בית משפט השלום בפתח תקווה דחה לאחרונה תביעה שהגישה חברת ניכיון צ'קים נגד רוכשי דירה בבני ברק, שמסרו לקבלן המחאת ביטחון פתוחה, ולאחר מכן ביטלו אותה. השופט אריאל ברגנר הכריע שבהיעדר זכאות מהותית מצד הקבלן לקבלת הכספים, גם חברת הניכיון לא תוכל להיפרע מהרוכשים.
באוקטובר 2014 חתמו בעל הצ'ק ואשתו על הסכם לרכישת דירה בעיר. לקח להם שלוש שנים לקבל משכנתה, ובתקופת הביניים הוסכם שהם יגורו בדירה במעמד של שוכרים. במסגרת זו הוסכם שהם ימסרו לקבלן צ'ק ביטחון פתוח.
בסמוך לקבלת המשכנתה והעברת התשלום לקבלן, הוא דרש מהם סכומים נוספים שלטענתו מגיעים לו. הצדדים פנו לבוררות שבסופה נקבע כי הרוכשים ישלמו לקבלן 132 אלף שקל – מהם 60 אלף יתרת תשלום עבור הדירה ו-72 אלף בגין דמי שכירות. שבועיים אחרי פסק הבוררות מילא הקבלן את הצ'ק הפתוח בסכום ופרע אותו אצל חברת הניכיון.
אלא שהרוכשים לא אמרו נואש: הם הגישו בקשה לביטול פסק הבורר ובמקביל ביטלו את הצ'ק. ואכן, ביוני 2018, ארבעה חודשים אחרי ניכיון ההמחאה, קבע בית המשפט שפסק הבורר מבוטל. חברת הניכיון, שכבר שילמה את התמורה לקבלן, הגישה את הצ'ק לביצוע בהוצאה לפועל. לנוכח התנגדות הרוכשים הדיון בהליך הועבר לבית המשפט.
עו"ד דוד ברקוביץלטענת החברה היא קיבלה את הצ'ק מהקבלן בתום לב בעסקת ניכיון סטנדרטית, כחלק מעיסוקה השוטף כנותנת שירותי מטבע. לאור זאת נטען שמעמדה הוא כ"אוחזת כשורה" בצ'ק הזכאית להיפרע ממנו. מנגד טענו הרוכשים שבהינתן ביטול פסק הבורר, לא התקיימו התנאים לביצוע צ'ק הביטחון ומלכתחילה לא הייתה הצדקה שהקבלן יממש אותו. לשיטתם ביטול הצ'ק נעשה כדין.
השופט ברגנר קבע שהצדק עם הרוכשים בכל הנוגע לביטול הצ'ק מחמת ביטול פסק הבורר. אמנם מדובר בצ'ק פתוח ללא סימון "למוטב בלבד" או "לביטחון", שלדברי הרוכשים נמסר כך בגלל תמימות והיעדר ניסיון, אך בנסיבות העניין לא קמה לקבלן זכאות לפרוע את הצ'ק.
נקבע שלא מתקיימים לגבי החברה התנאים המנויים בחוק לצורך החשבתה כ"אוחזת כשורה" בצ'ק. בפסק הדין צוין שעצם מסירת הצ'ק לניכיון תוך תשלום עמלה גבוהה אף שמועד פרעונו הגיע ואפשר היה לפדות אותו בבנק ללא עמלה – הייתה צריכה להדליק אצל חברת הניכיון נורה אדומה על אודות טיבו.
"הימנעות מחקירה בנסיבות העניין ובהיעדר הסבר מניח את הדעת, כמוה כעצימת עיניים המעידה על 'חוסר יושר' ובאופן השולל התקיימות יסוד תום הלב הנדרש בסעיף 28(א)(2) לפקודה", כתב השופט. הוא סיכם שזכותה של החברה להיפרע מהצ'ק נדחית מפני זכותם של הרוכשים לבטלו במישור היחסים עם הקבלן, והורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל. החברה חויבה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 12 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד דוד ברקוביץ עוסק בהוצאה לפועל
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
