בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע דחה לאחרונה עתירה שהגישו שני זוגות שמתגוררים בבית פרטי דו-משפחתי ברובע א' באשדוד נגד החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז דרום לאשר הקמת בניין בן 12 קומות בחלקה הצמודה. השופטת יעל רז-לוי קבעה כי ההחלטה להעדיף את האינטרס הציבורי בהתחדשות עירונית שמגדילה את היצע הדיור בר ההשגה, על פני האינטרסים המובנים של העותרים, הייתה סבירה.
בחלקה הצמודה לביתם של העותרים עומד היום מגרש עם מבנה נמוך המיועד להריסה. ב-2016 יזמו הבעלים שלו תוכנית לבניית רב-קומות, ובשנה שעברה אישרה הוועדה המחוזית את התוכנית להפקדה לאחר תיקונים, בהם התחייבות שהדירות ישמשו לדיור בר השגה, 30% מהן ייועדו להשכרה ויוקמו שני גני ילדים לרווחת התושבים.
הזוגות שמתגוררים בבית הדו-משפחתי הצמוד הגישו התנגדויות לוועדת המשנה להתנגדויות, אחר לאחר שאלה נדחו הם הגישו עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים.
בין היתר הם טענו שהחלטת הוועדה המחוזית לאשר בניין "מפלצתי" בשכונה של בתים נמוכים אינה סבירה בעליל. היא פורצת לדבריהם את תוכנית המתאר ותגרום לצפיפות איומה. לדבריהם הבנייה תגרום להפרעה בחדירת אור שמש לבתיהם וביקשו ש"לא להקריב את זכויותיהם על מזבח התועלת הציבורית".
אבל השופט יעל רז-הלוי קבעה כי עם כל ההבנה להתנגדות של העותרים, שיצטרכו להתמודד עם שינוי קיצוני, היא לא סבורה שיש להתערב בהחלטת גופי התכנון.
היא הסבירה ששינויים תכנוניים גורמים בהכרח להתנגשות בין צרכים וזכויות. במקרה הנוכחי, כתבה, הוועדות "שקלו בכובד ראש את השיקולים המונחים על כפות המאזניים – מחד הפגיעה המסוימת בעותרים שביתם צמוד לתכנית, ומנגד, את השתלבות הבניין בסביבה, את מגמות התכנון הכלליות והעירוניות, את התהליך והשינוי שעובר אותו רובע, ואת התועלות הציבוריות שיצמחו מאישור התוכנית".
מעיון בהחלטות בהתנגדויות התרשמה השופטת כי טענות העותרים נשמעו באריכות וזכו להתייחסות עמוקה, כולל בדיקות בשטח. ההחלטה הסופית לפיכך לא ניתנה בחוסר סבירות וזכויות העותרים לא "הוקרבו".
בהחלטה צוין כי הוועדה המחוזית אישרה את הבנייה מתוך התחשבות במגמות תכנון ארציות ועירוניות, מגמת הבנייה באזור כולו שכבר נבנו בו בניינים גבוהים, השוני של המגרש לעומת המגרשים האחרים באזור והתמורה שיעניק הבניין לרובע – מבחינת היצע דיור לצעירים ופתרונות גנים. מדובר בהכרעה סבירה שלקחה בחשבון שיקולים חברתיים, כלכליים ותכנוניים ברמה רחבה, נקבע.
"הצורך בהתחדשות עירונית ובציפוף הבנייה בתוך הערים, הינו צורך שהוכר ברמה הלאומית ולא רק ברמה העירונית", הוסיפה השופטת.
לפיכך היא קבעה כי ההחלטות להפקיד את התוכנית ולדחות את ההתנגדויות היו מנומקות והתקבלו אחרי שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים, ולפיכך לא חרגו ממתחם הסבירות ואין מקום שבית המשפט יתערב בהן. בהתאם לכך, העתירה נדחתה אבל ללא צו להוצאות.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העותרים: עו"ד אברהם הלוי
• ב"כ המשיבים: עו"ד מקרקעין אריק רביבו, עו"ד ענת בירן ועו"ד מור עדי קפלן (בשם בעלי המגרש), עו"ד שלומי ירדן – פמ"ד אזרחי (בשם הוועדה המחוזית), עו"ד אייל אילוז (בשם הוועדה המקומית)
• עו"ד אסף לאור ממשרד הרצליך לאור עוסק בדיני מקרקעין והתחדשות עירונית
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
