יש לכם קוד קופון? ככה קונים היום בזול
(צילום: משי בן עמי)
"הפכתי מקופאית לקלדנית, אני כל היום מקלידה קודי קופון". כך הודתה בפנינו מוכרת באחת מרשתות האופנה הגדולות, עת נאלצנו להקריא לה קוד מפותל ומייגע של קופון שמעניק לנו הנחה של 50 שקל. לא 50% וללא התניה. 50 שקל שיירדו מחולצה שנמכרת ב-59.90 שקל. כמה כיף לנו! כמה לא כיף למוכרנית.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"כל לקוח שלישי פה קונה באמצעות גיפט קארד, תווים, ביימי, נופשונית, נקודות מועדון או הנחת מועדון חבר", היא מספרת. "חלק מהקופונים עובר בקופה. חלק צריך למצוא במחשב ולהעתיק את הקוד. חלק תקפים עם המבצעים, חלק לא. זה הפך להיות מקצוע עם תת-התמחות בהבנת עולם הקופונים".
הקופונים שבו לפרוח בזכות האינטרנט
לפני כעשור שלטו פה אתרי אינטרנט של קופונים. גרופר שנקנה על-ידי גרופון למשל. הם הציעו קופון יומי, קנייה קבוצתית ושאר מונחים שעשו רעש בסוף העשור הראשון של המאה ה-21. גוגל אפילו רצתה לקנות את גרופון במיליארדי דולרים. ואז הם צללו ונעלמו או שינו צורה.
הם כשלו כי הייתה להם תפוצה רחבה מדי, הם נתנו הנחות עמוקות מדי ולא השתלמו לבתי העסק. הם כשלו גם כי צרכנים היו צריכים לקנות קופון - מה שמנוגד לקונספט של הטבה בחינם. חלק מהצרכנים כלל לא מימשו את הקופונים שקנו משמע - הוא לא היה הכרחי עבורם. דבר אחד בטוח: אתרי הקופונים לא כשלו בארץ ובעולם כי הצרכנים לא רוצים קופונים. צרכנים מאוד אוהבים קופונים. והיום בישראל: יותר מאי-פעם. הייתה אז מחשבה שקופונים ואינטרנט לא הולכים יחד. או שהשילוב בין קופון שנמכר אונליין, לחנות אוף ליין לא יעבוד. העידן הנוכחי מוכיח: זה ממש לא נכון.
לבלוב הקופונים בצורתם הנוכחית, החל באתרי אינטרנט. כמו עלי אקספרס שמציע קודי קופונים שמוזילים מוצרים; כמו אסוס שמציעה קופונים כלליים או לישראלים בלבד. כיום זאת הצפה בלתי פוסקת. אין אתר אינטרנט בישראל שלא מציע קוד קופון כלשהו. לקנייה ראשונה באתר, ליום ההולדת, למכירה מיוחדת.
בזכות הסמארטפון, קופונים מתקיפים אותנו במייל, בסמס ובקבוצות וואטסאפ. היום, כל מובילת דעה באינסטגרם מחלקת קוד קופון משלה לאתר או חנות שמעסיקים אותה לשם קידום מכירות. יש אתרים כמו אייהרב (iHerb) או שיין (SHEIN) שכבר אי-אפשר לקנות בהם בלי קוד כזה, אחרת תרגישו ממש פראיירים.
הקופונים השווים באמת הם כאלה שמגלמים הנחה עמוקה והטובים והנדירים מכל הם אלה ששווים כסף. כמו באמריקה. בארה"ב, קופון זה כסף מזומן: הנחה של 2 דולר על משחת שיניים קולגייט שנמכרת ב-3 דולר וכעת נמצאת במבצע: 1.99 דולר. כן, כן: אם תשלמו עליה בקופון - החנות חייבת לכם סנט. כלומר, בארה"ב צרכנים יכולים לקנות באמצעות קופונים באפס שקלים ואפילו לצאת מהחנות ברווח.
