"אני יכול להגיד שגבינו מאדם אחד בלבד מס 300 מיליון שקל על רווחים מקריפטו", כך אמר הבוקר (ה') מנהל רשות המיסים, ערן יעקב, בריאיון לח"מ במסגרת כנס הרגולציה ובלוקצ'יין של איגוד הביטקוין הישראלי וקהילת קריפטו ישראל שנערך היום בתל אביב. המשמעות: אותו אדם רשם ככל הנראה רווחים של כ-1.2 מיליארד שקל ממכירת מטבעות דיגיטליים, שכן המס עומד על 25% מהרווחים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"תעשיית הקריפטו היא תעשייה מבורכת ויש בה הרבה הזדמנויות", הבהיר יעקב. "אך בתעשייה הזו, כמו בכל עסק, יש צורך בוודאות. שאנשים ידעו מה החוק אומר בשביל שיוכלו לפעול באופן חוקי".
יעקב לא נקב בסכום לגבי סך המיסים שנגבו מרווחי קריפטו בישראל, אך כאמור סיפק את המספר בכותרת והוסיף: "עד כה גבינו הרבה פחות מיסים מהתחום ממה שמגיע לציבור לקבל חזרה. יש הרבה מאוד קשיים גם בעולם המס וגם בעולם הבנקאות בגביית המיסים. זאת, למרות שברור שמדובר בנכס שחל עליו מיסוי".
יעקב עוד הבהיר שגם נכסי NFT הם נכסים שחייבים במס: "אנחנו נוציא היום הבהרה שכל העברה או החלפה בנכס או שירות תחויב במס. שווי השוק היה 40 מיליארד דולר ב-2021 וחלק המס במדינת ישראל מכך הוא לא מבוטל. המס שיחול על הרווחים, הוא מס רווחי הון 25% ריאלי, שיחול ברגע שה-NFT נמכר או הומר".
עוד טען יעקב כי כאשר תחום הקריפטו יוסדר באופן מלא בישראל, יש לכך את הפוטנציאל לשנות את תמהיל המס הנוכחי של המדינה. לדבריו, "לצערי מדינת ישראל מאופיינת בלא מעט הון שחור. קשה מאוד לאמוד כמה מתוך זה מקריפטו, אבל לדעתי מדובר בהרבה יותר ממאות מיליוני שקלים".
ובכל זאת יש גביית יתר של מיסים בגובה 3.6 מיליארד שקל בשנה.
"נכון, אנחנו גובים מיסים כי הכלכלה עובדת. זו לא גביית יתר, זו תוצאה של שגשוג כלכלי שנוצר", אמר יעקב. "אף אחד לא אוהב לשלם מיסים. גם אני עם שכרי הממשלתי הלא-מאוד-גבוה לא אוהב לשלם מיסים. אבל בסוף בוא נחשוב, מה המיסים עושים? הם מאפשרים לנו את המדינה המדהימה הזו".
אז אתה לא חושב שצריך להוריד את המס על רווחי הון מ-25%?
"לא. אני חושב שהמס הזה הוא בהגדרה מופחת. שיעורי המיסים במדינת ישראל הם לא מאוד גבוהים".
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, השתתפה גם היא בכנס והתייחסה לאסדרת תחום הקריפטו בישראל: "הגישה שלנו - חדשנות אחראית. האירועים ברוסיה ואוקראינה, הם זרקור לנושא הזה, לכאן ולכאן, לא לייצר רגולציה ולהתעלם, זה לטמון את הראש בחול. הדברים כבר קורים ואנחנו נמצאים מאחורה מבחינת רגולציה. צריכים לגבש את הכללים שיאפשרו לחברות לעבוד בתחום. אנחנו משתלבים בעבודת מטה ממשלתית, שמובלת על ידי משרד האוצר ושר האוצר. אנחנו רוצים להמשיך ולתמוך בחדשנות הישראלית. השוק צמא לוודאות".
הממונה על שוק ההון: "לא רואה עתיד גדול בביטקוין"
מנגד, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משה ברקת, הציג עמדה שונה ומאוד סקפטית בכל הנוגע לעתיד המטבעות הווירטואליים המבוזרים: "אני לא 'ראיתי את האור' של הקריפטו, אבל אני כן מסתכל רציונלית ומאמין שהעולם של הבלוקצ'יין יגיע ל-50 טריליון דולר עד 2030. אז יש פה תעשייה ויש פה כלכלה, אבל היא שונה מה שהיינו מצפים ואנחנו רואים היום.
"מי שמתייחס לביטקוין כאל מהפיכת הכסף - אני לא חושב שזה נכון. אני לא מבין מאיפה הגיע ה'הייפ' אחרי ביידן (בכוונה לעליות בשוק עם החתימה על הצו הנשיאותי אמש - ד.ר.). אני קראתי את הדברים הפוך, הממשל חושש. אני לא רואה עתיד גדול בביטקוין. אנחנו הולכים לעולם של מטבעות דיגיטליים אבל של ממשלות וכל מה שקשור בזה", טען ברקת והוסיף: "אמרנו למוסדיים: 'ביטקוין לא יכול להיות בתיק של פנסיה'".
