בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה עתירה שהגישו בנות זוג, אימהות לילדה שנולדה בארה"ב מתרומת זרע, שביקשו להירשם כאימהות גם בישראל. השופט רון שפירא קיבל את עמדתן חרף התנגדות משרד הפנים.
העותרות חיות יחד מזה כ-11 שנה והן נישאו בניו יורק, ארה"ב. בתן נולדה מהריון שנשאה אחת מהן ברחמה באמצעות תרומת זרע מבנק הזרע בסיאטל. לאחר הלידה נרשמו שתיהן כהורות בארה"ב. הקטינה נרשמה תחת שם המשפחה של שתיהן ואף הונפקה לה תעודת לידה שבה שתיהן רשומות כאימהותיה.
בתחילה נדחתה דרישתן לרישום הורותה של האם הלא-ביולוגית בישראל. משרד הפנים הודיע להן כי הרשויות מתנות רישום כזה בהצגת פסק דין הצהרתי של בית משפט בישראל. בעתירה נגדו טענו בנות הזוג שהוא לא מוסמך לסרב לבצע רישום כשמוצגת לו תעודה ציבורית בת-תוקף שאינה מעלה טעות עובדתית ברורה על פניה. עוד לדבריהן, העיכוב ברישום הקטינה כבתה של האם הלא-ביולוגית פוגע באופן ממשי בזכויותיה, כמו גם בזכויות העותרות.
משרד הפנים טען מנגד כי הדרך הראויה להסדרת הורות של בן זוג של הורה ביולוגי כהורה נוסף היא בכינון הורות מהותית באמצעות צו הורות פסיקתי. לשיטתו, במקרה שבו מדובר בהליכי הוריה שבוצעו על ידי בנות זוג מחוץ לישראל ובהן מעורב גורם שלישי, בעל הזרע, אין מקום להסתפק בתעודת הלידה בלבד לצורך הרישום.
עו"ד שירי רובינס גולןמיכל קושרובלעמדתו, בטרם רישום העותרת השנייה כהורה במרשם האוכלוסין, על העותרות להמציא אישור כי מדובר בתרומת זרע אנונימית וזאת על מנת לשלול את החשש האפשרי לקיומם של שלושה הורים, מצב שאינו מוכר בדין הישראלי.
העותרות השיבו כי מדובר בדרישה המנוגדת לדין ולפסיקה ולא מבקשים אישור כזה מאנשים שאינם להט"בים. ואכן, השופט רון שפירא קיבל את העתירה וקבע שפקיד הרישום ירשום את הפרטים במרשם האוכלוסין בהתאם לתעודה הציבורית שהוצגה על ידי העותרות, שלפיה שתיהן הורי הקטינה.
הוא הבהיר שבבית המשפט העליון נקבע כי במצב שבו מוצגת לפקיד המרשם תעודה ציבורית בת-תוקף, עליו לבצע את הרישום על פיה. עוד נקבע כי יש לרשום הורות לקטין ישראלי על בסיס תעודת לידה רשמית זרה הנושאת את שמות שני ההורים ופסק דין זר, גם אם מדובר בבני זוג מאותו המין, שכן ההכרעה בסוגיות המשפטיות והחברתיות העולות מבקשת הרישום אינה נמצאת בידי פקיד המרשם.
"כאשר מוצגת תעודה ציבורית זרה, סירוב לבצע רישום מייצר פיצול בלתי רצוי בין המרשם הישראלי לסטטוס במדינה הזרה שעליו מעידה התעודה הציבורית", כתב והוסיף כי סירוב הפקיד יכול להתבצע רק במקרים בהם עולה חשש שהפרטים או התעודה אינם אמיתיים, ואין זה המצב במקרה זה.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העותרות: עו"ד דניאלה יעקבי
• ב"כ המשיב: פרקליטות מחוז חיפה אזרחי ומנהלי
• עו"ד שירי רובינס גולן עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