יש שם צרכנים מומחי קופונים שקונים מוצרים בשווי מאות דולרים ומשלמים כלום, או שהחנות מחזירה להם כסף. זה דורש יכולת אגירה, סדר מופתי וחשיבה מתמטית שלא חשבתם שתמצאו אצל אספני ואספניות קופונים.
איפה אפשר למצוא קופונים?
בישראל קופונים כאלה שבאמת שווים כסף, הם נדירים כמו מוכרים אדיבים שלא מתווכחים אתכם כשאתם מחזירים מוצר פגום לחנות. אבל הם קיימים ויש מי שיודע למצוא אותם, אנשים שמתמחים בזה. ציידי הקופונים.
לעיתים מדובר בקופונים שמחלקות חברות אשראי. לעיתים הקופון ששווה באמת יישלח על-ידי הבנק שלכם, בסמס. לגופים הפיננסים האלה יש מגוון קופונים והנחות אבל רק מיעוטם באמת מגלמים הנחה משמעותית. גם חברות הדלק וחנויות הנוחות מציעות קופונים וכך גם אפליקציות הקניונים - לאחרונה, אחת האפליקציות הציעה הנחה של 100-50 שקל ברשתות אופנה מוכרות.
גם חברות מזון גדולות שרוצות להשיק מוצרים חדשים מחלקות קופון לקנייה בחינם או בהנחה מופלגת. ברשתות הפארם יש לכל מוצר שלושה מחירים לפחות: מחיר רגיל, מחיר מבצע (או מחיר מבצע לחבר מועדון) ומחיר קופון. למה לשגע אותנו? כי זה עובד.
לפי סמנכ"לית השיווק של טרה, אילנית רוט, קופונים זאת אחת הדרכים השיווקיות המודרניות הנכונות ביותר להכיר מוצרים חדשים לצרכנים וזה התעצם בזכות הדיגיטציה. "זאת דרך לייצר התנסות", היא מסבירה. "בעבר היית מגיע לסופר וכולם היו נותנים לך טעימות. יכולת לאכול ארוחת ערב בסופר. הקורונה הדירה את דוכני הטעימות מרשתות השיווק לזמן מה ועדיין הצורך לייצר התנסות למוצר חדש נשמר.
"כמו הרבה תהליכים שהיו מנומנמים לפני הקורונה, גם פה המגפה האיצה תהליכים. הבנו כמשווק שקופון זאת דרך להתנסות במוצר חינם. זה עולה פחות מדיילות ואתה נותן לקהל היעד להתנסות בכך ולא לכל מי שמגיע לסופר. אחוזי החדירה כך נוסקים. אז לא זנחנו את הטעימות, זה מודל היברידי, אבל עדיף להגיע למי שאתה רוצה להגיע ולא סתם לירות באפלה".
ציידי הקופונים נמצאים בטלגרם והם רוצים לעזור לכם
אלופי הקופונים נמצאים בקבוצת הטלגרם "דילים סודיים ברשת VIP". כאמור, הדבר שהכי מלהיב את ציידי הקופונים הוא קופון שמאפשר קנייה בחינם. ליאור, שהקים את קבוצת הטלגרם שקיימת מעל שנה וחברים בה יותר מ-700 איש, מספר כי "אני ו-13 אנשים מנהלים את הקהילה הזאת. זאת פלטפורמה שמטרתה להציג את ההטבות הכי אטרקטיביות והכי טובות שניתן למצוא.
"לדוגמה: מצאנו אפליקציה שקוראים לה פאי (pi) שנותנת כסף במתנה בלי שום אותיות קטנות - כ-80 שקל מתנה לקניות בשתי רשתות סופרמרקט. בנוסף, כל פעם שאת קונה עם האפליקציה (שמהווה ארנק דיגיטלי, מ.ק), את מקבלת כסף בחזרה.