עוד הוסיף ברקת, כי "העסק הזה הולך להיות יותר גדול מסחר בסמים ויותר מ-50% מהתעשייה הזו הם בוודאות גורמים לא לגיטימיים". יחד עם זאת, הוא התייחס לחברות הקריפטו הרבות שעדיין מחכות לרישיון מרשות שוק ההון וטען כי "כל אחד שיכול לעמוד ברמת ציות גבוהה - יכול לעבוד פה. אנחנו לא מעודדים איפה שיש ספקולציות".
בתוך כך, ניר הירשמן, מנהל פורום החברות מבית איגוד הביטקוין, הודיע על הקמת הפורום באירוע ואמר: "לישראל יש אופציה להפוך למובילה פיננסית עולמית, לבסס את החדשנות הטכנולוגית שלה ולבצר את מעמדה בעולם, באמצעות תעשיית המטבעות הדיגיטליים. זה לא יהיה פשוט, כי מה שאנחנו שומעים מכל מקום הוא - 'תשמעו, אנחנו רוצים להיות כאן, אבל המשקיעים שלנו לוחצים לצאת, העובדים שלנו סובלים ואנחנו אפילו לא מצליחים לפעמים לשלם כאן מיסים'".
ליברמן עדיין לא החליט מי יהיה האחראי על הקריפטו
בינתיים, האסדרה (רגולציה) על תחום הקריפטו מתקדמת ברחבי העולם. נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, הוציא אמש צו נשיאותי ובו האיץ ברשויות לטפל בתחום הקריפטו בארה"ב ואף לשקול את האופציה של הנפקת דולר דיגיטלי על ידי הבנק המרכזי, בדומה ל"שקל הדיגיטלי" שבנק ישראל שוקל להנפיק גם בארץ. אולם, בכל הנוגע לתחום המטבעות הווירטואליים המבוזרים, האסדרה בישראל טרם השולמה וסוחרים רבים עדיין מתקשים להכניס את רווחיהם לבנקים.
4 צפייה בגלריה
מי יקבל את האחריות על הקריפטו? יו"ר רשות ני"ע, ענת גואטה, שר האוצר, אביגדור ליברמן ונגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
(צילום: ענבל מרמרי, יואב דודקביץ', יריב כץ)
בסוף השנה שעברה הגיעה לידי ynet טיוטת תיקון הוראה שפורסמה באופן רשמי היום ולפיה בנק ישראל יאסור על הבנקים לסרב באופן גורף לכספים שמקורם בקריפטו. אולם, זה עוד לא קרה וגם כשזה יקרה, הבנק המרכזי כנראה ישאיר את מרבית שיקול הדעת בנושא אצל הבנקים, אשר עדיין יוכלו לסרב לכספים שמהווים לטענתם סיכון לפעילות בלתי חוקית.
במקביל, עדיין לא הוחלט מי יהיה הרגולטור האחראי על התחום בישראל. בריאיון ל-ynet שנערך לפני כחודש התייחסה יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה לדברים שאמר שר האוצר אביגדור ליברמן במסגרת כנס התאגידים של הרשות, בו טען כי עדיין לא החליט מי יהיה אחראי על התחום בארץ: "כל כמה ימים יש מטבע חדש. אם זה מטבע - זה צריך להיות תחת בנק ישראל, אם זה נייר ערך - זה צריך להיות פה (רשות ני"ע - ד.ר.), אם זה מהלך טכנולוגי - אולי במקום אחר".
לדברי גואטה, "החוק שחוקק והגדיר בצורה ברורה את קווי המתאר של נייר ערך היה טוב במשך כמה עשורים, אבל עולם הקריפטו מאתגר כעת את ההגדרה הזאת ומייצר סוגי השקעות שאולי לא עונים באופן ישיר על ההגדרה הקלאסית של נייר ערך, אבל כן מחקים אותה בצורה סינטטית כזו או אחרת.
צפו: איך קונים ומוכרים מטבעות וירטואליים?
(בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכה: גיא פוקס)
"מכיוון שבאופן מעשי המטבעות הללו לא באמת מהווים אמצעי תשלום, אלא בעיקר משמשים להשקעות פיננסיות, אנחנו חושבים שנכון יהיה לשייך אותם לעולם ניירות הערך מבלי להיצמד להגדרה המסורתית. הטכנולוגיה מתקדמת כל כך מהר שבכל פעם שנקבע קווי מתאר כלשהם יימצא הטכנולוג שיבצע איזשהי פעולה שתטשטש את הקווים האלה ותקבע אחרים. זה כמו מירוץ של חתול ועכבר שאנחנו לעולם לא נצליח למלא את תפקידינו בו.
"לכן, התפיסה שלנו אומרת שכל השקעה של הציבור בקריפטו צריכה להיחשב כאילו הייתה השקעה בנייר ערך ולהיות כפופה לכל החוקים שקשורים בכך. זאת, למעט מטבעות שמשמשים כמטבעות תשלום, כלומר כל עולם ה'סטייבל קוינז' (מטבעות דיגיטליים שמחירם נועד להיות צמוד לשער חליפין קבוע של כסף פיאט, כדוגמת שקל או דולר - ד.ר.), שאלו הם מטבעות שהם הלך חוקי ובהגדרה מאפשרים גם פעילות תשלום, ולכן לדעתנו צריכים להיות בשליטה ובפיקוח של בנק מרכזי".
