים של תושבים כדי שכל השירותים האלו יהיו כלכליים, והעיר באמת תוכל לספק שירותים טובים ואיכות חיים גבוהה לתושבים".
"בטווח הארוך אנחנו מגדילים את ההיצע"
בהמשך הפאנל נשאל קוינט מה יהיה עם מחירי הדירות הגבוהים. על כך השיב: "ראשית, בשנים האחרונות היו את התוכניות המסובסדות כמו מחיר למשתכן, מחיר מטרה, מחיר מופחת ועוד. אלה תוכניות לטווח הקצר ולטווח הבינוני - והן תוכניות טובות. בטווח הארוך אנחנו מגדילים את ההיצע, והתוצאות כבר ניכרות בשטח. בהיקף השווקים השנה נעמוד על היקף דומה לשנה שעברה עם סדר גודל של 100 אלף יחידות דיור. בעסקאות, מכרזים שנסגרו בהצלחה, שנה שעברה הייתה שנת שיא עם 64 אלף יחידות דיור והשנה אנחנו כבר נמצאים על 56 אלף יח"ד, ויש לנו עוד מכרזים שנסגרים בסדר גודל של 20-25 אלף יח"ד. זאת אומרת שאנחנו בשיא השיווקים. לגבי המחירים - אנחנו מתחילים לראות ירידה במחירים שבהם המכרזים נסגרים. אם זה במכרז באופקים, אם זה במכרז בירושלים או לשכירות באור יהודה לפני מספר חודשים. הקבלנים כבר נותנים הצעות נמוכות יותר מעבר למה שניכר בשטח".
עוד אמר קוינט כי בכוונתו להציע לממשלה החדשה תוכנית במסגרתה חלק מהתמורות על הקרקע ילכו לזוגות הצעירים: "אנחנו ננסה להציע לממשלה החדשה לקחת גם חלק מהתמורה על הקרקע ולהעביר אותו לזוג הצעיר. הכוונה היא שהקבלן לא ישלם אותו, וניתן יהיה לפרוס את התשלומים לאותו זוג צעיר למשך תקופה מסוימת בריבית מסוימת שיוחלט עליה". עוד אמר קוינט כי תופעת לוואי של עליית המחירים היא העובדה שהדבר גרם לפיתוח יישובים בפריפריה: "מה שקרה פה גרם לשגשוג בפריפריה. אפשר לראות את זה בדימונה עם למעלה מ-10,000 יחידות דיור, בבאר שבע עם כ-20 אלף יחידות דיור. גם בצפון - בקריית שמונה, בעכו, במגדל העמק, בעפולה, בנוף הגליל ובשלומי".
בהמשך התייחס שוב קוינט גם ספציפית לנתיבות: "נתיבות הבינה והשכילה שיש לפתח את העיר כדי למשוך אוכלוסייה איכותית, והבינה שההון האנושי הוא זה שתורם לעתיד של העיר ותורם גם לטובת האוכלוסייה הוותיקה. בסופו של דבר צריך תחבורה ותעסוקה. ברגע שההיקף האוכלוסייה גדל זה קורה מאליו, זאת אומרת שהתהליכים האלה קורים. היה נכון להקדים את הטיפול בתחבורה ובתעסוקה אבל גם זה בדרך".
תוכנית ל-6,000 יח"ד בהתחדשות עירונית בנתיבות
לצד הפיתוח של העיר נתיבות נשאל השאלה האם במקביל לשכונות החדשות הסכמי הגג מסייעים גם לקידום התחדשות עירונית בעיר: "קודם כל זו בדיוק הנקודה. ערכי הקרקע עולים, אבל ההיתכנות הכלכלית עדיין לא שם. אבל ללא ספק, עם דחיפה של הממשלה, היא יכולה להיות שם. אנחנו עכשיו ממש לפני אישור של תוכנית התחדשות עירונית בעיר בהיקף של 6,000 יח"ד, ואנחנו מאוד מקווים להיכנס לפיילוט של רמ"י שלמעשה נותן איזשהו 'פוש', איזשהו פיצוי לקבלן כדי שבאמת ניתן יהיה להפוך את הסיפור הזה לכלכלי. אנחנו מאוד מאמינים בסיפור הזה. אנחנו חושבים שיהיה לכך ביקוש ואנחנו יודעים שיזמים רוצים מאוד להיכנס לנושא של התחדשות עירונית בנתיבות. לפני חמש שנים אמרו לנו ש'בחיים לא תצליחו לשווק 14 אלף דירות. מי יבוא לפה? מי יקנה? איזה יזם?' בפועל על כל מכרז יש היום 10 - 15 יזמים שניגשים. אנחנו בטוחים שגם בהתחדשות עירונית יהיה ביקוש והנושא הזה יצליח".
"לשכנע גורמי תעסוקה לתת הטבות"
לסיום הדיון נשאלו השניים מה יסייע להביא עוד אוכלוסייה חזקה חדשה לדרום או לצפון. קוינט השיב: "קודם כל תחבורה ותעסוקה. צריך לשכנע גורמי תעסוקה לתת הטבות. אגב אנחנו באמת מציעים פטור ממכרז של מגורים למי שיעביר ויפתח מרכזי תעסוקה בפריפריה, כדי לתת באמת חבילה יותר נוחה לפתיחה של מרכזי תעסוקה. צריך גם תכנון של צמודי קרקע בפריפריה, במינון נכון כמובן, תוך התחשבות בסביבה, כדי להביא אוכלוסייה איכותית שתמשוך אחריה תושבים נוספים".
שפר הוסיפה: "אנחנו משתדלים לספק שירותים טובים. אנחנו בדקנו מה זוגות צעירים רוצים ולמה שהם יגיעו לנתיבות. אז באמת הם רוצים קודם כל תעסוקה ותחבורה נוחה לבאר שבע ולתל אביב. הדבר השני - חינוך טוב. אנחנו משפרים את החינוך, מעלים את אחוזי הזכאות לבגרות, פותחים מרכז מדעים אזורי עם מכון ויצמן, והצבא כבר מתעניין. אני מדגישה את זה שוב ושוב - אם רוצים לפתח ערים זה לא רק עניין של בנייה - זה לתת שירותים טובים, לתת חינוך טוב, שירותים רפואיים ברמה גבוהה, לתת לאנשים איכות חיים. וכאן הממשלה באמת צריכה לחשוב על דרכים כדי לאפשר את זה בערים שהם ברמה סוציו-אקונומית נמוכה".
בשיתוף ידיעות הנדל"ן