"עוד דוגמה: אחד מהאתרים שמאפשר הדפסת תמונות על ריבועי עץ, חילק בלוק כזה במתנה. הודענו לחברי הקבוצה ואנשים הזמינו גם את הגודל הכי גדול שעולה 106 שקל והם קיבלו את המוצר בחינם הביתה ללא עלות".
איך אתם מגיעים לכל המבצעים והקופונים?
"כל אחד מאיתנו מנוי לקבוצות, רשימות תפוצה, מועדוני לקוחות. כל אחד מעלה לקבוצה את הקופונים והדילים שהוא מצא ואז אנחנו מחליטים יחד אם זה מתאים להעלאה בקבוצת עדכוני הדילים. לא נעלה קופון אם הוא לא רלוונטי לכולם או לא חזק מספיק".
ראיתי קופון למוצרים חינם של טרה, תנובה, פיוז טי, חיתולים. איך אתם מגיעים לקופונים האלה?
"מי שנרשם לרשימת תפוצה במייל של החברות מקבל את המידע הזה. אנחנו חוסכים לשאר האנשים את הרישום לרשימת התפוצה. נקל עלייך ונעדכן אותך. יש גם משתתפים שעורכים סריקות באינטרנט ומוצאים ככה את הדילים הכי טובים. יש מבצעים שהם רק לחברי מועדון, אבל הם טובים מספיק כדי להעלות אותם לקבוצה. למשל, לשופרסל היה מבצע שכבר הסתיים: מי שקונה מעל 900 שקל מקבל 300 שקל בחזרה. זה רק לחברי מועדון אבל זה השתלם, אז פשוט הדגשנו את ההתניה הזאת".
יש לך דוגמאות לכסף שחברות מחלקות בחינם? קופונים אמיתיים?
"אחת מרשתות הפארם הבטיחה לתת כסף במתנה בבלאק פריידיי למי שנרשם לרשימת התפוצה שלה - 25 שקל מתנה לקנייה ברשת. ואז פתאום גילינו שיש התניית קנייה מעל סכום מסוים. אחרי שהקבוצה פנתה לרשת הם הסירו את המגבלה ועמדו בהבטחה המקורית. עוד דוגמאות: חברת טלפארמה נתנה לצרכנים 20 שקל לקנייה באתר. חברת משלוח המזון דלי של יאנגו נותנת 15 שקל להזמנה ראשונה. לבנק הפועלים יש הטבות באתר שהם לא תמיד מקדמים. למשל, הם נתנו 50 שקל הטבה לקסטרו. גם פאי כאמור מחלקת כסף חינם. מולר, פיוז טי וספרייט חילקו מוצרים בחינם.
"ההטבה הכי טובה שכל כולה חינם הייתה הטבה לקניוני עופר, במסגרתה חילקו כסף חינם למספר חנויות. יכולת גם לקחת חמש הטבות ולצאת עם 400-300 שקל אם הצלחת לתפוס את זה, כי כל הקודם זוכה. זה מבצע מדהים שכמובן לא חזר".
לרוב אלה מבצעים חד-פעמיים, לא חווית קנייה מוזלת תמידית.
"מטרת העל של הקבוצה היא איך חוסכים כסף לצרכן הישראלי באופן קבוע. אין ספק שהטבות זמניות זה נחמד, אבל זה לא העיקר. בסוף אתה מגיע לסכומים לא מעטים. לי יש 1,000-500 שקל בגיפט קארד ובקופונים. המטרה שלנו היא לקנות בחינם".
יש הצפה של הטבות שוברים וקופונים, רובם גורמים לנו להוציא כסף.
