בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שהעירייה תפצה ב-73 אלף שקל אישה שחשבונה עוקל בגין חוב ארנונה אדיר שיוחס לה אף שמעולם לא התגוררה בעיר. בהליך התברר כי תעודת הזהות שלה נגנבה ומישהו רשם אותה כשוכרת, אבל כל ניסיונותיה להסביר זאת כשלו, מה שהוביל אותה להידרדרות כלכלית ונפשית.
מדובר בעולה חדשה שהתגוררה לבדה בבני ברק. חשבונה עוקל ב-2009 על ידי עיריית תל אביב שהפעילה הליכי גבייה מנהלית. כשניסתה לברר את פשר העיקול הוסבר לה שב-2002 היא נרשמה כמחזיקה של דירה של 100 מ"ר ברחוב מסילת ישרים בתל אביב. ניסיונותיה להסביר לפקידי העירייה שהיא לא מכירה את הנכס ושכנראה מישהו השתמש בתעודת הזהות שלה שנגנבה, נפלו על אוזניים ערלות ונאמר לה שעליה להגיש השגה.
אלא שההשגה, שאליה צירפה האישה את הסכמי השכירות שלה בדירה בבני ברק והעתק של התלונה במשטרה בעניין גניבת תעודת הזהות, נדחתה במכתב לקוני. ערר שהגישה נדחה אף הוא בטענה שהיא לא התייצבה לדיון, לעומת בעל הנכס שהעיד שהיא שכרה ממנו את הדירה. היא טענה בתגובה שכן הגיעה לדיון אך לא נתנו לה להיכנס אליו וביקשו שתמתין מחוץ לדלת.
מאז נותר החוב על כנו ועמו עיקול חשבון הבנק. בינואר 2011 אף נשלחו מעקלים אל דירתה ונטלו משם רכוש. לדבריה, רק לאחר שנים של חוסר אונים היא הצליחה למצוא עורך דין שיסכים לייצג אותה והגישה תביעה.
עו"ד נתן מינקוביץ לדבריה, חייה נהרסו מאז העיקול. היא לא הצליחה לקבל משכורת מסודרת לחשבון הבנק, לא יכלה לעבוד, לשכור דירה, לעשות ביטוח רפואי או לשלם על טיפול שיניים או קו טלפון. היא ציינה שהיא מרגישה שבויה של עיריית תל אביב. לדבריה, בעקבות הביקור של ההוצאה לפועל היא נקלעה למשבר נפשי ולדיכאונות.
ואכן, בפסק השופט מתח השופט גיא הימן ביקורת חריפה על עיריית תל אביב: "אילו היה העניין משעשע; אלמלא מצאה התובעת את עצמה, בגבור הקשיים, קצה בחייה ולא פחות מכך, היה ודאי אפרים קישון מטריח את עצמו ויורד אל הארץ, על מנת לחזות בפרי-דמיונו, קורם עור וגידים, ברחוב אבן גבירול מס' 69 שבתל אביב-יפו (כתובת העירייה, נ"מ)".
הוא ציין שעדות התובעת הייתה אמינה ביותר ונתמכה במסמכים בכתב. בניגוד לכך, עמדת העירייה "נשענה על כרעי-תרנגולת" ולא היה לה דבר להציג מנגד, זולת את עצם קיומו של חוב. נקבע שהתובעת הוכיחה שלא החזיקה בנכס המדובר, בשנים הנטענות או בכלל.
בפסק הדין צוין כי התנהלות העירייה משקפת אטימות, התנשאות וערלות לב. השופט חייב אותה להשיב לתובעת כספים שכבר גבתה (כ-4,000 שקל), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ופיצוי על עוגמת הנפש בסך 35,500 שקל. העירייה חויבה גם בהוצאות בסך 3,650 שקל ובשכר טרחת עו"ד בסך 33,800 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד רוניתה פרג'יאן
• ב"כ העירייה: עו"ד שרון המר
• עו"ד נתן מינקוביץ עוסק במיסים
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