"נכון, הנחה של 10 שקלים של חברת אשראי היא לא משתלמת, וכך גם הנחה שיש לה תנאי דרקוני. לא נמליץ גם על הנחה של אתרי מוצרי חשמל מסוג: קבל 50 שקל בקנייה מעל 300 שקל. זה פחות מתאים לרוח הקבוצה. אנחנו לא אוהבים התניות. מישהו הלך לסניף באילת עם שובר מתנה של ביימי (BUYME). אמרו לו: 'ביימי זה לא כולל מבצעים'. פנינו לחברה כי אנחנו יודעים שאין התניות בביימי. ואכן אמרו לנו שטעו בחנות וזיכו אותו".
לפעמים אנשים משתמשים בהטבה החינמית ואז מוחקים את האפליקציה, או לא קונים שם כלום.
"נכון. למשל, אחת האפליקציות של חברות הדלק וחנויות הנוחות, חילקה חינם שישייה של מים או קולה, אבל בחברת הדלק לא השכילו להמשיך במבצעים טובים. לכן, הרבה אנשים ניצלו את ההטבה ומחקו את האפליקציה. אז החכמה של החברה היא לא לתת מוצר חינם וזהו, אלא להמשיך לקרב אלי את הלקוח כדי שימשיך להיות צרכן שלי. לעומת זאת, לחברת דלק אחרת יש מדי שבוע מבצעים של פריטים ב-5-3 שקלים באפליקציה".
לצלם קבלות, להשתתף בסקרים
יש הטבות במסגרתן הצרכן צריך "לעבוד" קצת. למשל, האפליקציה של שטראוס. "אתה מצלם קבלות עם מוצרי החברה, מעלה לאפליקציה שלהם, צובר נקודות ומקבל מתנות. בדקנו וזה עובד", טוען ליאור.
"עוד שיטה לקבל מתנות: אפליקציות של קופת החולים כללית וההסתדרות, שמאפשרות לצבור נקודות על צעדים ולקבל מתנות בזכות הגעה ליעד.
"אנחנו משתתפים בקבוצות מיקוד וממלאים סקרים של חברות סקרים ומקבלים תמורת ההשתתפות כסף. ברגע שאת מגיעה ל-500 נקודות על מילוי סקרים של חברות כמו אייפאנל, את פודה את סכום הנקודות ל-50 שקל בביימי, בנופשונית, או בתו הזהב. אני מנוי ל-5-4 חברות סקרים ואני מקבל כל יום סקר למייל. חלק מהחברות נותנות 3-2 סקרים ליום ותוך חודש או חודשיים את יכולה להגיע בכל חברה ל-50 שקל. יש גם אוניברסיטאות שמחפשות נסיינים בזום, להשתתף במחקר קל. תמורת ההשתתפות את מקבלת כסף מזומן בביט".
זה נשמע כמו עוד עבודה.
"אנחנו אנשים עובדים ואלה דברים שאנחנו עושים תוך כדי. אנחנו מולטי-טאסקינג. כולנו מנהלים הכל דרך הטלפון. אנחנו עושים את זה על אוטומט ובכיף. דווקא בקבוצה אנחנו לא מקבלים כסף. שאר הקבוצות מעודדות קנייה, אנחנו מעודדי חיסכון: לקנות כמה שפחות מהכסף שלך ויותר מהקופונים".
ההנחות העמוקות באמת נסתרות מעיני רוב הצרכנים
קופונים זאת דרך של משווקים לתת הנחות עמוקות על מוצר בלי שהצרכן יימנע מקנייה כשהמוצר נמכר במחיר מלא, כפי שקורה לעיתים קרובות במבצעים. צרכנים יודעים שקופון זה משהו חד-פעמי. נדיר. לא כמו מבצע שחוזר כל חודש.
נסיכת הקופונים של ישראל הייתה ועודנה סופר-פארם, כולל אינסרט הקופונים הנודע שלה שמחולק בעיתונים. סמנכ"ל השיווק של סופר-פארם עופר לוי, אמר ל-ynet שהסמארטפון עוד לא הכריע את הנייר: "השקנו אפליקציית קופונים לפני 4 שנים ו-50% מהמימושים של קופונים הם דיגיטליים ועדיין יש לקוחות שמגיעים עם גזירי עיתון. גם אם בסוף מבינים שאפשר לממש דרך האפליקציה, החשיפה דרך העיתון עדיין משמעותית. יחד עם זאת, האפליקציה מאפשרת קופונים פרסונליים, זה פתח עולם שלם של אפשרויות".
למה צריך 4 מחירים שונים על אותו מוצר? מחיר הקופון פחות גלוי לכולם והוא לרוב הנמוך ביותר.
"זה נכון שהמימוש של קופון דורש חיפוש ומאמץ. אם יש מבצע, הוא פתוח לכולם. עם קופון אתה צריך לעבוד בזה. יש בזה משהו שנותן יותר תחושת ערך, אבל גם דורש ממך להתאמץ עבורו. למרות זאת, כשמדובר באפליקציה זה מאמץ יותר קטן, אפשר להוריד מראש את כל הקופונים ובקופה זה ממומש אוטומטית לפי תעודת זהות".
למה בכלל צריך קופונים? תנו מבצע יותר עמוק וזהו.
"כי אלה מבצעים שלא מרוויחים עליהם ואנחנו רוצים להגביל את כמות המימושים. אנחנו לא רוצים שיגיעו לחנויות סוחרים שיקנו כמויות גדולות ועם קופון קל להגביל את זה: הוא מוגבל למימוש אחד. ההגבלה הזאת היא גם חלק ממה שהופך אותו לבעל ערך. יש ציפייה שכשזה קופון המחיר יהיה הרבה יותר אטרקטיבי".
כמה אחוזים מהלקוחות משתמשים בזה?
"60% מהלקוחות".
מתי כבר לא יצטרכו לתת את הקוד בקופה או את מספר תעודת הזהות?
"אצלנו זה קוד של 5 ספרות, כלומר, קוד קצר, אבל בקרוב מאוד לא יצטרכו להקליד קוד בקופה".
משה רוזנבלום, מנכ"ל קניוני עופר, מסביר למה בקניונים מחלקים קופונים. "זה מביא קהל", הוא אומר. "אנחנו קונים מתנות מהסוחרים שלנו. מי שקונה בקניון מקבל מאיתנו מתנה או קופון למתנה שקנינו מנעמן ורדינון, גולף אנד קו או פוקס הום. ככה אנחנו גם עוזרים לסוחרים וגם לצרכנים וכולם יוצאים שמחים ואני הכי שמח כי אני מגדיל את הפדיונות בקניונים".
למה קניונים מחלקים למשל קופון לקפה ומאפה?
"כדי להביא אנשים לקניון בשעות המתות שלו. למשל, בקניון רמת אביב רצינו להעביר את מפגשי הבוקר של אנשים לקניון. אז הודענו שכל מי שמגיע בין 8:00 ל-10:00, שעות הפתיחה של החנויות, אנחנו נותנים לו קפה ומאפה חינם. כדי להגדיל את שעות הקנייה ולכבד את הלקוח שמגיע בשעות בהן חשוב לנו שיגיעו לקוחות. ולפעמים אנחנו נותנים קפה ומאפה פשוט כי בא לנו לתת".
אין אנשים שיבואו לקניון ייקחו את הקפה והמאפה וילכו?
"יכול להיות. אז מה? אם מישהו בא לקניון לשתות כי קיבל קפה ומאפה, אני שמח. אני בטוח שהוא עשה סיבוב בקניון עד שהגיע לקפה והוא ראה שאלה לא שעות עומס. אולי הוא נכנס גם לאיזו חנות ואז עשיתי את שלי. אולי הוא ראה שהחניה בזול בשעה הזאת ובעוד שבועיים כשאשתו תרצה לקנות משהו הוא יגיד לה: 'הייתי בקניון, ראיתי שבתי הקפה פתוחים מוקדם'. צריך לראות את ההשפעה של זה לטווח רחוק".
לדבריו, "אנחנו שולחים מידע על קופונים דרך המערכת הסלולרית. הצרכן לא צריך לחפש את זה בעיתון ולזכור לקחת את התו. הסיכוי שישכח את הטלפון הוא כמעט אפס. לרשתות יותר קל לשייך קופונים ללקוח, כי הן יודעות מה בדיוק הצרכן קונה. סוד ההצלחה של רשתות פארם למשל הוא בניתוח מערכות מידע. הדרכים להגיע אליך בטלפון הן אינסופיות".
בקרוב? סוף להקלדת הקוד בקופה
מי שעושה שימוש נרחב בסמארטפון היא ביימי, פלטפורמת מתנות וחוויות של קבוצת טלכלל. מדובר באפליקציה עם למעלה מחצי מיליון משתמשים שהחלה לצבור תאוצה לפני ארבע שנים. תומר כהן, מנכ"ל ביימי, מסביר מה צרכנים אוהבים בה: "אנחנו לא אפליקציית קופונים. קופון זה כמו מילת גנאי אצלנו. הוא דורש ממך להוציא כסף מהארנק. ביימי זה כסף שקיבלת, זאת מתנה שכבר יש לך ואתה משתמש בה איפה שאתה רוצה. זאת לא הטבה שמעודדת רכישה, זה לא אחוז הנחה. זה למעשה כסף שיושב בארנק המתנות שלך באפליקציה, כסף שקיבלת מהעבודה או מחברה טובה, ועם הכסף הזה ניתן לממש חוויות ב-1,200 בתי עסק".
כהן מדגיש, כי "אצלנו כמדיניות יש אפס אותיות קטנות. ביימי תקף בכל מבצע. אני מעדיף לקבל פחות עמלה מבית העסק כדי שיהיה כפל מבצעים וכדי שלא יהיו הגבלות. עקב כך, בכל עסקה אני יותר יקר מהמתחרים שלי בשוק. בפער. אני לא מנצח עסקה אחת על מחיר. כל המתחרים שלי יודעים לתת הצעת מחיר טובה יותר משלי כיוון שהם מייצרים הרבה יותר הגבלות על השוברים שלהם. ואז הצרכן מגיע והוא לא מרוצה אבל החברה מקבלת יותר עמלה".
מתי צרכנים לא יתבקשו לתת קוד בקופה ולעכב את כולם בתור?
"במסעדות יש פיצ'ר שנקרא מימוש עצמי. את אומרת למלצרית שאת רוצה לממש בבית העסק והיא נותנת לך את קוד בית העסק. אנחנו מקווים להגדיל את מספר הפיתרונות האלה".
משה רדמן, מנכ"ל ובעלים של mihi.market, מייעץ ומקים פרויקטים לחברות ישראליות ובינלאומיות, היה אחראי על כמה ממבצעי ה"חינם" הזכירים ביותר כמו הקופונים לחנויות בקניוני עופר. "לחינם יש הרבה פעמים אפקט מבלבל, מצד אחד הוא מביא הרבה טראפיק לחנות שזה לכאורה מה שהוא אמור להביא, אבל מצד שני הרבה מידי פעמים הוא לא מוביל לאפסייל המצופה (שהצרכן יקנה מוצר נוסף בחנות בכספו, מ.ק), והוא גם לא מייצר איזושהי נאמנות לטווח ארוך. בכל הבדיקות שיצא לנו לערוך עבור לקוחות, ניתוח הנתונים הראה שלקוחות החינם לא המשיכו אחר כך לרכוש ובטח לא בנאמנות גבוהה", הוא מסביר.
לדבריו, "הפיתרון הנכון הוא בדרך כלל לשלב את החינם דווקא ממקום של סמפלים וערכות התנסות, לדוגמה - רכשת מוצר מסוים, תקבלי מוצר אחר מקולקציה/קטגוריה אחרת להתנסות. אבל מוצר ייעודי, הרבה פעמים גם בגודל מיוחד.
"וכמובן שחיסרון נוסף של חינם הוא הנתפסות. קשה מאוד לשמור על מיתוג גבוה ומחירים רווחיים כשלקוחות מתרגלים לחינם. פוקס למשל עושים את זה נכון: מבצעים עמוקים בסוף העונה, תוכנית נאמנות יחסית 'מפרגנת', אבל אף פעם לא מבצעי מתנות וחינם".
למה בארה"ב קופוני חינם עובדים?
"בארצות הברית החינם עובד כי הקופונים הם חלק מהתרבות שלהם, מהעיתונים ומהמגזינים, דרך אפליקציות ייעודיות ומועדונים חוצי-מותגים. שיעור האפסיילים שם הרבה יותר גבוה וגם המבנה של שוק הקמעונאות הוא אחר לגמרי - שם התחרות מחייבת. גם מבחינת שרשרת הערך הם בנויים אחרת: חנויות, חנויות אאוטלט של המותג, חנויות אאוטלט כלליות. כך שמי שמחפש את הזול ממש, בלאו הכי ילך לתחתית השרשרת".
אם אין לכם קופון "חינם" נדיר, איך בכל זאת בוחרים בהטבה הכי טובה כשעומדים מול הקופה או כשמתלבטים איזו חופשה להזמין? אייל כהן, מנהל את אפליקציית FID שמאגדת הנחות מועדון רבות ונותנת לצרכן את האופציה הטובה ביותר להנחה עבורו, ברגע נתון. "כל עולם ההטבות וההנחות והמועדונים הפך להיות עולם ומלואו. יש כל כך הרבה אנשים שמתבלבלים ומסתבכים בקופות.
"האפליקציה שלנו באה לעשות סדר בבלגן. כשאת מורידה את האפליקציה עצמה את בוחרת את הפרופיל שלך: למשל יש צרכן שחבר במועדונים חבר, בהצדעה והייטקזון ולאשתו יש אשמורת ופיס פלוס. אנחנו מבקשים ממך להזין באיזה בנק אתה ואלו תווים יש לך. יש לנו נתונים מיותר מ-50 מועדונים באפליקציה: מעובדי כללית ומכבי ועד סילברקארד וגולד צפון של חברת החשמל. אפשר גם לראות מה אנשים מחפשים ומה מעניין אותם באיזו תקופה. מתחמי אטרקציות למשל בתקופת החגים".
זה גורם לאנשים לקנות יותר?
"לא. כי זה לא כמו אמזון שאתה משוטט ומחפש מה לקנות. אנשים נכנסים לזה לפני שהם מגיעים למקום אליו הם מתכוונים לקנות. למשל, אם אצא לטיול בצפון ואני רוצה להגיע לאטרקציה מסוימת שם, אז אני בודק אם יש הנחה לזה במועדונים שאני חבר בהם.
"המטרה היא לא להתמכר לקניות אלא להשיג את המחיר הכי טוב על מה שהתכוונת לקנות. לדוגמה, אתה נכנס לתחנת דלק, יש לך שני כרטיסי אשראי ואתה לא זוכר איזה כרטיס ייתן לך 10% הנחה בתדלוק. במקום להיכנס לכל האפליקציות ולחפש, קבל את התשובה אצלנו וזה חוסך המון כסף. הייתי באילת עם המשפחה ובמשך ארבעה ימים שם חסכתי 800 שקל. למשל קניתי בקרביץ במסגרת מבצע של בהצדעה: קנה ב-250 שקל ושלם 125 שקל ובאילת אין מע"מ אז זה בהחלט השתלם. חברות האשראי לא אוהבות אותנו אגב. הן לא אוהבות שמשווים ביניהן".
פורסם לראשונה: 08:20, 01.10.21
